 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2007
הטרור מזווית קצת אחרת
את המאמר הנפלא של החוקר השבדי לענייני המזרח התיכון והטרור מגנוס נורל ממכון מחקר ההגנה, החלטתי שיש לתרגם לעברית בשביל להראות למי שקורא את הבלוג (ואולי לעוד אחרים, אם תפיצו את הלינק), כי יש אנשים גם - במדינות שכביכול לא מבינות את הסכסוך הישראלי-פלסטינאי כלל - שדווקא יודעים לנתח את המצב בצורה חדה ומדוייקת.
ובלי עוד הקדמות מיותרות - המאמר (המקור פורסם בשבדית, כמובן, ביומון השבדי דאגנס ניהטר, על עמוד שלם בעמוד 6 של העיתון שיצא בחמשיי ליולי 2007).
ביום שישי, ה-29 ביוני, התגלה רכב שהוסב לפצצה באיזור היי-מרקט בלונדון. זמן קצר לאחר מכן התגלה רכב נוסף שהוטען בצורה דומה בעיר. יום אחר כך ניסו שני אנשים להתנגש בטרמינל של שדה התעופה בעיר גלזגו באמצעות ג'יפ. הנסיון נכשל ושני האנשים נעצרו. אף אחד לא נהרג וחוץ מעובר אורך שנפגע מהאש, אף אחד גם לא נפצע.
המשטרה הבריטית עצרה ימים ספורים לאחר מכן את החשודים הראשונים, והפרטים הראשוניים מצביעים על כך שמדובר בניסיון נוסף של בריטים ממוצא מוסלמי לבצע פיגוע בבריטניה.
אין כאן דבר חדש. המשטרה הבריטית, מזה זמן רב, הזהירה שהתקפות טרור חדשות, כמו גם מכוניות-תופת, אינן עניין נדיר בעולם בו אנו חיים כיום.
כמעט באופן מיידי החלו הספקולציות לרוץ ובתוך שעות כבר נזרק השם "אל-קעידה" לאוויר. אירועים שכאלה עוקבים אחרי תבנית קבועה: עוד לפני שמישהו יודע משהו, מתחילות הספקולציות, על ידי מומחים וחוקרים (שחלק לא מבוטל מהם, פחות או יותר, מומחים וחוקרים מטעם עצמם), שכנראה יכול להיות שאולי יש להם מושג. טרוריזם היא מילה שיש לה רק משמעות אחת (להלן - איסלאמי), כאילו שה"טרוריסטים" הללו נוצרו כולם באותה צורה, מאותה תבנית. מעל לכל ניתן הרושם שכל אותם פשעים באים ממוחם הקודח של רשת הטרור העולמית אל-קעידה, המנוהגת בידי אוסאמה בין לאדן.
אם בין-לאדן וחבריו הקרובים, הנמצאים במנוסה מתמדת אי שם בהרים שבגבול פקיסטן ואפגניסטן מאז חורף 2001, מהססים במקצת בקשר לנחישותם, הם יכולים מיד לשמוח עם ההרגשה שהם עדין בשליטה ובכוח שהם עדיין משתמשים בו. הם אף לא צריכים לעשות דבר, נסיון להתקפת טרור עם סימן שאלה איסלאמי: האם יש קשר לאל-קעידה? מספיק בכדי להראות להם שהכוח עדיין קיים.
כמעט באותה מהירות בה שמו של אל-קעידה מגיע אחרי התקפת טרור, או נסיון להתקפה כזו במערב, מגיע ההסבר: אחד או יותר חוקרים/מומחים/אנאליסטים/פוליטיקאים/בעלי דיעה (אתם יכולים לבחור לבד מי!) מסבירים כי בראש וראשונה, העומדים מאחורי המעשה כועסים/זועמים/וכו' על הפוליטיקה שקיימת במערב נגד האיסלאם, נגד העולם המוסלמי או לפעמים העולם הערבי, ומוחים על כך בצורה זו.
אף לא אחד מאותם מושגים מוגדר בצורה מדוייקת. משתמשים בהם בצורה שכאילו נובעת מכך שכולם יודעים מה משמעותם. התוצאה הסופית חייבת להיות, עם כן, שאם רק המערב ישנה את דרכיו הנלוזות, אז יפסיקו הפשעים לקרות והשלום יגיע.
אבל התיאוריה הזו חייבת, כדי שתהיה תקפה בכל צורה שהיא, לעבור דרך כל כך הרבה מכשולים עד שזה נהייה פשוט בלתי אפשרי להשתמש בה.
הרצח של תיאו ואן גוך בהולנד לא נגע בשום צורה לפוליטיקה בין לאומית. את אותו הדבר אפשר להגיד על הקריקטורות בדנמרק או האיומים על חיי הפמיניסטית המוסלמית אירשאד מאנג'י (Irshad Manji).
זה לא אומר שאין כל קשר בין מדיניות בין לאומית והבעיה אבל אף אדם, אף לא אחד, קם יום אחד בבוקר ומחליט להתאבד, ולרצוח המונים, בגלל עוול פוליטי שנעשה למשטר שלו (או למשטרים אחרים). לפחות, אף אחד לא עושה זאת מבלי שעבר תהליך ארוך, דרך שלבים רבים, עד שהגיע למסקנה שעליו לעשות את המעשה.
וזוהי השאלה המעניינת - איך זה קורה בדיוק ומה נדרש כדי שהתהליך הזה יסתיים ברצח?
מעשי טרור נעשו בשם האיסלאם זמן רב לפני מלחמת עיראק. גם הקונפליקט המנותח-עד-זרא בין ישראל והפלסטינאים לא עניין כלל את תנועת הג'יהאד העולמי עד שהתקשורת המערבית, יעילה ועוזרת כהרגלה, הצביע עליו כעל סיבה.
מצד שני, אנטישמיות דווקא כן שיחקה תפקיד גדול למוסלמים הרבה לפני שישראל נוצרה, ובהחלט הרבה לפני מלחמת ששת הימים, אז נכבשו עזה והגדה המערבית.
מה שנעשה הוא שהטענה על "חוסר צדק של המדיניות הבין-לאומית כלפי העולם המוסלמי" משמשת כמסבירה עיקרית בפרופגנדה וברטוריקה שמשמשת בכדי להצדיק טרור. הצדקה זו נעשית בידי הטרוריסטים, כמו גם בידי המתנצלים-מטעמם במערב.
אבל זה לא משחק תפקיד עיקרי, אלא סימפטום, בו משתמש המערב המצטדק. אם זה לא עיראק או פלסטין, אז זו קשמיר, קוסובו, או איזשהו מקום אחר. המוסלמים מצביעים ומאשרים לעצמם כי ככה זה במערב - "הם מתקיפים ומנסים לשלוט בעולם המוסלמי בכל צורה - צבאית, פוליטית ותרבותית". באמצעות טיעונים כאלה הם יכולים לגייס אוכלוסיות רחבות בהרבה מאלו שאכן תומכות במטרותיהם הקיצוניות.
ראו לדוגמא את התגובות על הקריקטורות הדניות בעיתון Jyllands-Posten, הנאום של האפיפיור ברגנסבורג או גזר דין המוות לסלמאן רושדי.
העובדה שמוסלמים קיצוניים ואלימים הגיבו כפי שהגיבו לא היתה הפתעה גדולה. הדאגה באה מכך שהטיעונים שלהם על "התקפה על האיסלאם" וההעלבות האדירה הפכה לעובדה מקובלת אפילו אצל דיפלומטים ערבים אשר גרים שנים ארוכות במערב ואשר, כך אפשר להניח, למדו במשך הזמן הזה כיצד עובדת החברה המערבית.
ליבו של הטרור האיסלאמי מגיע מקונפליקט פנימי באיסלאם עצמו. האיסלאם (וכאן מוכלים כל האנשים אשר מגדירים עצמם כמוסלמים) נמצא במאבק על איזה פירוש שלו יהפוך לפירוש הנכון והמוביל במאבק זה אנחנו צופים, ולא משתתפים. "אנחנו" הם כל אלו שאינם מוסלמים. אבל מה ש"אנחנו" כן יכולים לעשות הוא להעריך ולטפל בקונפליקט הפנימי הזה בדיוק כפי שהיינו מטפלים בקונפליקט פנימי "שלנו" - זאת אומרת - למוסלמים מבוגרים יש את אותה אחריות על מעשיהם בדיוק כמו כל אחד אחר.
איש אינו מתגרה בהם וגורם להם לבצע רצח בגלל שארה"ב משתמשת במדיניות חוץ מסויימת. הם בוחרים לבצע פשעים מסויימים בעזרת, פחות או יותר, תהליך בו מספיק אנשים רואים את מעשיהם כדבר צודק ונכון. בדיוק באותה צורה, הפלסטינאים אינם בוחרים להפוך למחבלים מתאבדים "בגלל שאין להם אלטרנטיבה", לרצוח אזרחים בגלל שלישראל יש מטוסים וטנקים ולהם יש רק את גופם שלהם כנשק (חשבו רגע כמה פעמים שמעתם או קראתם את ההסבר הזה!). יש המון אלטרנטיבות. אם מישהו רוצה להשתמש באלימות - אין דבר קל מלהשיג נשק - ואת זה אני יודע מנסיון אישי. ואם מישהו רוצה לנסות דיפלומטיה ודיבור גם זה עובד מצויין. ההיסטוריה (ואין צורך ללכת לעבר הרחוק) מראה כי המשאלות למדינה פלסטינאית עצמאית מתממשות בצורה הטובה ביותר כאשר הן באות מתהליכים מדיניים, לא מהתקפות טרור.
רק מאז המלחמה באפגניסטן, בשלהי 2001, הפך אל-קעידה למותג. אין אף ארגון אשר מנווט ומחליט, שמתכנן ומבצע פעילויות טרור ברחבי תבל, ונשלט על ידי קליקה קטנה של אנשים רעים במערה.
אבל השם כה ידוע עד שכל הזמן צצות קבוצות או יחידים אשר קוראים לעצמם "אל-קעידה" בכדי להראות גדולים וחזקים. וזה עובד!
זה פשוט מהמם. זהו הנצחון הגדול של המוסלמים הגלובאליים. הם הצליחו להחדיר שם אשר גורם לכולם להרטיב במכנסיים רק מעצם מהזכרתו. כולם - מהבית הלבן ומטה - מרגישים מחוייבים להגיב ברגע שיוצאת הודעה עם השם.
עבודה לא רעה בכלל בשביל קבוצה קטנה של מבוקשים ללא בית בהרי מרכז אסיה.
הנצחון הגדול השני של המוסלמים הללו (ושטעות היא לבלבל אותם עם אירגונים מוסלמיים מקומיים כגון חמאס וחיזבאללה, אשר להם אין אג'נדה למהפכה עולמית, לפחות לא כמטרה ראשית), הוא שהם הצליחו לנצח ולאחוז ביוזמה בכל הקשור למאבק-פתרון ולכן קיבלו סימפטיה במעגל רחב בהרבה מאלו שאכן מאמינים בדרכם.
בראש וראשונה זה נוגע, כפי שהסברתי קודם לכן, להרגשת אי-צדק על העוולות שנעשות בידי המערב נגד המדינות המוסלמיות. כל עוד ההסכמה למסקנה הפגומה הזו קיימת, וכל עוד חלק מהחברות שלנו במערב אינן מסוגלות להגיב כראוי על תהליכים שבחלקם אנשים משתמשים באלימות קיצונית שמתבטאת בהחלטה לבצע פיגועי טרור, עלינו להמשיך ולקבל את העובדה שההתקפות ונסיונות ההתקפה על לונדון, כמו גם על מקומות אחרים במערב, יימשכו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
