לפני כמה ימים ליאנה, השכנה הזקנה בגופה והצעירה ברוחה, התקשרה אחר הצהרים לשאול אם בא לי לבקר אצלה. השבתי שאני עסוק ולא אוכל, אך לה כבר היתה תשובה מוכנה - אמרה שבמפגשנו החפוז והמקרי הבוקר מתחת למשרד חשה שאני צריך לדבר איתה, וחוץ מזה, שהיא רוצה לספר לי משהו. אמרתי לה שאקפוץ אליה מיד, אבל לעשר דקות בלבד ... שנמשכו שעתיים.

אצל ליאנה, כמו תמיד, אנחנו מפליגים בין ממלכת המציאות וממלכת הדמיון, והדקות עוברות והיא מספרת לי סיפורים מפעם וסיפורים מהיום, ואני מספר לה סיפורים מהיום וסיפורים ממחר, והדקות חולפות ואני מוציא את הרמקול הנייד שהבאתי לה פעם במתנה ושם לנו מוסיקה ברקע.

במפגשינו האחרונים אנחנו מאזינים לשירים נושנים בצרפתית ואיטלקית, והיא מתרגמת לי את מילותיהם תוך כדי. הפעם הצעתי שנקשיב לאדית פיאף והיא, כאילו כבר ידעה איזה תענוג צפוי לנו, הסכימה בהתלהבות.

שנינו מאזינים לשירים מוכרים יותר ומוכרים פחות וליאנה מספרת לי את הסיפורים שמאחורי הלחנים הנעימים ושנינו נשבים באווירת פריז של שנות ה-40 ובקולה המקסים של אדית ובמילים התמימות על אהבה ורומנטיקה.

ואז מתחיל השיר La vie en rose, שלחנו הענוג מזמן התיישב בליבי, אבל את מילותיו לא ידעתי. ליאנה מתרגמת לי בקלילות חיננית שורה אחר שורה, ועם כל שורה שעוברת אני מתרגש מחדש - מילות השיר מתארות בדיוק את מה שאני מרגיש בכל פעם שאני עם א' ...

Hold me close and hold me fast

The magic spell you cast

This is la vie en rose

When you kiss me, Heaven sighs

And though I close my eyes

I see la vie en rose

When you press me to your heart

I'm in a world apart

A world where roses bloom

And when you speak

Angels sing from above

Every day words

Seem to turn into love songs

Give your heart and soul to me

And life will always be

La vie en rose

I thought that love was just a word

They sang about in songs I heard

It took your kisses to reveal

That I was wrong, and love is real

Hold me close and hold me fast

The magic spell you cast

This is la vie en rose

את א' הכרתי לפני כחודש. לא ציפיתי להתאהב ובטח לא ממבט ראשון. עברו שנים מאז שהתאהבתי בפעם האחרונה ולא ידעתי אם זה יקרה שוב, אבל הפעם זה קרה בדייט הראשון. הברכיים כמעט התקפלו תחתי כשראיתי אותה צועדת לכיווני מפתח ביתה. התאהבתי בחיוך המקסים שלה. במבטה המבויש. ביופייה המהפנט. המחשבות עליה מלוות אותי מרגע שאני פוקח את עיניי בבוקר ועד שעוצם אותם בליל. אני מצפה בקוצר רוח לכל מפגש שלנו ואני צמא למגע שלה. כשהיא מניחה את כף ידה על לחיי, תחושת אושר בלתי ניתנת לתיאור מציפה אותי מבפנים. כמו בשיר של אדית, אני מרגיש שהיא כישפה אותי.

באותו הלילה נפגשתי עם א'. סיפרתי לה איך אני מרגיש ואמרתי לה שאני אוהב אותה. היא לא אמרה לי חזרה.