טוב, כמו שכולם בטח יודעים, אתמול ירד הרבה שלג. מה זה הרבה? המון אפילו.

אני מניח שהתמונה שמצטיירת לכולם בראש כשאומרים להם "יש הרבה שלג" זה משהו בסגנון הזה :

לרוב זו אכן תמונת המצב (במיוחד אם השמש זורחת והטמפרטורות נשארות מעט מתחת לאפס).

עם זאת, צריך לזכור שדברים הם לעולם אינם סטטיים (תשאלו כל פיזיקאי מתחיל אם אתם לא מאמינים לי), וגם במקרה הזה נכון הדבר.

לכן, אחרי לילה של טמפרטורות טיפה גבוהות מעל האפס (1+ או משהו בסגנון) וגם עבודות פילוס בכל רחבי העיר וגם הרבה שלג שיורד, נתקלים במספר עניינים בעיתיים ו.. איך לאמר, לא מי יודע מה ייצוגיים.

דוגמאות? בבקשה :

מישהו, למשל, מתנדב לנסות ולטפס במעלה גרם המדרגות הזה (ולשם ההבהרה - שלג מכסה את המדרגות, אך בבסיס השלג יש קרח, מה שאומר שיש פחות או יותר אפס חיכוך בין הנעל למשטח אם מנסים לעלות או לרדת).

כאשר המפלסות מנקות את הכבישים (כדי שאפשר יהיה לנסוע, חשוב במיוחד לתחבורה הציבורית), השלג שהן מפלסות צריך לזוז לאנשהו, לא? ובכן, הוא אכן זז - לצדדים, מה שדי חוסם את המכוניות העומדות בצידי הדרך בקיר של שלג-קרח-בוץ מרנין במיוחד (אין צורה יותר טובה להתעורר בבוקר מאשר הצורך לצאת החוצה ולפנות עם את גדול ערמת שלג בוצי כדי שתוכל להוציא את האוטו).

וכאן אותו הסיפור, רק בצורה טיפה יותר קיצונית (כן, הערמה מגיעה לגובה מכסה המנוע של האוטו הקדמי).

שימו לב לערמת הקרח המלוכלכת מאחורי הטנדר בצד שמאל - ערמות כאלה נצברות להן בפינות הרחובות, ולאחר מכן נאספות על ידי טרקטורים לאתרי איסוף מרכזיים, שם תמצאו הר (או לפחות גבעה) של שלג/קרח. את אלה מפנות משאיות מיוחדות לאתרים גדולים עוד יותר מחוץ לעיר, ושם נותנים לשלג/קרח/בוץ להנמס בשקט ובשלווה. אבל עד שמפנים, כמו שאפשר לראות, זה נראה כמו איזור מלחמה (או לפחות, לא כמו רחוב ראשי בעיר מערבית מודרנית, אלא יותר כמו רחוב בכפר באפגניסטן).

קשה קצת לראות בתמונה, אבל הכביש כולו מכוסה מעטה קרח-בוץ שמשרת שתי מטרות חיוביות במיוחד:

א) הוא משפריץ בצורה שלא תאמן כאשר מכוניות נוסעות מהר מדי (וזה מלכלך בטירוף - כמו שלולית מלאה בוץ, אבל מקרח).

ב) הוא חלק ביותר, מה שהופך עניינים פשוטים יחסית כמו האצה או עצירה או פנייה לאתגרים מעניינים במיוחד.

ולסיום, אולי החלק הבעייתי ביותר - השלג על הגגות. כמו שאפשר לראות, כמעט כל גגות הבתים בשבדיה משופעים. זאת במטרה שלא ייצטבר עליהם יותר מדי שלג וקרח, מה שייגרום לבסוף לקריסת הגג. במקום זה, השיפוע מאפשר לשלג ולקרח להחליק מהגג אל הקרקע. הבעיה - השלג עובד כמו נוזל (גם אם יותר לאט). כך ששכבת השלג העיקרית שנשארת על הגג נוזלת לה לאיטה לכוון הקצה, עד שלבסוף נופלת למטה. התוצאה היא "גשם" של גושי קרח ושלג גדולים שמסוגלים להרוג בן אדם אם הם נופלים עליו (פעם אחרונה שזה קרה בשטוקהולם היתה לפני שנתיים). במטרה למנוע זאת, מעסיקים חברות וצוותים מיוחדים שמטרתם - פינוי מבוקר של השלג והקרח מהגגות. הצוותים מתחילים את עבודתם ברגע שמפסיק לרדת שלג, אבל מן הסתם לוקח לא מעט זמן לפנות את כל הגגות.

בזמן שמחכים, יש פתרון זמני, כפי שאפשר לראות בתמונה - (מוטות צהובים-אדומים שעומדים באלכסון בפינת הבית הימני). שמים מוטות שכאלה, או אף "בריקדות" לכל אורך הבית, במרחק מספיק גדול ממנו כך שגם אם ייפלו גושי קרח או שלג מהגג, הם לא ייפגעו (ואם הם ייפגעו, אז בעלי הבניין יהיו מכוסים מבחינת החוק  )

אז מה יש לנו, לסיכום?

מכוניות חסומות

מדרגות חלקלקות ובלתי ניתנות לטיפוס

מדרכות וכבישים בוציים, חלקים ומלכלכים עד מאוד

מדרכות חסומות

גושי קרח ושלג נופלים

נו, אז אתם עדיין חושבים ששלג זה כזה דבר פסטורלי ונפלא?

עדכון : ועכשיו יורד עוד הרבה מאוד שלג, מה שאומר שעכשיו תהיה שכבה טרייה של שלג על השלג המלוכלך מאתמול (שנדחס והפשיר קצת ואז שוב קפא, מה שהפך אותו לקרח חלקלק במיוחד). אין ספק, יהיה תענוג להסתובב בחוץ היום.

הרבה שלג יורד (למרות שקשה לראות את זה בתמונה - רמז לכך הוא שהפארק בקצה הרחוב, אולי 100 מטר ממקום הצילום, נראה ככתם לבן ותו לא)

המצב הנתון :

אני - רעב.

השעה - שעת ארוחת הצהריים

המשרד - כמעט ריק מאדם, כולם בחופש.

המצב בחוץ - סופת שלגים (באמת, כזאת שבגללה ממליצים לאנשים לא לנסוע באוטו היום).

אני - עדיין רעב

במשרד - אין אוכל, רק כמה עוגיות.

אני - רעב, רוצה אוכל אמיתי וממש לא רוצה ללכת להסתובב לבד בסופת השלגים בחוץ כדי למצוא אותו.

-אז מה עושים?-

עדכון שעה וקצת אחר כך - נו, בסופו של דבר שמתי את המעיל (מעיל חורף כמו שצריך, למי שלא זוכר מה זה, שייבדוק כאן), הכפפות הכובע צמר (ומעליו הכובע של המעיל), נעלי החורף (ע"ע) ויצאתי. המסעדה הראשונה (והקרובה ביותר למשרד) שהגעתי עליה היתה, כמובן, סגורה לרגל החגים. יימח שמם וזכרם. המסעדה השנייה היתה פתוחה, וריקה מאדם - אכלתי שם צהריים, עם שלושה מלצרים שעומדים משועממים ליד הבאר ומסתכלים עלי. תענוג.

שטוקהולם סיטי הוא אחד משני העיתונים היומיים החינמיים שמחולקים בשטוקהולם (השני, מטרו, היה זה שהמציא את הקונספט והיום הוא העיתון הנפוץ ביותר בעולם, ומחולק באופן יומי בחינם בעשרות ארצות).

בכל מקרה, שטוקהולם סיטי יצא לא מזמן בפרוייקט בשם "עיר האלוהים", ובו הוא סוקר בכל יום דת אחרת מ-50 (!) הדתות השונות (כך לפי העיתון) שנמצאות בשטוקהולם.

הדת האחרונה שנסקרה, אתמול, היתה היהדות. אחרי שקראתי את הכתבה (שיש בה שני חלקים - ראיון עם יהודי שבדי, ו"דף עובדות" על היהדות) חשבתי שיהיה מעניין להראות כיצד רואים שבדים שלא ממש מכירים את היהדות את הדת הזו, ואילו פרטים הם רואים כ"חשובים לציון" בקשר לדת.

זה הולך בערך ככה (התירגום לא מדויק, אבל קרוב מספיק כדי שיעביר את המקור בצורה נאמנה.):

יהדות

אמונה - יש אלוהים שיצר את העולם. אלוהים רוצה חיים מורליים, אתיים וצודקים לכל האנושות.

ספר - התנ"ך (הברית הישנה) - בתוך זה כלולה התורה ("ספרי משה") והתלמוד (הערות והבהרות לתורה).

טקסים - "ברית מילה" - מילה של זכרים לאחר הלידה (לא מצויינים ה-8 ימים). בר מצווה לבנים, בת מצווה לבנות - בצורה זו הופך אדם ל"בוגר" מבחינה דתית.

מועדים חשובים - השבת (יום המנוחה), נחגג כל סוף שבוע (שישי בערב עד שבת). ראש השנה (תחילת השנה היהודית). יום כיפור (יום כיפור על החטאים).

כללי אוכל - ללא "מאכלי ים", ציפורי טרף או בשר חזיר. אסור לערבב בשר עם מוצרי חלב. כמו כן, מותר לאכול בשר אשר נשחט בהתאם לכללי הכשרות בלבד.

בגדים ייחודיים - כיפה - כיסוי ראש שגברים ולפעמים נשים שמים על ראשם בבית הכנסת או באירועים דתיים שונים.

בניין ייחודי - בתי הכנסת

מנהיג רוחני - רבנים

שוויון בין המינים - נשים וגברים נחשבים כשווים (מישהו רוצה לספר את זה לעובדיה יוסף?). נשים יכולות להיות רבניות רק בזרמים הליברליים, אך לא באורתודוכסים.

הפלות - רק אם שלומה של האם בסכנה, אך ליהודים מודרניים יש ראייה ליברלית יותר של העניין (שוב, מישהו רוצה לספר את זה לעובדיה?)

הומוסקסואליות - לא מקובלת לפי הכתובים, אך יחסים הומוסקסואלים אינם מגונים על ידי החלקים המודרניים.

תפוצה בעולם - כ-15 מיליונים.

תפוצה במחוז (שטוקהולם) - כ-10,000 (לדעתי הם טועים ויש בערך 15,000).

ארגון גג בשטוקהולם - "הכנסת היהודית" (Judiska församlingen).

דתות נוספות שראיתי כי זכו לכתבה דומה היו, בין השאר "הכנסיה השבדית" (לותרנית, הדת המובילה בשבדיה, שהיא עצמה הפכה למדינה ממש לא דתית בעשורים האחרונים), בודאהיזם, kväkarna (אין לי מושג מה הם אבל אפשר לקרוא עליהם קצת כאן), הינדו, מורמונים, מנדיר (עוד דת פיצפונת, אפשר לקרוא עליהם כאן), איסלאם (וכאן המקום לציין שע"פ העיתון, יש במחוז שטוקהולם 65,000 מוסלמים בלבד, מתוך אוכלוסיה של 1.7 מיליון במחוז, את החשבון תעשו לבד), באהיים וסיקים.

במסגרת ההכנות לחתונה ההולכת וקרבה (אפשר לראות את ה-Counter) בצד שמאל כדי לדעת עוד כמה זמן נשאר), יש לשלוח בשבדיה בקשה ל-Skattverket (רשות המס/מרשם אוכלוסין/ביטוח לאומי השבדי) לרישום נישואין.

כאשר התקשרתי לברר לגבי מה צריך לעשות כדי לרשום נישואין, תהיתי אם עלי להביא, בתור מהגר לשבדיה, מסמכים מארץ מוצאי המעידים על כך שאכן אני רווק.

"אין צורך," ענתה לי הפקידה החביבה בעליצות מה, "הנך רשום כרווק אצלנו, וזה מספיק".

אתמול הזמנתי את הטפסים, והיום הם הגיעו (מי אמר יעילות בירוקרטית ולא קיבל?).

במאמר מוסגר

כמו שאולי אתם זוכרים, סיפרתי פעמים לא מעטות על האמונה באחר השבדית (שלא לאמר הנאיביות). השבדים יוצאים מנקודת הנחה שאם מישהו אומר משהו, זאת האמת. הם גם יוצאים מנקודת הנחה שאם אתה מתחייב על משהו, אז ב-ט-ו-ח שתקיים אותו. עם כל מהגרי העולם השלישי שהגיעו לכאן בעשורים האחרונים הם לומדים (או, שמא יש לאמר, מתקלקלים?) והופכים לבוטחים פחות ופחות, אבל עדיין, הנאיביות חוגגת.

סוף מאמר מוסגר

בטפסים, אותם על הבעל והאשה המיועדים למלא, יש גם לחתום על הצהרה שאומרת, פחות או יותר, את זה:

1) מעולם לא הייתי רשום כ"שותף במערכת יחסים"

2) אני וזוגתי/זוגי לא אחים או קרובים מדרגה ראשונה או שנייה.

אתם מבינים? מספיק להצהיר שזה העניין (בלי להביא תצהירים משפטיים, או תעודות לידה, כלום) וזה מספיק.

לא רק זה אלא שגם עצם העובדה שאני רשום כ"רווק" בשבדיה (כי כשבאתי לכאן הצהרתי שאני רווק) מספיקה להם - בעצם, אף אחד לא היה יודע אם אני בעצם נשוי כבר למישהי בארץ.

פשוט מדהים.