בעבודה מחכה וממתינה לבואו של האיש הבן זוגי שלי שיגיע כבר. שעת אחה"צ שישי ועוד מעט 15:00 ואז העיניים נעצמות באופן אוטומטי.בבית חמותי ממתין לי האיש הקטנטן שלי בני בן ה-1.2 ) הרבה סבלנות אין אבל מילא,עוד מעט חיוך יהיה מרוח על פרצופי ואולי גם אפרגן לי איזה שעת שינה קסומה של שישיאחה"צ
כינוי:
ענבליתית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
