האנורקסיה היא השאיפה שלי לחיים

הסתובבתי לי שעות ברחובות, ורק חשבתי על מה שהלך ביני לבין רגב מהשנייה הראשונה שפגשתי אותו,

כמה כייף היה לי איתו, כמה שאני אהבתי אותו, כמה שהוא היה חשוב לי, והכל היה בעבר, נוסטלגיות, ובכיתי

הלכתי, והלכתי, ולא הפסקתי ללכת. כל היום רץ לי בראש כמו סרט אחד ארוך כל החודש האחרון, מהשנייה שרגב התקשר וסיפר לי מה קרה, למה שקרה בינינו לפני שעה בדיוק, ואני כולי מבולבלת.

אז הנה כמה הסברים,

אני מיכל. עם רגב יצאתי כבר משנה שעברה, אבל באחד הימים הוא התקשר אליי מאוחר מאוד בלילה ואמר לי שהוא היה עם מישהי אחרת, מהבסיס שלו.

הייתי בטוחה שזה סיוט, ושעוד מעט הוא נגמר אבל הכל נהיה רק יותר ויותר גרוע, ועכשיו אני זאת שלא בסדר כי הוא גילה שהחבר הכי טוב שלו נישק אותי לפני בערך שנה.

ואני יודעת שזה רק רגע של משבר אבל אני חושבת על החיים הקודמים שלי, לפני שעברתי לכאן, אם הם היו יותר טובים מהחיים עכשיו?

אף אחד לא שם עליי פעם, כולם שנאו אותי בלי שום סיבה, ועשו לי דווקא, אבל לא היה אכפת לי. ועכשיו כשכן שמים עלי, וכשכן אכפת לי, כל כך קשה לא לבכות.

ואין לי למי לבכות, כולם או עזבו, או ישנים, או עם רגב. הוא חבר שלהם הרבה יותר זמן, אני הצטרפתי לחבורה שלהם רק בגללו, ועכשיו כשהוא אמר שאני כולי הייתי טעות אחת גדולה, מה הם יחשבו עליי? מה הם יעשו לי? כלום. וזה מה שמציק. שאף אחד לא הולך לרדוף אחרי כי לאף אחד לא אכפת ממני, אפילו לא לאלמוג. אבל איך אני יכולה לבקש מאלמוג לבוא אחרי? הוא החבר הכי טוב של רגב, ואמנם הידיד הכי טוב שלי אבל הוא ורגב מכירים אחד את השני מגיל חמש, המשפחות שלהם חברות אחת של השנייה, איך בכלל חשבתי שאלמוג אולי יעמוד לצידי. אומנם הוא תמיד היה שם כשהייתי צריכה אותו והוא תמיד עודד אותי, אבל אף פעם לא חשבתי מה יקרה גם כשאני ורגב צריכים אותו, את מי הוא יבחר?

ואם הוא היה בוחר אותי כבר הייתי בוכה בתוך האוטו שלו ממזן, והוא היה מקשיב לבכי שלי ואומר לי שהכל בסדר והכל הולך להיות יותר טוב.

אבל הוא לא כאן, לא הוא ולא האוטו שלו, ואני הולכת לי ברחוב, בוכה ואף אחד לא אומר לי שהכל הולך להיות בסדר.

וזה מה שיותר כואב. לדעת שאין אפחד שידאג לי.

הלכתי הבייתה, נכנסתי למיטה ונרדמתי תוך כדי בכי.

אני לא כל כך בטוחה מה קרה באותו בוקר, כי התעוררתי בסיבות אחת בצהריים. כמו שתמיד קורה לי הייתי בטוחה שכל מה שקרה היה חלום אחד גדול, אבל ברגע שקמתי לצחצח שיניים גיליתי שאני עדיין עם בגדים, ושכנראה זה לא היה חלום.

בדקתי את הפלאפון והייתה לי הודעה אחת מאבא "אני אחזור הבייתה בסיבות שש"

ומאותו הרגע הדבר היחידי שעשיתי זה לעשן, לשתות, ולבכות.