לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אם מישהו אוהב פרח, שבכל מליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר. הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

11/2012

כי גם לחתולים מגיע


 

שיאצו חתולי. :)

 

שלג.

נכתב על ידי שלג. , 29/11/2012 20:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מאס עלי


המקום הזה.

בעיקר כי בא לי לפרוק. יש לי כ"כ הרבה על הלב מכל כך הרבה זמן

והמקום הזה לא נקי בעיניי

לא בא לי להקיא פה את נשמתי

וזה עושה אותו חסר ערך.


שלג.

נכתב על ידי שלג. , 26/11/2012 22:56  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסינים אומרים


"שתהיה לך שנה משעממת". וזה הדבר היחידי שאני כמהה לו, סתם עוד יום משעמם בלימודים, שקט, נורמלי.

הייתי באמצע טיפול-שיאצו, כשהתחלנו לשמוע אנשים מחוץ לדוג'ו צועקים שהיה פיגוע בת"א. במקום הכי רחוק שלך, זה תוקף אותך גם שם

לא נתנו לנו לעצור, או לקחת את הטלפונים

"בואו נמשיך כרגיל"

מה כרגיל? איפה אתם רואים פה כרגיל? כרגיל מת כשהתחילו לירות על תל אביב, כרגיל מת כשטיל פילח אתמול בית מגורים בראשון, כרגיל מת כשנולדנו לתוך המציאות המזעזעת הזאת, של אוטובוסים שמחליטים להתפוצץ באמצע הרחוב. כרגיל מת מזמן במדינה הזאת!

מי הקשיב למרצה בכלל, כשהיא נותנת דגשים אחרונים?

שילכו לעזאזל.

 

נהיה פה חנוק

כאילו מישהו זרק פצצת עשן לתוך חדר סגור, ועכשיו לאט לאט כולם נופלים כמו זבובים

קשה לנשום, קשה לישון, עכשיו אפילו קשה לנסוע באוטובוס הביתה...

 

 

 

 

אז שתהיה לכם שנה משעממת,

שלג.

נכתב על ידי שלג. , 21/11/2012 19:03  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



i'm a mess


ישבתי בכיתה המלאה, מידי פעם המבט שלי נדד לחלון

תצעק כבר, נו, תצעק כבר ותכניס אותנו למרחב מוגן. נו, אני לא יכולה לסבול את הציפייה הזאת יותר

אבל הוא לא צעק

מידי פעם עבר אופנוע, וראית את האנשים זזים בחוסר נוחות. פעם אחת אמבולנס גרם לנו לעצור את הנשימה לעשירית השנייה

והחלון לא צעק

גם החלון של האוטובוס בדרך הביתה לא צעק עלי היום.

ניסיתי לדבר עם המתרגל שלי בשיאצו, להסביר לו מה עובר לי בתוך הלב

3 אנשים רצים בכביש

הלב מפסיק לפעום

האוטובוס עושה שריקה

הלב מפסיק לפעום

 

קוראים לזה חרדה.

אני מתביישת בזה, קצת. אני הייתי בשדרות חודשיים. והם שם כבר 12 שנה

אין לי זכות

אבל אזעקות נכנסות לי לחלום

וגם טילים

שתיתי חצי בקבוק רסקיו בשבוע האחרון

 

נראה לי שחוץ מהלחץ החיצוני, אני מתמודדת גם עם הרבה לחץ פנימי שאני לא מדברת עליו, וזה מחמיר את הבעיה.

ה"חברה הכי טובה שלי" עזבה אותי אחרי 16 שנות חברות, בצורה הכי פוגעת בעולם

בעבודה כבר לא נעים לעבוד עם אף אחד, כי אני מרגישה, למרות שלא אומרים לי בפנים, שאף אחד לא רוצה לעבוד איתי

הכל סוג של מתפורר

אני רואה איפה אני פועלת לא נכון

אבל אני כ"כ מבולבלת ולא יודעת מאיפה מתחילים

 

אני רק רוצה שישאירו אותי לבד עכשיו, אין לי מקום לאף אחד. לא רוצה שאף אחד ייכנס

ודווקא עכשיו הוא מבקש

תשאר בחוץ, אתה לא רואה שאני אסון מהלך על 2?

 

שלג.

נכתב על ידי שלג. , 19/11/2012 22:19  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  שלג.

בת: 36

תמונה




68,915
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשלג. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שלג. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)