זה היה לפני 19 וחצי שנה בערך..
אמא שלי ואבא שלי התחתנו
הם היו הזוג הכי מאושר בעולם!!
אמא שלי הייתה בהריון (בי) והיא הייתה בחודש 9
איזה ערב היא קיבלה צירי לידה, והיא ואבא נסעו לביה"ח
ממש כמה רגעים לפני שהם נכנסו לביה"ח
התחיל הסיוט..
נכנסה בהם משאית ממול,
אבא שלי? נהרג במקום
את אמא שלי הובילו לבית החולים
התחילו ליילד אותה, היא הייתה במצב די קשה
שעה אחרי שאני נולדתי..
אמא שלי ניפטרה גם,
דודה שלי(אחות של אמא שלי) ענת
לקחה אותי אלייה, היא התחתנה שבוע לפני התאונה
גידלה אותי,טיפלה בי, בחרה לי את השם
סידרה את הכל
הייתה כמו אמא בשבילי

ככה עד גיל שנתיים
שהייתי בת שנתיים דודה שלי ענת נכנסה להריון
והיה קשה לה לטפל בי בזמן ההריון
סבתא שלי,(אמא של אמא)
לקחה אותי אלייה..
הייתה שולחת אותי לגן,מטפחת בי,מבשלת לי
קונה לי צעצועים שכל ילדה הייתה חולמת עליהם
פשוט לא החסירה ממני כלום!
הייתי כבר בת 6,עמדתי לעלות לכיתה א'
התחלתי כבר להבין את העניינים..
תמיד דיברו איתי על זה שאמא ואבא מתו
ושאני חייה אצל סבתא,
הינה עבר החופש הגדול,
אני עולה לכיתה א'
סבתא קנה לי ציוד לבית ספר,בגדים חדשים
דאגה לי כמו שהיא דואגת לחיים שלה!!!
הייתי ילדה לא רגועה..
הייתי חייבת לזוז,לדבר..הראש שלי לא היה במקום
המורה שלי דיברה עם סבתא
אמרה לה שאני לא רגועה..
תמיד הייתי בכל מיני שיחות עם הפסיכולוג של הבית ספר וכו'..
דודה שלי ענת, זאתי שגידלה אותי עד לגיל שנתיים
דיברה איתי על המצב ואמרה לי שאני צריכה להיות ילדה בוגרת
והתחלתי די להשתנות..
תמיד קינאתי בכל הילדים
שאמא שלהם מביאה אותם לבית ספר ולא סבתא שלהם
איך היא נותת להם את הנשיקה של ה"ביי"..
עד לרגע שהיא באה לאסוף אותם לבית
והינה..
עברה עוד שנה וזה היה החופש הגדול לכיתה ב'
כל החופש הייתי אצל דודה שלי ענת שיחקתי עם הבת שלה
הלכנו לים,לטייל..כל יום מקום אחר
היה כייף לי עם הבת של ענת..
הרגשתי שיש לי אחות-מה שלא היה וכניראה לא יהיה לי בחיים!
עבר החופש הגדול
עליתי לכיתה ב' וחזרתי לבית של סבתא
סבתא הייתה כמו אמא בשבילי
הייתה הולכת ליום הורים,הייתה מקלחת אותי,נותת לי לאכול,
לא רצתה שאני ירגיש שונה מהאחרים
והינה עברו כמה שנים והייתי בכיתה ד'
שם כבר התחלתי את כל הבאלגן של ממש
התחלתי להבין מזה "אין אמא ואין אבא"
תמיד סיפרו לי איזה אנשים טובים הם היו,איך הם נהרגו
לא ידעתי איך לקבל את זה
אז הוצאתי את זה ע"י באלגן בבית הספר,בשכונה
להיות פשוט- הילדה המופרעת
התחלתי לעשות צרות,להפריע בשיעורים
ולאט לאט נהפכתי "למלכת הכיתה.."
זאתי שכולם תופסים ממנה כי יש לה ביצים לעשות את כל הבאלגן
אף אחד לא העז לעשות את זה
כי ידעו שאמא או אבא יצעקו עליהם
לי? לי לא הייתה את הבעייה
כי הייתי רגילה לזה שסבתא לעולם לא צועקת
ולא אף אחד אחר צועק או אומר לי מה לעשות..
הינה המשכתי עם הבאלגן,הייתי די מקובלת בחברה
עברתי את הגיל של "האמת או חובה"
והיה לי כמה חברים מאז..
לא משהו רציני, כי הייתי עוד ילדה
והגעתי לכיתה ו'
והיה לי יום הולדת(כבר בת מצווה)
ובאותו יום, הייתה גם את האזכרה של אמא ואבא
של ה12 שנה שהם לא פה
ו12 שנה שאני בעולם הזה..
הלכתי לאזכרה,בכיתי בפעם השנייה
כי אז לא ממש הבנתי,ולא הפנמתי את זה
חזרנו מהאזכרה
ושמעתי שעושים לי מסיבת-הפתעה
וזה דבר שאני שונאת,
בחיים לא חגגו לי ממש את יום ההולדת חוץ בכיתה
כי זה יצא באזכרות של אמא ואבא :||
דודה ענת לקחה אותי אליה כדי שהם יארגנו את המסיבה שלי
אני הלכתי אליה בלי לדבר הרבה,
לא רציתי להרוס..
שהייתי אצל ענת ביקשתי ממנה שתראה לי שוב את התמונות של אמא ואבא
היא הוציאה אותם..
הייתה לי אמא ממש יפה,
אז שהיית בוגרת כבר ידעתי להבחין בדברים האלה
ולהתרגש ולהזיל דמעה כשאני רואה אותם
דודה ענת לא רצתה שאני יהיה עצובה ביום הולדת שלי..
היא לקחה אותם ממני
ואמרה שצריך לחזור לסבתא,ידעתי ששם תיהיה את ההפתעה
באתנו לבית של סבתא
וכל החברים והחברות שלי והדודים והדודות..
פשוט כולם
היו שם, עם בלונים,עוגה,מתנות
הרגשתי שמחה..שכולם באו במיוחד בשבילי
המסיבה עברה בשלום,
וזה היה לקראת החופש הגדול
והינה החופש הגדול התחיל :
לא יצא לי להיות כ"כ בבית
כי הייתי עם חברות בים ,מטיילת וכ'ו..
הינה התחיל סוף החופש הגדול
והיו צריכים לרשום אותי לבית ספר אחר
הלכתי לאן שרוב החברות שלי הלכו,
הינה..
הגעתי לכיתה ז' כבר, הרגשתי מאוד בוגרת
אבל לא הפסיקו השטויות
המשכתי לעשות מה שבראש שלי,המשכתי עם הבאלגן
היה לי חבר,
התחברתי לילדים יותר גדולים ממני
התחלתי לעשן אפילו,למרות שזה היה בשביל הפוזה
ככה הייתה שנה שלמה,
של ציונים נמוכים,של בעיות משמעת..
וכולם היו מדברים איתי ואומרים לי להפסיק עם זה כבר!!
אבל אל הקשבתי
הינה שוב התחיל החופש הגדול
והמשכתי בבאלגן,חוזרת מאוחר לבית
ניפרדתי מחבר שלי
וכבר עמד להיגמר החופש הגדול
ולא רצו לקבל אותי בחזרה לבית-ספר
אח של אבא שלי רשם אותי לפנימייה
קיבלתי את זה בתור עונש,למרות שזה לא היה אמור להיות עונש
המשכתי להתמרד ואני לא יודעת על מה
עישנתי בפנימייה,בורחת בלילות לכל מיני מסיבות..
עשיתי שם טרור!
הייתי חוזרת בסוף שבוע לבית של סבתא
הייתי מקבלת קצת על הראש..
הייתי מתלבשת חשוף,וגדלתי אצל בתא שלי בבית מסורתי
ככה עברה השנה הזאתי,ועוד שנה ועוד שנה..
עד שהגעתי לכיתה י'
והיה לי חבר בן 18,מה שלא כ"כ אהבה סבתא ושאר הדודים
היה לי גוף,היה לי פנים היה לי גובהה
והתחלתי לדגמן במשך שנה
וקיבלתי על זה גם כסף
היו הערות מצד דוד שלי שהוא היה רב
כי דיגמנתי גם הלבשה תחתונה
לאט לאט הפסקתי עם זה, כי החבר קינא גם
ממש אהבנו אחד את השני
וכבר עליתי לכיתה י"א
שכבתי איתו,
נתתי לו את כל כוליי..
הוא העריך את זה, אבל באיזה נקודה
הוא די שלט בי
ורצה שאני יוותר על חברות בשבילו,ועל ידידים
אמרתי לו שאני לא רוצה
הוא התעצבן
הקשר שלנו הלך ונהרס וככה גם האמון
ידעתי שהוא בוגד בי,
אבל אהבתי אותו והייתי פשוט עיוורת
ולא יכלתי לוותר עליו!
היה פעמים ימים שהוא היה מכריח אותי לשכב איתו
שאמרתי משהו שלא מצא חן בעניו
הוא ישר קילל,וכבר התרגלתי לזה
עד שהוא נתן לי יום אחד סטירה
וסיפרתי את זה לידיד טוב שלי מהפנימייה
הוא רצה ללכת לריב איתו..
לא הסכמתי לו!!
הוא אמר לי לעזוב אותו..
וככה כל החברות שלי אמרו לי
אמרתי לו שאני רוצה לעזוב אותו..
הוא לא נתן לי,
הוא המשיך עם היחס הזה
עד שכבר היה נימאס לי ואמרתי שאני זאתי שמחליטה
עזתי אותו ממש,
למרות שאהבתי אותו בכל הכוח!
אבל לא הייתה לי ברירה...
הוא היה מתקשר אליי בלילות,שולח לי הודעות
עושה הכל
אבל לא נישברתי
היו לצידי אנשים מקסימים!!
שלא נתנו לי ליפול..
בתקופה ההיא, הפסקתי עם השטויות
נהייתי ילדה שונה
אבל ניצלתי כל רגע בחיים
להפסיק לעשן? לא יכלתי..אבל זה לא עשה אותי ילדה מופרעת
הייתי יוצאת,מבלה,צוחקת עם חברים
וסבתא והדודים שלי..קיבלו קצת נחת
שהייתי אצל חברות או ידידים בבית
תמיד קינאתי שיש להם אמא
שאפשר לדבר איתה על הכל
אם זה אהבה ראשונה, או כל דבר אחר..
לא יכלתי לדבר על זה עם סבתא
כי היא הייתה כבר מבוגרת מידי
ועם הדודות שלי התביישתי..
אבל היו לי את החברות שלי,שתמכו בי
וידעו לעצור אותי לפני שאני נופלת
היה לי קשה להתאהב אחרי מה שעברתי
ככה חצי שנה ואפילו יותר..
השתפרתי בלימודים אפילו
והתחיל החופש הגדול של המעבר בין י"א לי"ב
התחלתי לחקור יותר על אמא ואבא
תמיד התמונה שלהם הייתה תלויה אצלי בחדר
ואז..
סבתא שלי ניפטרה \
הדבר שהכי כאב לי בעולם!!!
לא ידעתי איך מפה, אני יכולה להמשיך
האישה שגידלה אותי
שנתנה את החיים שלה בשבילייי..
ניפטרה :||
ככה פתאום ביום אחד,
היא הלכה לי..
לא ידעתי איך אני ימשיך בכלל
כ"כ כאב לי,
בכיתי,השתוללתי,צעקתי
לא רציתי להאמין שיש ה' בשמיים..
ניחמו אותי כולם,עזרו לי לצאת מזה
אבל לא תמיד זה ליווה אותי
כ"כ כעסתי על העולם,על עצמי-שגרמתי לה צער שעשיתי שטויות
וכבר התחילה השנה החדשה של י"ב
הייתי עדיין באותה הפנימייה
שזה היה הבית שלי כבר!
פחדתי מהמחשבה שאחרי השנה הזאתי
לא תיהיה לי כבר מסגרת ומקום להיות בו..
שאני יתעורר לחיים שונים!
העברתי את השנה הזאתי בהכי סבבה שאפשר
השקעתי בלימודים,התחלתי לעבוד בתור מלצרית
בסופי שבוע או שהייתי אצל חברות
או שהייתי הולכת לענת דודה שלי-אליה הייתי הכי קשורה
וגם הילדה שלה הייתה רק שנתיים מתחתי והיה לי כייף להיות איתה
ועם שארק הילדים שלה
אחרי שעברתי חצי שנה מהשנה הזאתי
הכרתי בחור..מדהים!!
הוא היה אחרי צבא,גדול..בוגר שעבר כבר את כל השטויות
פחדתי לבטוח בו,פחדתי להתאהב בו..
בגדול?
- פחדתי להיפגע -
חברים שלו סיפרו לי,
ואני שמתי לב בעצמי
שהוא כ"כ מתוק..וחמוד ולא מסוגל לפגוע באף אחד!!
התחלנו התחלה של קשר מתוק
היה לי כייף איתו
הוא היה מקשיב,אוהב..פשוט מושלם
הייתי הולכת אליו לבי בסופי שבוע
המשפחה שלו מאוד אהבה אותי..וגם אני אותם
מפה לשם משם לפה-שכבנו
והכל התנהג כרגיל..
אחרי כמה זמן שמתי לב שמאחר לי המחזור
ועשיתי בדיקה ביתיית
וגילתי שאני בהריון..
פחדתי מהאחריות,לא ידעתי מה לעשות בדיוק
סיפרתי לו את זה,
ואמרתי לו שכניראה שאני יעשה הפלה
הוא הכיר את הסיפור שלי,
הוא אמר לי
" יש בתוכך משהו..שהוא נוצר מהאהבה שלנו
יש בתוכך חיים, את רוצה לעצור אותם ?! "
היה קשה לי לחשוב על זה..
בסוף הגענו להחלטה-
שאנחנו משאירים את התינוק הזה
המשפחה שלו קיבלה את זה,
והוא הציע לי נישואים..
הסכמתי!!
עזבתי את הלימודים
והתחלנו בהכנות לחתונה
שימלה,חליפה,טבעות,אולם, כל הדברים האלה?!
דודה שלי ענת..נתנה לי במתנה!!
וממש ממש ממש הערכתי את זה..
עברה כבר החינה המהממת שהייתה לנו
והינה הגיע השבוע שלפני החתונה
וכל השבוע הזה אמא,אבא וסבתא שלי היו לי בראש!
הלכתי אליהם לבית-העלמין
לבקר אותם
בכיתי,שיחררתי הכל
ביקשתי שאני יהיה מאושרת
כי עברתי כבר מספיק בחיים שלי
הרבה אכזבות,כאב,צער
שיתנו לי את האושר הזה!
והרגשתי טוב בלב..
הינה הגיע היום של החתונה
הייתי הכלה הכי מדהימה שיכולה להיות
הכל היה מושלם
וכבר עמדתי מתחת לחופה עם אהבת חיי..
והוווופ
הוא שבר את הכוס
בכיתי הרוב התרגשות- הייתי כ"כ מאושרת!
הייתה לנו חתונה מדהימה פשוווווט
ניגמרה החתונה, וחזרנו הבייתה מאושרים
הלכנו לירח דבש..
פשוט הכל!
והלכתי ביחד לאולטראסאונד-ויש לי תאומים
בן ובת
עברו כמה חודשים והייתי צריכה ללדת
פחדתי מאווד כל הדרך
התחננתי אליו שיסע בזהירות
וגעתי בשלום,
ילדתי את שתיהם..בריאים ושלמים
לבת נתתי את השם של אמא שלי והוספתי לה גם את של סבתא שלי בתעודת זהות
ולבן..את השם של אבא שלי, זכרונו לברכה!
הם עכשיו בני שנה וחצי בערך..
ואני לא יחסיר מהם שום דבר
אני יתן להם להרגיש שיש להם א=מ=א ו=א=ב=א
ויוביל אותם לדרך המלכים!
אני כ"כ מאושרת שיש לי אותם..
הם ממלאים לי חלל ממש עצום בלב
החיוך שלהם זה האושר שלי פשוט
אני תמיד אהבתי ילדים קטנים מאז שאני ילדה
תמיד חלמתי על אח או אחות
אבל לא יכלתי..
ועכשיו הילדים שלי הם אלו שממלאים את החסר פשוט
יש להם מזל,
שיש להם אמא שעברה את כל זה
ותוכל לשבת ולדבר איתם ולהדריך אותם איך להגיע להכי טוב
ומהמקום הכי נמוך
לדעת להרים אותם
ו..
ממש אבל ממש עושה לי טוב בלב
לשמוע דודים ודודות אומרים לי שהילדה שלי-דומה לאמא שלי
אני רוצה שתקח דברים ממנה ולא רק את השם
באיזה נקודה זה כואב לי לחשוב שלאמא ואבא יש נכדים
והם לא מכירים אותם
ושלסבתא שלי יש נינים
אבל אני בטוחה שמלמעלה הם ממש גאים בי
שלא הרשתי לעצמי ליפול עד ממש ולאבד את השפיות
וישמרו עליי כי הם ראו עד כמה שסבלתי בחיים שלי..

אבל אחרי הכל?
אני מאושרת..ושמחה
שהחיים העניקו לי הזדמנות להיות כ"כ מאושרת
בפעם הראשונה אני חושבת..
אחיינית של בעלי (הבת של גיסתי)
היא בת 16 עכשיו,
אני תמיד מדברת איתה שלא תעשה את השטויות שאני עשיתי
והיא הראתה לי את המקום הזה של השין
והחלטתי לכתוב פה
כדי שתבינו שהחיים הם לא משחק
ושתלמדו להעריך אותם
ולהעריך את ההורים שלכם..המתנה הכי גדולה שיכולה להיות!
את האחים שלכם? תאהבו
זה דבר שתמיד שחלמתי עליו מאז שהייתי ילדה קטנה
כי בסוף שתגדלו
אתם תצרכו אותם לחלוק איתם רגעים עצובים ושמחים..
תשמרו על עצמכם!
כשאתם מקיימים יחסי מין,
שאתם בכבישים,
כשאתם יוצאים לבלות..
שמרו על עצמכם ותודו לקב"ה שהעניק לכם את החיים האלה
ונתן לכם זכות להיות חלק בעולם הזה
תלמדו שמהכי למטה שיש-
אפשר להגיע הכי גבוה שאפשר
בי בחיים הכל עובר!!
ואם יהיה לכולנו תקווה ואהבה בלב..אפשר לנצח כל דבר!
אני מקווה שתעריכו את החיים שלכם
אחרי מה שקראתם
אל תנסו להבין איך ולמה דברים קורים ,
ואל תחשבו על מה שהיה,
לחשוב קדימה זה תמיד טוב!
פשוט תנצלו את החיים אבל לטובה ובלי שטויות
ושוב..תלמדו להעריך את מה שיש לכם בידיים
אם היום לא טוב..מחר ?
מחר זה יום חדדדדדדדש !
והכל יכול להשתנות אם זה לטובה ואם זה לרעה
תתאמצו שיגיע הטוב
תחכו לו..אל תיתייאשו בחיים
תלמדו איך להיות חזקיםם
ואיך להתגבר על כל דבר שקורה
כי אם לא ניתגבר זה לא יועיל בשום דבר
לעולם אל תחשבו על המושג הזה
=להתאבד=
אין לכם מושג מה המשמעות של זה..
בטח אתם שואלים " איך לא התאבדת?! "
סיבה פשוטה מאוד
פחדתי..ואני לא מתביישת
כי מוות זה דבר מפחיד שאי אפשר לדעת מה קורה אחר כך
במיוחד שאחרי שאיבדתי את אמא,אבא וסבתא..
מי שהלך לעולם לא יחזור :||
תחשבו על זה..
אלוקים,נתן לי את הזכות הזאתי להיות בעולם!!
להכיר אותו,להתמודד עם המכשולים שהוא מציב
לשמוח להתאהב להשתגע..
אז מי אניי
שיקום וישים סוף לחיים שלי?!
תשמרו על עצמכם פשוט ותלכו עם הראש קדימה
( השארתי הכל חסוי בכוונה כי קשה לי ככה לחשוף את זה..)
קרו לי עוד כ"כ הרבה דברים
שפשוט אני לא חושבת שזה דוגמא טובה להגיד אותם פה
וסיפרתי במעט
אז "מהמעט" הזה..תלמדו
תמיד אמרתי לעצמי בלב " יש בי אהבה והיא תנצח.."
עכשיו אני יכולה להגיד בפה מלא
" יש בי אהבה..והיא ניצחה