 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2007
 ספ"ש רגוע - כמו שצריך
מזג האוויר הפתיע לטובה - וכמעט כל הספ"ש היה שמשי (יחסית) וכמעט ללא גשם.
חוץ מזה - אוכל משובח, יין טוב, הליכות טבע נפלאות וגם בונוס - הגענו בדיוק בספ"ש בו התחיל "שבוע המכוניות הקלאסיות" של העיר. במסגרת השבוע לא רק שמגיעים מאות בעלי רכבים קלאסיים, אלא גם נערכות שלל פעילויות משעשעות ומעניינות (תחרות מירוץ בהרים בהשתתפות רכבים קלאסיים ונשים בלבד, תחרות "מראי תקופה" בה יושבי כל רכב צריכים, על כל ציודם, להדמות עד כמה שאפשר לתקופה ממנה מגיע הרכב, Demolition Derby ועוד).
אני חושב שאתן לתמונות לדבר במקומי
בדרך - השעה עשר בלילה, ועדיין יש לא מעט אור
המכוניות הקלאסיות נוסעות להן בין הבתים.
כל מה שהיה צריך לעשות זה לקחת כיסא נוח, להתיישב על הדשא לפני הבית, ולתת להן לעבור לפנינו
הגנגסטרית הזו באה קומפלט עם רכב סטייל אל-קפון ואפילו אקדח קפצונים. היה משעשע
אוניות אמריקאיות היו שם לרוב
ואפילו מכונית משטרה אמריקאית קומפלט, כולל הסירנה (אותה נהנה הנהג להפעיל כל פעם שמישהו נופף לשלום)
ואז אספנו תותים. במקרה הזה - HALLON (הידוע גם כ-RASPBERRY או כפטל, במחוזותינו). כאן הבלונדה מדגימה את האסיף.
אמה של ק' מגדלת אותם בחצר, אבל אפשר גם למצוא המון אם יוצאים קצת לטבע מסביב.
על האש בגשם (במקרה הזה - שיפודים מ-ע-ו-ל-י-ם של סלמון טרי עם ירקות)
אביה של ק' בלבוש מסורתי מדגים את השימוש בקרן הזו, שעשוייה מקליפת עץ אלון.
אחר כך הוא הלך להנחות איזה טקס בלבוש הזה.
עם נוף כזה מהבית, איך אפשר לרצות לגור במקום אחר (אלא שאז נזכרים שברוב שבדיה אפשר לראות דברים כאלה)
| |
נוסעים נוסעים נוסעים
היום אנחנו נוסעים עם זוג חברים (ר' ו-ק', הוא ישראלי, היא שבדית) לבית הוריה במחוז Dalarna, הידוע גם כ"שבדיה הקלאסית".
היינו שם לפני שנה, ויש לי רק זכרונות טובים (כפי שאפשר לראות מהפוסט שנכתב בפעם ההיא).
אמנם מזג האוויר הצפוי מחורבן למדי (15 מעלות וגשם), אבל עדיין אני בטוח שנוכל להוציא מזה את המיטב (ואני כולי מלא חיכיון וציפיון לסיפורים של אבא של ק' - הוא באמת בן אדם מגניב באופן יוצא מן הרגיל).
חוץ מזה, הבלונדה כבר בשבוע 28+0 (ראיתם מה זה? אני כבר יודע לדבר הריונית) ובטנה מתעגלת לה בהחלט (ויורש/ת העצר שם בפנים בהחלט מקים/מה מהומת אלוהים - כמות הבעיטות הממוצעת ביום היא כמעט כמו במשחק בין הפועל ת"א לבית"ר ירושלים (ביציעים, לא על הדשא).
גם הזמנו את העגלה הזו. "נסיעת המבחן" הראתה שהיא גם קלה, גם נוחה וגם נראית טוב (דרישה של הבלונדה).
עלות התענוג (כולל כל האביזרים הנוספים, משלוח וכו')? משהו בסביבות ה-5800 קרונות (יותר מ-3000 ש"ח).
לא זול, אבל בהתחשב שזה אמור להחזיק מגיל 0 עד 3, וליותר מילד אחד (אולי), אז אני מניח שזה בכל זאת מחיר סביר (והדבר היקר ביותר שצריכים לקנות, כמו שזה נראה).
בת הדודה (מואה) עוזבת מחר, אחרי 4 שבועות. אתמול היא באה הביתה עם עציץ פרחים גדול וכרטיס ברכה. היא חמודה, אין ספק, רק חבל שהיא כל כך בלאגניסטית (אחרי שהיא הורידה את העטיפה מהעציץ, ברור שהיא לא הסתכלה באיזה כיוון הפלסטיק פתוח, מה שהוביל לשפע של אדמת עציץ שחורה על השטיח האדום. שיהיה).
בכל מקרה, ביקשנו מאימה של הבלונדה לבוא לכאן אחרי שהיא עוזבת מחר כדי לוודא ששום אור לא נשאר דולק/דלת נשארה פתוחה/אוכל נשאר מחוץ למקרר. בוודאי שנבקש גם ממואה לדאוג לזה, אבל אני לא יכול לסמוך על זה שזה ייקרה.
היה כיף מאוד לפגוש את עדי. חבל שהיא לא גרה כאן יותר, יש לנו הרבה על מה לדבר.
| |
ורוד, בעיות ניווט ועוד
דבר ראשון - הדבר הזה נראה מסתובב בזמן האחרון ברחובות שטוקהולם:
מעבר לעובדה שמאוד קל לשים לב לקיומו, אפשר לתהות על קנקן העניין הזה (שהוא, בסך הכל, אקט פירסומי חביב למדי על רכב שטח עתיק ומרשים של חברת טיולי אתגרים שבדית).
ועכשיו רק נותר לתהות מה היה עולה בגורלו לו היה נוסע לחוות את הערבות על שמן הוא קיבל את לוחית הרישוי שלו (צ'יף? יש לך כבר אחד כזה?).
מקום העבודה שלי שוכן ליד אחד מנמלי שטוקהולם. לנמל הזה מגיעות לא פעם מעבורות וספינות תיירים, כך שאף אחד לא התרגש יותר מדי כשאחת עם השם המחייב מרקו פולו עצרה לה מחוץ לחלונינו.
עם זאת, מבט שני הסב את תשומת הלב למשהו מעניין:
אתם יכולים להבחין כי ישנו שלט גדול למדי על הסיפון השני מלמעלה, שאומר "Antractica Expedition".
אה.. אנטרקטיקה?
אני חושב שמישהו צריך להזכיר למגלה הארצות כי ארקטי זה בצפון ואנטרקטיקה זה בדרום. הרחוק. מאוד.
הבלונדות שגרות אצלנו נעלמו לספ"ש - הלכו לגור אצל חברה שלישית שגרה במקום אחר ויחזרו לכאן ביום ראשון בערב, ככה שיש קצת זמן לנסות ולסדר את הבית לקראת שבוע הבא ולהנות מכך שאין, לפחות זמנית, דברים מפוזרים ברחבי הבית.
התחלנו את ההכנות ליורש/ת העצר.. בינתיים אנחנו מתמקדים בעגלות. המבחר עצום ורב ואין ספק - מדובר בג'ונגל. כל כך הרבה סוגים, אביזרים, כללים ועניינים שצריך לחשוב עליהם. וכמובן - המחיר. מסתבר שאפשר להזמין בגרמניה עגלות שנמכרות גם בשבדיה, אבל בחצי מחיר, כולל המשלוח. הבעיה היא, שרוב העגלות הללו הן דווקא אלו שמקבלות את הציונים הנמוכים יחסית במבחני הבטיחות והנוחות.
אז מה עושים? בינתיים, נראה שאנחנו הולכים לכיוון העגלה הזו, שמבקבלת ציונים טובים מאוד בכל הביקורות שיצא לנו לקרוא עד כה. נעשה לה "נסיעת מבחן" בשבוע הבא ואם כן - אז נקנה.
והשלב הבא? מיטה, שידת החתלה, כיסא לאוטו, אמבטיה לתינוק, מנשא ואינסוף אביזרים אחרים - את זה נצטרך להכין במהלך אחד עשר השבועות הבאים (הבלונדה מתכננת להתחיל את חופשת הלידה בתחילת אוקטובר, כשבועיים-שלושה לפני מועד הלידה המתוכנן. בתקווה, עד אז כבר רוב הדברים יהיו מוכנים, כך שהיא תוכל להתמקד בלנוח ובלהכין את הדברים היותר משעשעים, כמו לקנות בגדי תינוקות ב-H&M).
| |
 הן מתרבות!
הקוראים הקבועים של הבלוג זוכרים בוודאי כי לפני כשלושה שבועות הגיעה אלינו בת דודתה בת העשרה של הבלונדה, בכדי לגור אצלנו כחודש.
אחרי כמעט שלוש-רבעי תקופת מגורים, אני יכול להגיד בוודאות שעברתי מטהמורפוזה מוחלטת מ"גבר צעיר המצפה להולדת ילדו הראשון" ל"גבר צעיר המתפקד כאב לבת מתבגרת".
באמת.
"מואה, תשטפי בבקשה את הקערה אחרי שאת אוכלת ותשימי במדיח. ואת החלב צריך להחזיר למקרר, אחרת הוא מתקלקל".
"מואה, בבקשה תדאגי שאם את מציפה את רצפת האמבטיה אחרי המקלחת, אז גם תנגבי אותה באותה, ותדאגי שהשטיח ייתלה לייבוש".
"מואה, כשמכבסים לך את הבגדים, בבקשה תבדקי שאין שום דבר בכיסים. עגילים זה משהו שיכול להרוס את המכונה".
"מואה, את מתכוונת להגיע היום בערב לארוחה?"
"מואה, תודיעי לנו בבקשה מתי את חוזרת ואם את לא חוזרת איפה את הולכת להיות".
"מואה..". נו, אתם מבינים את העיקרון, אני חושב.
בכל מקרה, בסך הכל היא באמת ילדה טובה, גם אם היא בלגאניסטית חסרת תקנה.
אבל לא לשם זה התכנסנו כאן.
למואה יש חברה ("הכי טובה שלי! אנחנו חברות כבר שנה!") - פיאה (Pia. באמת, אני לא ממציא את השמות הללו). כמו מואה, גם פיאה היא ילידת אותה עיירה מרוחקת בצפון מערב שבדיה. כמו מואה, גם היא באה לעבוד כאן בקיץ.
בניגוד למואה, היא מתגוררת לא אצל קרובי משפחה, אלא אצל החבר שלה, בן גילה. ועם חמישה מחבריו. בבית שכור.
כן, שישה בני שמונה עשרה ובת שבע עשרה אחת גרים לבד בבית פרטי. אה, כן, לחבר ולחמשת האחרים יש להקה ביחד.
מתכון לצרות, אני יודע. אבל בסך הכל נראה שהכל בסדר, לפחות היה בסדר, עד עכשיו.
אתמול בערב אני יושב עם מואה בסלון, והיא מספרת לי שהחבר של פיאה העיר אותה באמצע הלילה ואמר לה משהו בסגנון "הגעתי למסקנה שאני לא באמת אוהב אותך, ואני לא רוצה סתם לבזבז זמן, אז אני מודיע לך שאנחנו נפרדים ומבקש שתעזבי בבוקר". בבוקר, נאמן למילתו, הוא עזר לה לארוז את הפקלאות וללכת לעבודה, וזהו.
"אז בכל מקרה, אמרתי לפיאה שהיא יכולה לבוא לגור כאן. זה בסדר, נכון?"
טוב, כשהילדה שלך (אני לא אמרתי את זה ראשון, הבחורה שמצאה את כרטיס התחבורה הציבורית שמואה-כמובן-הצליחה-לאבד התקשרה אלינו, אישה ישרה שכמותה, ואמרה לי "דיברתי עם הבת שלך היום בבוקר, ואני אעבור אצלכם יותר מאוחר כדי להחזיר לה את הכרטיס") אומרת כזה דבר ומסתכלת עליך בעיני עגל כחולות וגדולות, מה אפשר לעשות?
אז היום בערב הגיעה לא טינאייג'רית אחת, אלא שתיים.
פיאה גם היא שבדית למהדרין (בלונדינית זהובה, עיניים כחולות, you know the drill) ובסך הכל באמת בחורה מתוקה מאוד.
אבל עכשיו יש לנו שתיים כאלה בבית. בינתיים זה "רק להיום בלילה", אבל אני די בטוח שה"היום בלילה" יהפוך בקלות לשבוע.
ומעניין מה היא הולכת לעשות עוד שבוע, כשמואה תחזור הביתה (היא אמורה להשאר עוד שבועיים אחרי.
כמובן שאני והבלונדה ניתן לה את הטלפונים שלנו ונגיד שתתקשר אם היא צריכה עזרה, אבל אני אשקר אם אני אגיד שאני ממש משתוקק שהיא תשאר כאן עוד שבועיים אחרי מואה.
נו, שויין.
לילה טוב.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
