בלוג של פוזר

תמיד צריך לוותר.

שאנחנו עושים משהו, אנחנו מוותרים.

אני מוותרים על משהו אחר שאנחנו יכלנו לעשות. 

איפה שהוא, הויתור שלי, הוא שלא שאלתי שאלות פילוסופיות בשנות ה 20 שלי. 

מזאת אומרת? 

הקמתי משפחה ובמקביל הפכתי להיות ד"ר. 

לא היה לי זמן לשאול שאלות על הקיום שלי," אני עושה באמת מה שאני רוצה?

מה הבחירה הנכונה בחיי? איך אני רוצה לחיות?"  פשוט עשיתי

עבדתי ופשוט המשכתי קדימה בריצה. 

איפה שהוא עמוק בפנים, אני יודע שאם הייתי מרשה לעצמי כן לחשוב שאלות כאלו

ולקחת את החיים שלי לקצב איטי יותר, כנראה הייתי נכנס לדכאון.