| |
החיים בשטוקהולם, שבדיה. הגיגים, הזיות וסתם תהיות. |
 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
 ביקור ספ"ש במחלבת Skärvångens
היום הזה התחיל בצורה מגעילה במיוחד. מחוץ לחלון ניבטו עננים שחורים ואפורים והמון המון גשם.
"אני לא יודעת לגביך, אבל אני לא מתכננת לקחת את הטרול לטיול בעגלה בחוץ היום", אמרה הבלונדה.
הסכמתי לחלוטין והחלטנו שזו הזדמנות מצויינת לבדוק את אחד המקומות אותם סימנו כ"ראויים לביקור" בזמן שהותנו בו - מחלבה קטנה ופרטית שנמצאת "בסביבה" (= בערך 85 ק"מ מהעיר בה אנחנו גרים כרגע).
מעבר לכך שיש להם שם בית קפה וחנות בה הם מוכרים את שלל מוצרי המחלבה, ישנו גם סיור חינם במחלבה עצמה כל יום בשעה 13:00.
הגענו,
אחרי קצת יותר משעה נסיעה, למקום. השעה היתה 12:00 כך שהיתה לנו שעה שלמה
לשבת בבית הקפה החביב ולאכול איזו ארוחת צהריים. התפריט השולט במקום הוא
"ארוחת גבינות", מן הסתם. משלמים 75 קרונות לבן אדם, מקבלים צלחת עם הרבה
סוגי לחמים וקרקרים והולכים לשבת באיזור הישיבה.
שם מוגשות כל סוגי הגבינות השונות המיוצרות במקום, כמו גם
דברים אחרים מהאיזור (משקאות, ריבות וכו') והסיפור עובד בסגנון "אכול כפי
יכולתך, ואז עוד קצת". בצורה נוחה למדי מקבל כל אורח גם פתקים עם עט, כדי
שאפשר יהיה לרשום את שמות הגבינות שבאמת אוהבים, ולקנות אותן אחר כך הביתה.
כשסיימנו לאכול (ולהאכיל את הטרול, כמובן), השעה היתה חמישה לאחת. זמן מצויין לצאת החוצה, לחצות את הכביש למחלבה עצמה ולהתחיל בסיור.
יצא לי פעם לעשות סיור במחלבה. קרובים שלי גרים בקיבוץ יוטבתה כך שמזמן
יצא לי לסייר במחלבות שלהם. כאן מדובר בגרסא מצומצמת ביותר, אינטימית
כמעט, של הסיפור.
"אנחנו מייצרים כאן 120 טון גבינות ויוגורטים בשבוע", סיפרה המדריכה, שהיא גם אחת מ-25 העובדות במחלבה ו"תורנית השבת" הנוכחית.
מסתבר
שהמחלבה היא רעיון של שלושה חוואים מהסביבה, שאהבו לייצר גבינות לבד בבית
ונמאס להם לקבל מחירים נמוכים יחסית עבור החלב אותו הם סיפקו ליצרנית
מוצרי החלב הגדולה של הסביבה, Milko.
לפני כעשור הם קנו קרקע ביחד
והקימו את המחלבה, שהפכה מפרוייקט קטן לסיפור הצלחה, והיום כאמור מייצרת
120 טונות של 25 סוגי גבינות שונים ועוד כמה יוגורטים.
בסיור עצמו
יצא לנו לראות את כל התהליך - מקבלת החלב, בישולו, פיסטורו (לגבינות שאותן
מפסטרים), יצירת הגבינה, ההמלחה, הייבוש, הקירור, הוספת העובש (לאלו עם
עובש) וכו' וכו' וכו'. הסיור כולו לקח אולי 40 דקות והיה מעניין ביותר.
אחרי הסיור חזרנו לבית הקפה ושם קנינו את הגבינות אותן אהבנו ביותר, כמו
גם יוגורט שהתברר בארוחת הערב היום כטעים מאוד (הבלונדה מתכננת כבר לשלוח
את הוריי לשם לסיור כדי לקנות עוד קצת יוגורט).
לארוחת הערב, אכלנו את המוצלחת שבהן : Skärvångens Randi (שילוב של גבינת עיזים עם גבינה רגילה שיוצרת את השכבות):
לסיכום - חוויה מומלצת
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
