שקט כאן לאחרונה....
החלטתי מלא החלטות גדולות ומפחידות לאחרונה
כמו להקפיא את הלימודים (כי לעזוב זאת מילה גדולה מידי)- כי הגעתי למסקנה שהם לא עושים אותי מאושרת, אלא להפך... ואחרי חודשים של התחבטויות, אני מבינה שהדרך לא שווה לי את התוצאה הסופית. אז החלטתי לעצור כרגע, להתבונן ולראות איך אני מתקנת וממשיכה מכאן.... 
החלטתי לצאת מהבית. עכשיו! כאילו, אתמול- הבית שלי היא מסגרת כ"כ מלחיצה, מפחידה, מורידה ולא מפרגנת בשיט, שאני מרגישה שכל פעם שאני עושה צעד אחד קדימה, זה אחרי שהייתי צריכה להלחם בכמה זוגות ידיים שמנסות להחזיק אותי במקום ולמנוע ממני לצמוח ולהיות אני ולהיות מאושרת.
מה יהיה מכאן? כנראה שרק ה' יודע... הא, והעתיד- הוא בחור חכם העתיד הזה
אבל אני מניחה שברגע שאני אנטרל את שני מקורות הלחץ והבאסה האלה, אני באמת אוכל לחזור למקום של הכלום, שממנו אני יכולה להיות כל דבר- כי אני באמת יכולה להיות כל דבר מאוד מוצלח אני.
זהו, אז התפרצויות געשיות בתוך הלב שלי מתחילות להרגע ולהרדם שוב. ועכשיו צריך בעיקר להלחם בפחד העצום הזה משינויים דרסטיים. כי הוא רק פחד
♥ אהבה.

שלג.