 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
 24 שעות ראשונות בצפון הרחוק רחוק
הגענו אתמול בערך בחצות אחרי קצת יותר משש שעות נהיגה (רצופה, הבלונדה והטרול ישנו מאחור ולשמחתי טנק הדלק הספיק ל-600 ק"מ, אפילו שתידלקתי אתנול לפני שיצאנו).
בחוץ היה אור יום (כמובן, כאן אין ממש חושך בזמן הזה של השנה). הבלונדה נכנסה לחדר המיון של בית החולים, לקחה את המעטפה עם המפתחות לדירה (שנמצאת אולי 5 דקות הליכה מבית החולים), הגענו, הוצאנו את הטרול ואת כל הפקלאות (אורזים הרבה לשני הורים ותינוק לחודשיים וחצי, I can tell u that much). בפנים הכנו את המיטה לטרול ו.. יאללה, לישון.
היום לשמחתנו התחלף מזג האוויר שהיה צפוי (10 מעלות וגשם) במשהו חביב הרבה יותר (18 מעלות ושמש). בבוקר לקחתי את הטרול (ונתתי לבלונדה לישון קצת) לאחת מדודותיה של הבלונדה (שגרה עשרים דקות הליכה מכאן), שם אכלנו ארוחת בוקר, לקחנו את עגלת התינוק והכיסא תינוק שיש להם בבית וחזרנו הביתה.
יצא לבסוף שגם צהריים אכלנו אצלם ואף ארוחת ערב (סלמון על הגריל עם תפוחי אדמה טריים ברוטב קרם פרש וצ'ילי נפלא עם סלט מהירקות שיש להם בגן הירק שבגינה שלהם), עם השמש בחוץ ובריזה נעימה על טרסת העץ השווה שלהם מול האגם. תענוג.
מעבר לכך כבר פגשנו כמה חברים שגרים כאן, הבטחנו לפגוש עוד כמה (פלוס כמה קרובי משפחה נוספים) מחר ואף לעשות קניות כדי להשלים מצרכים ודברים שלא הבאנו ולא היו בדירה.
הדירה עצמה באמת סבבה, גדולה, מרווחת ונחמדה יותר ממה שציפיתי, חבל רק שהיא קצת קרובה לגשר שמגשר בין שני איים כאן, כך ששומעים את המכוניות מאיצות עליו אם החלונות פתוחים בלילה (לפחות נראה שבינתיים לטרול זה לא מפריע).
הטרול עצמו היה מקסים היום - שמח, משחק, עומד, זוחל, אוכל ובאופן כללי נהנה מהחיים. הוא פשוט תינוק מתוק.
נקווה שההתחלה המוצלחת היא סימן לבאות. בינתיים אני מאוד נהנה כאן וכבר הספקתי שוב להתחיל לחשוב על כך שאם אוכל למצוא כאן עבודה טובה, ממש לא יהיה לי אכפת לעבור לגור כאן באופן קבוע (שלא לדבר על כך שאם נמכור את הדירה שלנו בשטוקהולם נוכל לקנות כאן יופי של בית פרטי עם גינה ענקית במיקום טוב ולהשאר עם עודף ביד).
נו, נראה.
פינה חדשה בבלוג
לא משהו מרעיש במיוחד, אבל בעיקר בשביל שאזכור מה חשבתי ולמה, הוספתי עוד רשימה בצד שמאל של "השיר האהוב עלי ביותר כרגע". סתם, שתדעו, אם זה מעניין (וזו גם ההזדמנות להמליץ על השיר והקליפ שכתובים שם כרגע. אם אתם לא מכירים או לא התעמקתם במילים - זה הזמן. כמו כן, שווה לתת הצצה גם בפארודיה על השיר שמוצלחת כמעט כמוהו).
| |
נוסעים צפונה (וקצת מערבה)
מחר בערב, עם הפקלאות ארוזות בתוך האוטו (כולל הטרול, ננסה לא לשכוח אותו), נשים פעמינו 650 ק"מ צפונית מערבית לשטוקהולם, אל בירת מחוז Jämtland הידועה כ-Östersund.
שם נבלה את החודשיים וחצי הקרובים, הבלונדה בעבודה בבית החולים המחוזי הגדול במחלקת ילדים, ואני בטיפול בטרול, מפגש עם החברים והמשפחה שיש לנו שם ו(בתקווה) בפרוייקט כתיבת ספר ביקורת על בתי הקפה שמקיפים את האגם הגדול שליד העיר - Storsjön.
בתוכנית גם נמצאת בת הדודה בת ה-18 של הבלונדה שמאוד רוצה לטפל בטרול (וכן, היא תזכה לשפע הזדמנויות אם זה תלוי בי) ובת דודה אחרת שילדה כמה חודשים אחרי הבלונדה וכבר משתוקקת לכל הבקרים ואחר הצהריים שנבלה ביחד (חברה לחיים נגן בלהקת מוזיקה אירית מצליחה למדי, ונוסע הרבה להופעות ברחבי שבדיה, כך שהיא לבד).
יהיה מעניין, ואם מזג האוויר יישתפר (11 מעלות וגשם שם כרגע) אז בכלל יכול להיות לנו יופי של קיץ.
(וכן, אני לוקח מחשב ניד ומודם נייד, כך שחיבור אינטרנט יהיה גם יהיה, או לפחות כך אני מקווה).
| |
 אי אפשר לסמוך על אף אחד
את הסיפור של ס' עזבנו בפעם האחרונה אחרי שהיא גילתה כי הוא כנראה האבא של תינוק שנולד לבת הכפר שלו, אחרי זה הוא שינה את הסיפור ואמר שהוא רק אמר שהוא האבא כי הוא "הרגיש מחויבות כלפי האישה" אבל בעצם הוא לא האבא.
ס' החליטה שהדרך ההגיונית היחידה לפתור את הבעיה היא. לא, לא לזרוק אותו אלא לבצע בדיקת רקמות בשביל לקבוע אבהות. על חשבונה, כמובן. וכמובן שהוא יבצע זאת כך שהיא בעצם לא ממש תראה את התוצאות.
בינתיים, הם המשיכו בהליכי קבלת אשרת שהייה לבחור כאן בשבדיה. רשות ההגירה השבדית, מסתבר, עושה את עבודתה נאמנה ומסננת רק את אלו שדווקא היינו רוצים בשבדיה (למשל, מסיימי תואר שני באוניברסיטה כאן שרוצים להשאר ולחפש עבודה) ואילו אנשים איכותיים כמו הבחור הזה דווקא מקבלים אשרת שהייה לשנה כמעט אוטומאטית.
כן, הוא קיבל אשרת שהייה ועבודה לשנה, חודשיים בסך הכל אחרי הגשת הבקשה.
לא, הם לא סיפרו על הילד (כן, אפשר בהחלט לקרוא לזה "הם שיקרו לרשות ההגירה").
הבחור נחת אתמול בשבדיה, לשמחת ס' ולסימני השאלה של כולם מסביבה (בינתיים גם המשפחה שלה, כולל סבתה ואביה, הודיעו לה שאם הוא מגיע לכאן אין לה מה לחפש אצלם יותר. מעניין לראות מה יקרה עכשיו).
כמו שהבלונדה כתבה לי ב-SMS הבוקר אחרי ש-ס' סיפרה לה בהתרגשות את החדשות הנפלאות - Yi pi ka yay.
| |
ספ"ש בטירה (כן, יש תמונות)
כמו שסיפרתי, נסענו (הבלונדה, הטרול, אני, אמה ואביה של הבלונדה, אחותה של הבלונדה והחבר של האחות) לחגוג את יום ההולדת ה-60 של אם הבלונדה בטירה בשם Häringe, הנמצאת כשעה נסיעה מדרום לשטוקהולם.
המקום עצמו עצום בגודלו (ובעצם מהווה חווה פעילה בנוסף להיותו טירה, מרכז כנסים ומלון) עם גנים, חופים, בתים ושאר ירקות. החבילה כללה, מלבד את כל הארוחות (המצויינות, יש לציין), גם את הצגת הבכורה של "המלט" שמציג בטירה במשך כל הקיץ. מדובר בעיבוד מעניין למדי, בו אין במה וקהל שיושב מולה אלא הצגה בה הקהל נמצא מסביב, ליד ובתוך ההתרחשויות.
מזג האוויר גם היטיב עמנו יחסית והגשם היחיד שירד הגיע בזמן ארוחת הערב, בשאר הזמן היה יבש ונעים.
אז, בלי יותר מדי הקדמות, התמונות.
הטירה במבט מצד הבריכה (זו היתה הבריכה המודרנית הראשונה שנבנתה בשבדיה, בשנת 1920) וקצת מבט מהצד בזמן שעמדתי והסתכלתי/צילמתי, עמדו בחוץ השחקנים שעמדו להופיע בהצגה. אחת מהן עברה קרוב יחסית
אז ניצלתי את ההזדמנות (ולמי שמכיר, זוהי רגינה לונד).
 קצת מתוך הטירה הטרול בזמן ארוחת הערב המפוארת (מנשנש את סכין החמאה) וזו הכניסה לאיזור בו התקיימה ההצגה (מאחורי הטירה) כאן החלה ההצגה - כיכר גדולה עם מזרקה באמצעה, כאשר הצופים עמדו מסביב והשחקנים במרכז. אחת מהסצינות המוקדמות, בו אחיו של מלך דנמרק מדבר איתו המלך מת, יחי המלך החדש משרתות ואדונים לקראת סיום ההצגה, לאחר שהמלט ולארטס הורגים אחד את השני (טוב, הם עוד לא מתים, רק כמעט) והקידה המשותפת בסוף ההצגה (רוב הצופים היו משפחות השחקנים. בכל זאת, בכורה) וכאן, באחד מחדרי הטירה הרבים, שתינו קפה ואכלנו עוגיות אחרי סיום ההצגה
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
