| |
החיים בשטוקהולם, שבדיה. הגיגים, הזיות וסתם תהיות. |
 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2008
הוי אמסטרדם
אני באמסטרדם עכשיו, מסיבה כזו או אחרת.
הסיבה העיקרית היא חברי הטוב ר', שיימלאו לו 30 אביבים (או קייצים, או סתווים או חורפים, תלוי באיזו מדינה ובאיזה חלק של הכדור מדובר) בעוד מספר ימים.
החבר אוהב מאוד את אמסטרדם, מסיבותיו השמורות עמו, והתשוקה לחזור לכאן לאיזה ספ"ש היתה קיימת כבר מזמן. אני, מצידי, שמח לבלות כמה ימים איתו (משהו שלא ממש הספקתי לעשות בביקור שלנו בארץ) ושמח גם על ההזדמנות לכמה ימי "חופש" אמיתיים לפני שמתחילה העבודה האמיתית - חצי שנה של אבא במשרה מלאה, ולכן סיכמנו שניסע (ונחמד מהסוציאליסטים של שבדיה שהם משאירים את ה-1 במאי כיום חופש עד עצם היום הזה. מאוד נוח בשביל סופי שבוע ארוכים).
מעניין להיות פה. זוהי עיר כל כך שונה מכל מקום אחר שאני מכיר, בין אם זו עיר מגורי בצפון או עיר הולדתי בדרום או כל מקום אחר בו יצא לי להיות. היכולת לבנות Red Light District שפחות או יותר מקיף כנסייה ענקית בה סטודנטיות איטלקיות משלימות הכנסה כי זה יותר משתלם מלעבוד במקדונלדס (הידעתם? זונה צעירה ממוצעת כאן מרוויחה ביום, לפני מיסים, בין 300 ל-600 יורו. והן עובדות לרוב חמישה או שישה ימים בשבוע. זה אומר שבחודש ממוצע יכולה בחורה בת 20 כזו להרוויח קרוב ל-10,000 יורו. אחרי מיסים, תשלום על המקום וכו', עדיין נשאר להן יותר מחצי ביד), היכולת להקים חנות לממכר פטריות הזיות, שפחות או יותר כל מה שנמכר בה הוא פשוט לא לא-חוקי יותר מאשר חוקי.
וההולנדים עצמם, מעבר לשפה (שבשנייה הראשונה תמיד נשמעת לי כמו עברית, הרבה יותר מדי ח' יש להם כאן), כל כך שונים מהשבדים ואם להודות על האמת - לרוב (גם מבחינת מראה, גם מבחינת צורת התבטאות ויחס לאחר), אני מעדיף את השבדים בלי בכלל למצמץ. ההולנדים מנקודת המבט שלי יושבים, ולא רק מבחינה גיאוגרפית, באמצע הסקאלה בין הישראלים לשבדים.
כנראה שאני כבר מספיק זמן בשבדיה כך שזה הפך להיות הסטנדרט לפיו אני שופט מקומות אחרים.
מחר בבוקר חוזרים הביתה, לבלונדה ולטרול הקטן (שבינתיים התחיל גם לזחול קצת), וביום שני - עשרים יפאנים שייצבאו על דלתות מקום העבודה שלי בשלושה מתוך ארבעת שבועות העובדה האחרונים לפני ה"חופש הגדול".
נשימה גדולה, ארוחת בוקר אנגלית במלון אמסטרדמי המנוהל על ידי זוג של הולנדי וסורינאמית עם מיץ תפוזים טרי שעולה יותר מארוחת הבוקר מסיבות ששמורות עמו ו.. הופ, חזרה למציאות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
