מחשבות נורא מוזרות עוברות לי בראש...
אני לא יכול לשייך את עצמי אלא רק על פי הגדרה פיזית אל המין הגברי.
אני לא חושב כמו גבר ממוצע, לא פועל כמו גבר ממוצע, ולא מרגיש כמו גבר ממוצע.
אני חושב שעברתי את הגיל שבו אני מחפש (סליחה על השפה) לזיין כל דבר שזז.
הריקנות הרגשית שמלווה גבר בגיל ההתבגרות הינה משהו כואב וחודרני.
אבל מצד אחד, תמיד הייתי מופנים ושקט, תמיד העדפתי לפתור את הבעיות שלי לבד ובזכות עצמי, וכנראה שזה מה שעשה אותי מי שאני היום.
אדם בעל יכולת להתמודד מול מצבים כבדים ללא חשש.
אבל, בערך בגיל 18, דרך המחשבה שלי השתנתה כמעט בין לילה ומאז רק מתפתחת...
השינוי שחל בי הוא כאשר הרגשתי מה היא באמת אהבה אמיתית, את העוצמה של הרגשות.
מאז נפתחה בי דלת שלא נסגרה ואני מאושר מזה, כוחם של הרגשות.
לא לראות בצד השני כמשהו מיני, אלא כבן-אדם בדיוק כמוני, בעל רגשות ואהבות, כאבים ושימחות בחייו.
ללמוד להכיר את קיומו לפני שאני מתקרב עוד צעד קדימה.
והמון גברים היום מתחילים עם בחורות רק בגלל שהיא """"כוסית"""", למרות שהגדרת המילה לבד משפילה את המין הנשי,
וההוכחה לכך היא שצוות של 5 שופטים (שכולם היו גברים!!) קבעו בבית משפט לאחר שמישהי התלוננה, שהמילה הינה מחמאה.
אם היתה אישה בפאנל השופטים, היינו רואים כמה מקרים נוספים של גברים מוכים בבית המשפט.
מדוע גברים נכשלים בלראות את עוצמתה החבויה של האהבה?
את העוצמה הבלתי מתוארת של רגשותיה של אישה... או אפילו את כוחה הנפשי של אישה?
כל מה שהם רואים זה סה"כ בחורה נוספת להוסיף לאוסף ההשכבות שלהם.
אבל למרות שהאבולוציה מכריחה אותנו הגברים לפעול על פי דחפים קדמוניים, אני רוצה להאמין שהגענו למצב שבו הרגשות שלנו מסוגלים לחסום את הדחפיים האלו, אני לפחות הצלחתי.
הצלחתי להפריד בין הרגש לדחף ולשתק את הדחפים האלו.
אני מעדיף להעביר לילה שלם עם מישהו ולנהל שיחת נפש עמוקה וכנה, וכאשר האור יעלה, אני ירגיש יותר שלם מבפנים ויותר רגוע,
מאשר להרגיש את הניצחון הזמני ואת הריקנות אשר שואבת לתוכה את כל מה ש"אני", ואז מתחיל הגלגל להסתובב שוב כדי להשיג את הרגש הזה.
גברים בהיכן שאתם, אני קורא לכם...
קחו את הידידה הכי טובה שלכם, הושיבו אותה, ודברו איתה...
אל תפחדו להפתח בפניהן ולהראות כ"שפנים" או פחדנים.
בחורה תעריך אותכם הרבה יותר אם תראו לה שאתם מוכנים ללמוד לשלוט ברגשות שלכם,
וביני לביינכם גברים יקרים שלי, אתם תרגישו הרבה יותר שלמים עם עצמכם ברגע שתלמדו לשלוט ברגשות ובדחפים שלכם, תרגישו שאתם באמת מוכנים לקשר רציני אשר מבוסס על רגש כנה וטהור.
ולא... שיחה אחת עם ידידה או החברה שלכם לא תספיק, זה הוא תהליך אשר לוקח זמן, אני התחלתי אותו בגיל 18, ואני עוד שבועיים בן 24, ואני מרגיש שאני רק עכשיו מתחיל להפנים את כל התהליך הזה ומתחיל להרגיש את השינויים האמיתיים אשר הוא יצר בי.
ועוד נקודה מאוד חשובה.
קחו לפעמים את הזמן שלכם, רק אתם ואתם ואתם... בלי אף אחד איתכם, ותבחנו את הרגשות שלכם, תלמדו להכיר את האינסטיקטים של הרגשות שלכם.
בהתחלה זה יקח לכם זמן, וקחו כמה זמן שתרצו, אבל עם הזמן, הרגשות וההגיון שלכם יהפכו לאחד, מין ישות קטנה אשר תחייה איתכם ותנווט אתכם למען מטרה נעלה ממכם.
ואני מקווה שאתם מבינים את המילים של ולא רק קוראים ומחר תרגישו שעשיתם את זה.
אני חוזר ואומר, לי לקח קרוב ל 6 שנים למצוא את עצמי, ואני עדיין לומד...
אבל ההרגשה ברגע שזה מתחיל לפעול ולהיות אמיתי, ואתה מסוגל לדבר עם מישהו מהמין השני ללא תחושה מתמדת של "איך אני מתקרב אליה?"
או "איך אני מפשיט אותה"... אלא שיחה ולהביט בעיניים כדי ללמוד את הרגשות של הצד שני, הסיפור הנפשי כל כך עצום שאני לא יכול לבטא אותו במילים.
למדתי שהגוף הוא רק חלק מהקיום שלנו והוא אומנם חשוב, אבל מבחינת קשר וזוגיות, הוא זניח..
אפילו קשרי ידידות, הגוף במיוחד זניח, לימדו להכיר ב"אני" הפנימי שלכם, ותראו כמה מרוצים אתם תהיו.
כמה שלמים עם עצמכם, וכמה אמיתיים אתם תהיו עם אחרים.
אפילו עם הסביבה המיידית שלי אני השתנתי, השיחות עם אמא התפתחו לשיחות נפש ובקשת עיצה כאשר אני צריך אותה.
החברים הקרובים שלי הפכו לידידי אמת, כאלו שאני יודע שאני יכול ליפול אחורה בעיניים עצומות והם יהיו שם לתפוס אותי.
אם לסכם את זה בכמה מילים... אני מאמין שזה יהיה המשפט הזה:
"על פני מים שקטים נחה נפשי, ובינתיים... למדתי להכיר את עצמי"
נ.ב:
אני אשמח לתגובות ושאלות, ואני אשמח להסביר עוד חלקים לאחרים שרוצים לדעת עוד,
אפילו אם רק גבר אחד יקרא את זה ויצליח להפנים וללמוד את השיטה השגתי את המטרה שלי, כל עוד הוא ילמד אחרים.
לאט לאט כולם ידעו אותה, ובתקווה לראות את הדור הבא שיבוא אחרי ואחרינו, בהארה נפשית יותר גבוהה משלנו, וכוח רגשי אשר גובר על הכוח הפיזי.
שלכם,
גבר עם מטרה...
וכעת, אני באמת ובתמים, לא אקרא לעצמי יותר נער.. אלא גבר, בוגר ואמיתי.