| |
החיים בשטוקהולם, שבדיה. הגיגים, הזיות וסתם תהיות. |
 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
הקיץ של משפחת פ'
את משפחת פ' פגשתי בטעות לחלוטין.
אתמול בצהריים, בעת שהטרול, הבלונדה ואני היינו בדרך לאנשהו ביום שבת שמשי ויפהפה (אחד היחידים בזמן האחרון כאן) בדקתי את החדשות כהרגלי בקודש. הודעה קטנה שם צדה את עיני - "שישה אזרחים ישראלים נפצעו בתאונת דרכים על הכביש בין העיר Åre לעיירה סמוכה היום בבוקר. הם פונו לבית חולים". הראיתי את זה לבלונדה ושאלתי האם לא הגיוני שהם הגיעו לבית החולים שהיא עובדת בו (שהוא הרי בית החולים המחוזי הגדול).
היא אמרה שכן.
אז אמרתי שאני חושב שכדאי שאלך לשם ואראה אם אפשר לעזור במשהו. מי יודע מה מצבם ומה בעצם קרה להם ואפשר להיות די בטוחים שאין אף ישראלי או דובר עברית אחר כאן באיזור. הבלונדה אמרה שאני צודק.
כאן התחיל סיפור שנגמר כמעט שמונה שעות מאוחר יותר, במהלכו פגשתי את המשפחה. האב ושלושת בנותיו בסדר אבל בשוק ועם חבלות יבשות. הבן עם חתכים עמוקים בראש ויד שבורה. האם במצב הקשה ביותר, עם שבר בחוליות התחתונות של הגב. ניסיתי לעזור כמיטב יכולתי, ואני מקווה שקצת הקלתי עליהם את הסבל והשוק אבל עדיין - עצוב לראות כיצד חופשה מאושרת של משפחה הופכת לסיוט שכזה בגלל שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.
שיהיה להם רק טוב.
| |
 למען הרגשת הקיץ
אחרי ספ"ש שמשי שבו עבדה הבלונדה גם בשבת וגם בראשון ("רופאת הילדים היחידה בתורנות, ברדיוס של מאתיים קילומטר", כמו שהיא אהבה להגיד), היה לה יום חופשי אתמול.
כצפוי, מזג האוויר התאים את עצמו לעניין ובמקום 20 מעלות ושמש כמו שהיה ביום ראשון, קיבלנו 12 מעלות, ערפל וגשם שפשוט לא הפסיק כל היום.
החלטנו להשאר פשוט בבית אבל קצת אחרי שעברה שעת הצהריים החלטנו שאי אפשר יותר וצריך קצת לצאת לנשום אוויר. בגשם לא ממש בא לנו להסתובב אז נסענו לאחד מבתי הקפה החביבים על הבלונדה כאן באיזור. מדובר למעשה בבית ספר לחקלאות בכפר שכן בשם Ås.
המקום, Rösta Café, היה ריק לחלוטין (לא הרבה יוצאים לבתי קפה ביום שני בשתיים בצהריים בגשם). ישבנו, אכלנו לנו סנדביצ'ים נחמדים ועוגיות ושתינו קפה בין הצמחים הרבים בחממה. מעבר לצמחים וירקות מוכרים שם גם הרבה "דברים שצריך", בעיקר לגינה אבל לא רק. לא רק זה, אלא מכיוון שמדובר ב"סוף העונה" הכל היה בחצי מחיר, וכך יצא שקניתי לי שני דברים שחמדתי.
דבר ראשון - המטריה הנפלאה הזו ("דרך מצויינת לשמר את הקיץ בימי אוקטובר ונובמבר המגעילים והאפורים", הוא הנימוק שנתתי לבלונדה), תמורת 70 קרונות:
הדבר השני היה "מגש הגזר" המשעשע הזה. שעלה 75 קרונות ("מצויין כשיהיה לנו בית עם גינה"): | |
הצלחות קטנות
הטרול נרדם במיטה, בעצמו, לפני עשר דקות.
בהתחשב בכך שבדרך כלל צריך לטייל/להחזיק/לטפוח או איזושהי קומבינציה, מדובר בהצלחה מרשימה למדי.
וכל מה שזה לקח הם 15 דקות של בכי ושלושה טיולי הלוך-חזור אליו לחדר (להשכיב בחזרה, לשים מוצץ, ללטף קצת ולצאת שוב מהחדר).
יותר טוב מאוחר מאשר לעולם לא, אבל הילד הזה ילמד להרדם לבד. ובקרוב.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
