xX•Every time I look in the mirror I see the difference between the lights and the shadows•Xx

יצאנו כמעט שנה, אבל החלטתי לעזוב אותו מכמה סיבות,
שלושה מהן אישיות ושלושה מהן זה בגללו..

מה שבגללו זה שהוא בסך הכל התגלה כאדם אגואיסט, משעמם ושקרן,
בתחילת הקשר הכל היה דבש, הוא עבד בבנק והרוויח די טוב, אבל בהמשך פוטר והתחיל לעבוד בדואר.
עברתי לגור איתו, בהתחלה נהניתי לבשל עבורו אבל אט אט הפסקתי.
לא ראינו יותר מידי סרטים, או בכלל כי הוא לא אהב, מבחינתו זה רק חדשות.

פעם אחת הוא היה ממש חולה,

 ואני הלכתי להפרשת חלה עם חברה שלי שהיא כמו אחות,
ההפרשה נגרמה ב12 בלילה, וחברה שלי ליוותה אותי לתחנה, בדרך לעיר שגרתי איתו בה,אבל ככל שניסיתי פיספסתי את האוטובוס, חברה שלי הקפיצה אותי לרכבת מרכז ובאוטו אמרה לי שזה תירוץ שהוא חולה ושהוא פשוט מניאק.
מפה לשם, אבא שלי אסף אותי מהרכבת (לא היו רכבות, זה כבר היה 2 בלילה) לכיוון היחידת דיור שגרתי איתו,במקום שהוא יבוא,
הדבר היחידי שהוא עשה היה להטיף לי שהוא לא יכול לישון עכשיו ושחבל שבאתי וכאלה..

מה שעוד בגללו זה שהוא כל פעם מחדש פגע בי בהטפות בגלל המשפחה שלי, וזה לא שהם עשו לו משהו, הוא פשוט לא ניסה להתחבר אליהם...
גיסי הסתלבט איתו על דברים והוא ראה את זה כשלילי ונעלב...
אבא שלי שאל שאלות כלליות על עבודה, כדורגל וכו' וגם על זה הוא עשה לי סרט כי זה "חודרני"..שהצגתי בפניהם את הנושא הם נפגעו..
הגעתי למצב של "די", לא יכולתי, כל פעם המשפחה שלו מושלמת ושלי לא מכבדת, אז הגיעו מים עד נפש.

עוד בגללו, היו לו שאלות מטומטמות כמו "יש לי הרפס, עכשיו יש לי רופא שיניים..זה קשור?" 

וכמה שזה מצחיק זה גם טיפשי, כל מיני שאלות לא הגיוניות..ודי..

לא יכולתי לספוג את העובדה שהוא שואל אותן ועל הדרך עושה לי פאדיחות עם השאלות קיטבג שלו...

אז מה האישי?
הסיבה הראשונה, אני כבר בת 30...ויצא שדיברנו על ילדים,
אני:"אני רוצה לפחות עוד שנה שנתיים להביא ילדים, בגיל 35 יהיו לי בעיות של מי שפיר.."
הוא:"אל תלחיצי את עצמך, את יכולה להביא עד גיל 45.."
החזקתי את הדמעות והבלגתי..שש...רק לא לבכות...
עכשיו אני לא יודעת מתי אפגוש את מיסטר רייט אבל מה שבטוח אני בודקת אופציה להיכנס להריון בדרך מלאכותית,
אם ייצא לי...אשכב עם מישהו רק בשביל להיכנס להריון, אבל זה צריך להיות מישהו ממש חתיך..
הבחור שהיה לי לפני האחרון...הוא לא אופציה, סתם חרמן טיפש שאישתו (כן הוא נשוי) לא נותנת לו..
סירבתי לו..

הסיבה השנייה, תפסתי אותו כמה פעמים מדבר עם בנות אחרות וששאלתי אותו הוא הכחיש,
לפעמים נתן לי לראות את השיחות אבל לפעמים לא נתן...וזה הדליק לי נורה אדומה,"למה אתה מתכתב עם בנות אחרות בזמן שאתה איתי?"
והחלטתי שנמאס לי, גבר שאוהב אותי יהיה נאמן לי,
נכון, לא תפסתי אותו פיזית, אבל מי יודע שהוא לא היה מתראה איתן?
 

הסיבה האחרונה, לא נמשכתי אליו מינית.
שכבנו, אבל לא באופן סדיר, פעם בכמה חודשים והתחיל לרדת לי ממנו,
פתאום ראיתי מולי גבר קצת..לא לטעמי,
מישהו שהוא רזה עם כרס בירה, לא מטופח,
הוא לא מתגלח, לא שם בושם.. לא שם דאודורנט, 
לובש את אותה החולצה כמה פעמים, מבולגן...
הוא לא אהב ללכת או לראות סרטים..
וזה הוריד לי ממנו..

פשוט ככה, שאני כותבת את הפוסט...אני מרגישה טוב,
טוב עם עצמי, ירדה לי אבן מהלב.

לא רציתי ללכת, אבל הלב שלי והמוח שלי התאחדו, אז עשיתי מה שבאמת החלטתי שאני רוצה, לא נתתי לעצמי לבכות, ארזתי הכל, אבא שלי אסף אותי, שהגעתי הבייתה הרשתי לעצמי לבכות, ואז עשיתי יוגה..נרגעתי וביומיים לאחר מכן הלכתי לקחת עוד דברים ונפרדנו בפעם האחרונה, בחיבוק..ולא בכיתי לאחר מכן, כי זה היה הדבר הנכון לעשות.

אתמול התחלתי לעשות חקר קטן על הפריה מלאכותית ואני חושבת להיכנס ככה להריון, מתרומת זרע, אני בודקת את האופציה בבלינסון ואני מקווה בקרוב למצוא עבודה טובה בעזרת השם בלי נדר,
ואז אוכל לממן את הטיפולים הנדרשים ואקדים מכה למחלה,
ואז אני מקווה שאמצא את מיסטר רייט, דה רייט פור מי.