 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2007
 התמכרות
הנה משחק חדש להתמכר אליו.
זהירות, זה מאוד ממכר (ואפשר אפילו לזכות בפרסים נחמדים אם מצליחים).
כרגע, השיא העולמי הוא כמעט 290 מטרים.
השיא האישי שלי:
| |
טיול בטוסקנה (והסביבה) - התמונות
את פוסט ההמלצות הראשון כתבתי אתמול. את השני אכתוב, אני מניח, מחר.
בינתיים, תמונות.
צילמתי. המון. כמה המון? משהו כמו 550 או 600 תמונות. אחרי המחיקות והמיונים, נותרו בערך 280. מאלו בחרתי את הארבעים שאולי משקפות את הטיול בצורה הטובה ביותר, או כך אני מקווה.
תהנו.
הכיפה המדהימה בראש Galleria Vittorio Emanuelle, שנמצאת ליד הקתדרלה של מילאן
פסל שאהבתי בגן קטן ברחובות מילאן
על שפת לאגו מג'ורה. הרגעות של ערב עם אספרסו קר, עוגיות וספר טוב
מסעדה קטנה ומטריפה (המלצתי עליה בפוסט הקודם. המסעדה ב-Baveno).
המלון המדהים עד כדי גיחוך ב-Stresa. הוא נבנה בתקופה הויקטוריאנית, אז אפשר לסלוח לו. קצת.
בוקר על המרפסת בחדר במלון ב-Baveno, מול האגם
בית ופרחים טיפוסיים לעיירה
אחד משלושת האיים שבלאגו מג'ורה (זה שבתמונה נקרא איסולה בלה)
החוף הפרטי של המלון ב-Baveno.
לאגו קומו - צוקים דרמטיים ועיירות קטנטנות
הכניסה לגטו היהודי בוונציה. המקום הכי שווה בעיר הכי מתויירת
שחור ולבן. חתולים בוונציה
והשקיעה
מוזיאון פרארי במרנלו. אין צורך להכביר במילים, אני חושב
עיירה קטנה שאת שמה איני זוכר בדרך ממרנלו לטוסקנה, דרך ההרים
ה-Bed and Breakfast בו ישנו בלילה בדרך לטוסקנה היה בית חווה מהמאה ה-18.
המיטה היא מיטת ברזל בגובה של יותר ממטר
והבית עצמו
הגענו לטוסקנה
בוינצ'י. עיר הולדתו של לאונרדו
טוסקנה. לא צריך להגיד הרבה יותר מזה.
הבריכה של חוות היין בה גרנו, על ראש הגבעה.
את התמונה הזו אני שם בתור התמונה על הדסקטופ במחשב בעבודה, כדי לזכור עד כמה נפלא זה היה
San Gimignano. עיר מקסימה בלב טוסקנה.
פסטיבל ימי הביניים ב-San Gimignano.
מוזיאון העינויים ב-San Gimignano. שווה ביקור
פירנצה - הקתדרלה
ומראש הקתדרלה
ואז יורדים למטה
התור המזוויע לגלריה אופיצי
אני לא צריך לספר לכם איפה זה, נכון?
הטרסה של המלון הנפלא בו גרנו בחוף המערבי, בעיירונת Tellaro
וכך זה נראה בחוף המערבי, לאורך כמה מאות קילומטרים
Carrara. משם בא השיש שנושא את השם (כן, הלבן בהרים זה שיש)
מחצבות השיש
Cinque Terre. אתר מורשת עולמית של האו"ם ואיזור מדהים ביופיו
והתמונה האחרונה - בשביל קטמן
| |
טיול בטוסקנה (והסביבה) - ההמלצות 1
חזרנו אחרי שבועיים נפלאים באיטליה. במסגרת הטיול (שהווה את חופשת הקיץ האחרונה שלנו, חוץ מאיזה ספ"ש ארוך פה ושם, ולמעשה החופשה הארוכה האחרונה שלנו כזוג, לפני הפיכתנו לזוג+1), שכרנו אוטו במילאנו, ויצאנו להסתובב בצפון ומרכז איטליה.
בניגוד לפוסטים על קוסטה ריקה, החלטתי לשנות קצת פורמט (למען הנוחות שלי ואני מקווה, גם של אלו שקוראים את הבלוג), ולחלק את הסיפור לכמה פוסטים לפני נושאים.
הראשון - והמעניין ביותר אולי - ההמלצות.
אנא קחו בחשבון שההמלצות ניתנו בעקבות ניסיון אישי ולרוב חד פעמי, כך שאני מודיע מראש שאתעלם באלגנטיות מכל טרוניה ותלונה של מאן-דאהו עקב המלצותיי.
טוב, לעניינו.
דבר ראשון - לנהוג באיטליה. בניגוד למה שמספרים לכם, נהיגה באיטליה היא דבר מאוד נחמד דווקא. הכבישים לרוב באיכות מעולה (האוטוסטראדה, למרות הפקקים הנוראים מסביב למילאן ולמרות העובדה שהם, רובם ככולם, כבישי אגרה, מצויינת) ואפילו הנהגים האיטלקים הידועים לשמצה דווקא בסדר גמור (למרות שהבנתי כי ככל שיורדים דרומה, המצב מתדרדר, ומגיע לשיא בנאפולי ובסיצליה).
מומלץ, מאוד מומלץ, להצטייד ב-GPS. השילוט באיטליה אמנם קיים (בניגוד, למשל, למה שהיה לנו בקוסטה ריקה), אבל לעיתים מבלבל ולעיתים סתם מטעה. GPS עם מפה מעודכנת יכול לחסוך לכם שעות (אני מניח שזה נכון לכל מקום, אבל במקרה הזה אני באמת יכול לספר עד כמה היה בלתי אפשרי מבחינתנו להגיע לכל מיני מקומות בלעדיו).
מילנו
אין הרבה מה לעשות במילנו. הקתדרלה יפהפיה ומומלץ בחום לעלות לגג שלה (זה עולה כמה יורואים, ושווה כל אחד מהם). גם איזור הקניות הצמוד גם כן נראה נחמד. עם זאת, שאר המוזיאונים ו"פנינות החמד" ממש, אבל ממש, לא שוות את הזמן. גם לגבי קניות, כפי שתראו בהמשך, אין שום סיבה להיות במילנו. אז מילנו - גג חצי יום, וגם זה אם אתם בעיקר הולכים ברגל, כמו שאנחנו עשינו.
אגמי הצפון
האגמים הגדולים בצפון איטליה ידועים כמקום נופש נפלא אליו באים איטלקים רבים, כמו גם גרמנים, שוויצרים והולנדים. אנחנו היינו בשני אגמים - לגו מג'ורה (Lago Maggiore ולגו קומו (Lago Como).
בראשון, אני ממליץ בחום על מלון בשם Hotel Rigoli. מעט יקר (אבל סביר בהחלט לאיזור). שקט, יפה, חדרים יפהפיים שפונים לכיוון האגם עם תצפית על האיים הבורומיים (שבאמצע האגם). לגבי האיים עצמם - אף אחד מהם לא היה ממש מעניין, לטעמי. אפשר בהחלט להסתפק בלראות אותם מחוף האגם.
מסעדה מומלצת ביותר ב-Baveno (העיירה בה נמצא המלון, מצפון לעיירה היותר מוכרת - Stresa) היא מסעדת Il Gabbiano. קטנה אבל נפלאה, עם אוכל ושירות מצויינים.
מומלץ גם לעשות סיור ל-Lago D'Orta (האגם הקטן שקרוב ללגו מג'ורה) ולהסתובב בעיירה Orta San Giulio. עיירה קטנה אבל ממש חמודה על שפת האגם, עם כנסייה מאוד מיוחדת. הדרך לאגם עוברת דרך ההרים, מה שמאפשר תצפית (כאשר יש ראות טובה) על שני האגמים והאלפים.
משם נסענו ל-Lago Como אשר מהווה נוף דרמטי הרבה יותר (מצוקים מההרים בשיפוע תלול לתוך האגם, עם כפרים קטנים על שפת האגם נאחזים על המצוק). ישנו במלון בשם Picollo Hotel Orso Bruno, אשר נותן תצפית מצויינת על האגם מהחדרים, ומחירים סבירים לגמרי ביחס לנהוג באיזור.
ונציה
עצה ראשונה - אם אתם נוהגים לוונציה ממערב (מכיוון מילנו) - היו מוכנים להרבה, הרבה משאיות על הכביש, ולפקקים בחמישים קילומטרים הראשונים אחרי מילנו. הדרך היחידה להמנע היא לנסוע בערב או בכבישים חלופיים במקום ה-A4. לגבי הגעה עם מכונית לוונציה - אין שום בעיה למצוא חניונים מסודרים ואז לקחת מעבורת, אוטובוס או רכבת לעיר.
על העיר עצמה אין לי הרבה מה להגיד - חוץ משלושה דברים.
דבר ראשון - מקום לישון בו. ונציה יקרה מאוד, אבל יש בה מינזרים פעילים שנותנים שירותי לינה (באמת, והחדרים נקיים, מטופחים ולא שונים בהרבה מחדרים של בתי מלון, מלבד העובדה שאי אפשר לקבל מיטה זוגית). בכל מקרה, המחירים מגוחכים ביחס למחירים של מלונות ברמה ומיקום דומה, ומיוחד לישון במקום בו מסתובבות נזירות. המלצה ספציפית היא למנזר Istituto San Guiseppe שממוקם מרחק יריקה מפיאצה סאן מרקו ועדיין עולה בסך הכל שבעים יורו לזוג ללילה (לא כולל ארוחת בוקר). פחות מחצי ממה שתשלמו על מלון שני כוכבים באיזור מרוחק של העיר.
המלצה נוספת היא ללכת לגטו היהודי. אולי אחד האיזורים הכי פחות מתויירים (לפחות מבחינת כמות) ואותנטיים שנשארו בעיר הזו (שהולכת ומתרוקנת מתושביה, אגב. בשנות השבעים חיו שם קרוב ל-300,000 בני אדם. היום גרים שם באופן קבוע פחות מ- 60,000). בגטו היהודי נמצאת מסעדה ישראלית-יהודית (בבעלות רב חב"ד המקומי) בשם גם-גם. האוכל הישראלי אולי לא מהמשובחים (ביחס למה שנהוג בארץ) ויקר בטירוף (בכל זאת, ונציה וליד תעלה) אבל עדיין הרבה יותר טוב מכל אוכל ישראלי שאכלתי בחו"ל עד היום וגם מנוחה נאה לכל מי שנמאס לו מפסטיבל הפסטה-פיצה.
מרנלו
למרות שאין הרבה דברים אחרים מעניינים בסביבה, המוזאיון של פרארי הוא חוויה משובחת לכל חובב מוטוריקה באשר הוא. יקר בטירוף (16 יורו לכרטיס כניסה!) אבל מאפשר להסתובב בין מכוניות פורמולה 1, דגמים ישנים וחדשים ולנשום הרבה הרבה אוויר סוסים צוהלים. אגב, בניגוד לכל מיני פירסומים באינרנט - אין שום אפשרות לבוא ולבקר/לסייר במפעל של החברה (שנמצא בצד השני של הרחוב מהמוזיאון). האפשרות הזו קיימת רק אם אתה לקוח "כבד" של החברה, או מפיץ (או ששם המשפחה שלך הוא שומאכר).
עד כאן לפוסט הזה. בפוסט הבא - טוסקנה, לה ספציה ואיזור החוף המערבי, צ'ינקה טרה וקניות.
| |
חגיגות העצמאות השבדיות
טוב, אז היה הרבה יותר נחמד מזה, אבל עדיין - שעשע אותי.
(מה חגגו? את יום השנה ה-484 לכך שגוסטאב ואזה הכריז על פירוק איחוד קלאמר ועל עצמאות שבדיה. זוהי בסך הכל השנה השלישית בה היום הוא חג לאומי ויום חופש. העובדה שהיו היום 25 מעלות ושמש עזרה להפוך את העניין למסיבה אחת גדולה בכל רחבי המדינה).
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
