שונאת את כל מה שאתה עושה לי

שונאת את זה שזו לא אשמתך

אני יזמתי את השיחה, כמו מטומטמת אבל רציתי לשמוע שהכל בסדר אחרי כל ההפצצות

רציתי לשמוע שאתה בכלל בקו בצפון

והתאכזבתי

רציתי לשמוע התנצלות,

ושמעתי תירוצים, אני המעליבה?

נו באמת, אתה ילד גדול, מה הבעיה להגיד את האמת?

כן, אני מטומטם, כן יצאתי ילד, אני לא מסוגל להתמודד עם דרישות של קצת מעבר לביצועים שלי במיטה, ואני מצטער.

הייתי מבינה,

אבל התחלת למרוח ולגחך וזה לא לעניין.

אבל היית שונה. דיברת אליי אחרת, התייחסת שונה. וגם אמרת שאתה רוצה קשר רציני, אבל מה הסיכוי שעכשיו.....

איך נפלו גיבורים.

האמת, הלוואי שתחזור להתקשר אלי את השיחות החודשיות ותספר לי שמצאת בחורה טובה ושאתה מאוהב ושאתה מאושר.

לא שזה מגיע לך.

אבל אולי זה מה שיגרום לי לאכול עליך קצת פחות סרטים.

גם כשאני שומעת אותך אומר "פצצות" וחושבת לעצמי לאן נעלם כל השכל שלך שלפעמים לרגעים מגיח.

לגמרי לא פיצחתי אותך. אין אפילו קצת חוט.

אולי זה כל העניין.

(והגומות, והדיבור, והחיוך הזה, כן, טוב....)