מוות פתאומי בנבי מוסאאתמול בלילה בלעתי חרטה ופחד
והבוקר הקאתי נחת
אבל זה לא חדש
אני מנסה להחזיק את זה ביחד אבל יש לזה קשר
לכל מבט שנזרק כמו סכין ממעבר לחדר
והכמויות שאני שותה כל שישי בערב
כל מנגינה טיפשית לכל שיר מחורבן
וכל מילה אידיוטית שהיא הכל בשביל כולם
מה ההבדל בין מדינה למולדת
אני יודע איך זה יגמר, היא תהרג אותי מהר
תקשרו 100, אני כבר מת
אבל מישהו צריך להיתפס ולהימצא אשם
אתמול בלילה, נרדמתי ליד שקרנית
והתעוררתי בתור פליט
וזה מה שאני זוכר מלילה מלילה שביליתי שוכב
עם נוף של תקרה לבנה והעורף שלך
והמיטה השקטה הזו מרגישה כמו אמצע שום מקום
ואנחנו מצלקים זה את זו, כמו שרק אנחנו יודעים
אני מעדיף לדבר איתך מאשר לדבר עם עצמי
מה ההבדל בין מדינה למולדת
אני יודע איך זה יגמר, היא תהרג אותי מהר
תקשרו 100, אני כבר מת
אבל מישהו צריך להיתפס ולהימצא אשם
תתקשרו למחלק רצח
קחו את המקרה לבית משפט
כי לשפתיים שלה יש טעם של אקדח מעשן
אני הסימון בגיר מספר אחד שלה
תלו אותה מהגשר ביום שני בבוקר
האסיפה בדשא הפכה למהומה
זרקו את הגופה שלה לנהר
בבית ספר ובצבא חזרו מהר לשגרה
(די מהר, לא יזכירו את זה שוב)
להעלם
אל המים העמוקים
אל קו המחשבה
תעזור לי להשתלט על זה
תעזור לי להשתלט על זה אם אתה יכול
מכות חום עטופות בתרופות
הכל תלוי על כוח משיכה, תשבור הכל ואז תנסה להבין
אי כועס, עקיצת דבורה מרה
קורע ומרסק, משוחרר ומתוקן בין הכל
חורש את כדור הארץ סביבך
תנחש מי ברשימת ההמתנה
בוא ואני אגלה לך סוד
אני יכול להעלם
כל פעם שאני צריך, כלל פעם שאני מרגיש
מתערב מתחת לעורי
אני איתכם עד הסוף
קודם נושפים
אחר כך צריך לשאוף
להצליף בעצמך שוב ושוב עד שזה נדבק, עד שזה נדבק
כל כך הרבה עפעפיים נושאים עליהם מים
מתוכן רקובים, דורשים ניקוב בעמל של צללית
צריך תרופות, עוד תרופות
פועמים דרך הכבישים המהירים שלך
אני מבולבל ומזוייף
קמיקזים מרתיחים את הדם בתוכי
תנחשו מי הבין הכל פתאום
בואי ואגלה לך סוד
אני יכול להעלם
כל פעם שאני צריך, כלל פעם שאני מרגיש
מתערב מתחת לעורי
אני איתכם עד הסוף
ואני יכול להתפרק
כשזה מתאים לי אני מאיץ את זה
יורדים על ארבע
אנחנו נכנעים לסערה
לעולם לא תדעו איך זה מרגיש
לעולם לא תדעו איך זה מרגיש
לעולם לא תדעו איך זה מרגיש
לעולם לא תדעו איך זה מרגיש
בבלוג זה
בכל הבלוגים
