אני כבר חודש בבית.

חודש.

ולאימא ולאבא לא היה ממש אכפת.

כנראה שלא אכפת להם שאני אשתגע.

-

בכל אופן,

אימא כבר משגעת אותי ארבעה ימים.

ארבעה ימים שגרמו לי לצרוח עליה כמו שבחיים לא העזתי.

אני חושבת ש-18 וחצי שנים חיכיתי לרגע  הזה [לא שאני גאה בעצמי במיוחד];;

[זה היות וכמה אנשים טענו שאני יותר מדי צייתנית,הוכחה לכם].

-

אין לי ממש מה לעשות,

ואני משתגעת~

אימא עם הפחדי פולניה שלה.

עכשיו אני מבינה למה פחדתי לנהוג.

מצאתי אשמה בסיפור.

הלכתי,

נתראה בעוד כמה ימים [אם לא יקרה משהוP:]