|
| 12/2007
בהמשך לפוסט הקודם
לפני שעה וכמה חזרתי מטיול של 3 ימים, שמחתי לגלות שהפוסט עורר דיון והרבה תגובות :) במידה ודברים הבאים לא יהיו ברורים (אני די עייף, אם זה לא היה מובן), אשמח להסביר ולהרחיב בתגובות.
אשמח אם ותקראו את הפוסט הקודם לפני זה, במידה ותרצו לרדת עד לסוף דעתי.
המערכת האמריקאית החברתית-כלכלית-מדינית-פוליטית מבוססת על שלטון ההון והצבת היררכיה ברורה בחברה. הפרשי המעמדות מתבטאים בכל: החל מחבות ועד לרחוב בו המעמדות בולטים מאוד.
אשר להון:
מה שוויו של ההון לבדו? הון פירושו לא רק כסף ואפשרות לקנין אלא שליטה כחונית כלשהי. כיום, אדם פרטי בעל הון נרחב מסוגל לקנות כל אשר חפץ בו לבו (כולל שירותי אנוש); חברה רווחית מסוגל לשלוט לא רק בשירותי בני אדם, אלא כיום באמצעות הקטנתו של הכפר הגלובלי אף לשלוט בחברות-אדם שלמות, בתרבות באורח החיים שלהם שמעמד שלהם בינם לבין עצמם. חברה ממשלתית מסוגלת לשלוט, במה שנדמה במבט ראשון כפחות כוחני, אך למעשה מתבטא הרבה יותר בחריפות ע"י שליטה בכוחות הפועלים בממשל, ע"י כך יכולים לשלוט בהמשך קיומן של חברות-אדם, סחר מכר בכלי נשק, ושליטה בכוחות בין מדיניים בעלי משקל עצום: סחר, יחסים דיפלומטיים וכלכלה.
החברה האמריקאית השמה לה את ההון במרכז תשומת הלב וכמטרה עיקרית גרמה לכך מלכתחילה שיווצרו מעמדות והבדלים חריפים אשר להמנע מהם יהיה תהליך קשה, ראוך ומייגע.
החברה האמריקאית מבוססת על אוליגרכיזם ופקידים ופועלים ומעל כולם נמצא בית הנבחרים ואף מעליו הנשיא. זהו מבנה חברתי נושן יושן, אשר בני האדם נוהגים בו מאז תחילת הציוויליזציה. זהו מבנה חברתי פשוט וטבעי אשר גורם לדאגת המשך דורו של האינבידואל ואינטרס אישי. חברה מפולגת בין אנשים ומחולקת למעמדות אינה חברה יציבה, זוהי חברה אשר מתנהגת כווילון ברוח פרצים אשר חוט קטן ודק הנקרא "שלטון" מחזיק ממנו להתפרץ. חברה כזו נתונה לתקלות אינספור מכמה סיבות:
1. החברה מתבססת על יציבותם של תאגידים אשר תלוייים בחברה עצמה ובתאגידים אחרים, המשולש של תאגיד-חברה-תאגידים מתחרים אינו יציב כיוון שאותן חברות מושפעות הן אחת מהשניה והן מן החברה, ואילו החברה מושפעת אך ורק מחברות (לצורך הענין, כל החברות הן שוות ערך "השוואתי" מנקודת מבטו של הצרכן מן החברה).
החברה נותנה תחת לחץ תרבותי ממספר מקורות בו זמנית ולכן במידה ויזנחו חברה גדולה וקבועה במערכת, המערכת עלולה לאבד מיציבותה ולקרוס.
2. העמדת ההון במרכז, כפי שתיאר מרקס היא כמכונה מפלצתית אשר אנו עצמנו בונים אותה וכי אף על פי כן אין ביכולתנו לעצרה, שכן ככל שאנו בנים אותה היא ממשיכה להתחזק ובשלב כלשהו תהיה חזקה מאתנו. מה זה אמר? זה אומר שאנו תלויים בעבודה ובתעשיה ולא שהתעשיה והעבודה תלויים בנו. התעשיה גורמת לשינויים חברתיים ואירועי תרבות מהפכניים ולא החברה היא זו ששלוטת בתעשיה ומשתמשת בה לצורכיה היא. אנו, החברה, כמו רועה צאן עיוור אשר הכבשים מוליכות אותו ולא הוא את הכבשים.
3. הממשל מתבסס על החברות (שלפי הסעיך הקודם, בלתי ציבות) ולכן הוא מורכב בעצם כמעין "בית מחוקקים של מעסיקים". בצורה כזו ריכוז ההון קורה אצל הממשל (אל תתבלבלו בין המחשה זו של המצב לבין המערכת המעשית של תעשיות מולאמות בחברה סוציאליסטית מכל סוג) וע"י כך גורם לחוסר אמון גובר בקרב ציבור המצביעים.
המצביעים מפקפקים בלא קשר לעמדותיהם הפוליטיות ומאבדות את אמונן בממשל. כאשר הציבור מאבד את אמונתו הוא נהיה מעורב פחות ופחות וכך בעצם מאפשר קו סמכויות כמעט אינסופי לממשל (מישהו פה דיבר על דיקטטורה תחת מסווה של חוקיות?).
המוסד הנקרא מדינה- שמורכב הן מחברת הבוחרים והן מן הממשלה- מתרועע ומט לנפול. זוהי חברה לא יציבה.
המודל הקפיטליסטי נקרא בפי סוציאליסטים/מרקסיסטים/אנרכיסטים/ וכיוצ"ב כמודל פרימיטיבי, לא כי הוא מיושן! אלא כי הוא אינו מתאים עצמו לתנאי החיים המשתנים.
מודעות העם לממשלתו עולתה לאין-שיעור בעשור וחצי האחרונה ועודנה ממשיכה לעלות, זאת בזכות אמצעי התקשורת המופתחים יותר ויותר. המודל הקפיטליסטי יוצב פערים חברתיים ותחרותיות חסרת גבולות- דברים אשר אינם מקובלים ע"פ כללי האתיקה החברתיים כיום. המודל מתיישן ולכן יש לשפרו!
ככל שהמכונה המפלצתית תמשיך להתחזק ותדהר במהירות בלתי יאותה לתנאי הסביבה בוני המכונה ירצו יותר ויותר לפרוש מעבודתם או לשנותה ולכן בשלב מסויים יקפצו ממנה.
סקרים רבים מראים כי רבים מן האמריקאים מחפשים שלטרנטיבה ליים הנוכחיים במערכת הנוכחית שם. האמון במוסדות אינו כפי שהיה ב66 (100, כיום הוא 39) וכי רבים היו רוצים כי המערכת תשתנה לטובתם. האמריקאים אינם קוראים לאותם אלה "סוציאליסטים" או "מרקסיסטים" כיוון שאלו הן מילים גסות באמריקה, אך בהחלט ברור כי אלו הם ניצני הדברים הנ"ל.
מומלץ! מומלץ! מומלץ! מומלץ! מומלץ! מומלץ! לקריאה נוספת והרחבת האופקים.
האמון במוסדות
האתר בדידות
חלום אמריקאי חדש
דמוקרטיה ישירה
תחשבו עמוק ורחוק, ביי חבר'ס
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Fake Red