אני שונאת כשאני מרגישה שאני קיטשית. שונאת את זה. אני שונאת שאני מרגישה שאני מין בן אדם כזה שמדבר על דברים ברומו של עולם, אידיאולוגיות גדולות, סיסמאות מוכרות ועקרונות פלצנים. אני שונאת שאני מתנהגת ככה, אבל תהרגו אותי ותענו אותי, לפעמים אני באמת כזאת.
לפעמים אני באמת פשוט רוצה שיהיה טוב בעולם. אני רוצה שלום עולמי. אני רוצה שהעוני ייגמר. שהשחיתותיות המבישות האלה בממשלה ייפסקו. שהעולם יתחיל להבין שכסף זה סתם נייר צבעוני. שאנשים יהיו מאושרים. שאנשים יפסיקו להגיע לגיל 60 ולהבין שהם היו צריכים למצוא עבודה שהם אשכרה אוהבים. שאנשים יפסיקו לקרוא ספר מסריח בגיל 40 ולהבין שהם לא חיו את החיים נכון עד עכשיו. שאנשים יפסיקו לחשוב כל הזמן על איך החברה תסתכל עליהם. שאנשים יתחילו לחיות קצת.
אני רוצה שאנשים יפסיקו לשקר. שפשוט יפסיקו להתסיר דברים ולהמציא דברים. אני רוצה שאנשים יפסיקו להיות אגואיסטים. אני רוצה שאנשים יפסיקו לרחם על עצמם. אני רוצה שאנשים ייתנו לאנשים אלפי הזמנויות חוזרות לפני שהם יחליטו שהם שונאים מישהו. אני רוצה שאנשים יפסיקו להתנשא. זה מגעיל אותי. אני רוצה שאנשים יפסיקו להסתתר מאחורי מסיכה אינסופית של דמויות מושלמות. אני רוצה שאנשים ילמדו לאהוב וילמדו לדבר וילמדו להיות כנים ואמיתיים ולא יפסיקו לנסות להשתפר.
אני יודעת שזה יוצא כאילו זה בא ברצף, אבל כשאני חושבת על כל התכונות האלה שאני כל כך שונאת ורוצה שייפסקו, אני חושבת על גל. אני חושבת על טיפני. אני חושבת על נעמה. אפילו נאוה צצה לי בראש, אבל באמת הרבה פחות.
"אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה". לפעמים אני קצת מתביישת בעצמי, כי המשפט הזה הוא בסופו של דבר נכון. אם החברים שלי מאפיינים אותי, אני מניחה שאלה לא החברות שהייתי רוצה שיהיו לצידי.
אני רוצה שהיא תפסיק להתנשא מעל כולם. בסה"כ היא ילדה די טיפשה- ואני יודעת שזה מתנשא, אבל זה גם נכון. היא בקושי מבינה משהו מהחיים, אבל מבחינתה היא יודעת יותר טוב מכולם. היא רודפת אחרי התדמית שהיא רוצה כל החיים שלה וככה בדיוק היא נראית, כמו אחת בלי אישיות אמיתית. היא חושבת שהיא רואה הכל עם המוח הגאוני והשונה שלה, אבל היא פשוט לא רואה כלום. היא חושבת שהיא כל כך מיוחדת ויצירתית, אבל היא בעצם כמו כולם, עוד מסמר על הקיר, עוד צבועה בחברה פוסט-מודרנית.
אני רוצה שהיא תפסיק לשקר. שתפסיק להיות הילדה הכי שקרנית שבחיים שלי פגשתי. שתפסיק להיות כל כך תככנית, כל כך מזויפת, כל כך מגעילה. שתפסיק לנסות לרדוף אחרי אנשים שיאהבו אותה, שתפסיק לנסות להציג את החיים שלה כמושלמים, כשכל היום היא בדכאון. שתפסיק להמציא לעצמה תסבוכים, כשהיא יכולה פשוט להסתדר. שתפסיק לשחק אותה תמימה.
אני רוצה שהיא תפסיק לאכזב אותי. שתפסיק לשקר בבלוג שלה רק כי היא חושבת שאף אחד לא קורא אותו. שתפסיק לשקר לנו ולהגיד אמת בבלוג שלה רק כי היא חושבת שאף אחד לא קורא אותו. שתפסיק להיות כל כך אגואיסטית עד שבא לי להקיא. שתפסיק להיות כל כך נצלנית עד שבא לי להרביץ לה. שתפסיק להיות כל כך חוצפנית כי היא חושבת שמגיע לה. שתפסיק לשחק אותה כל כך כנה כשמאחורי הגב היא כל כך מזויפת.
אני רוצה שהעולם יהיה מקום יותר טוב ושאנשים יתחילו להשתנות לטובה. אני יודעת שזה קיטשי ברמות. אני שונאת להרגיש כמו ילה בת 5 שמבקשת בלון מאלוהים, אבל הדברים האלה הם כל מה שאני רוצה. ועל זה אני חושבת בלילה וביום ולזה אני מייחלת. זאת המשאלה שלי לעולם וזה מה שאני מנסה לשנות. אני שונאת להיות קיטשית, באמת. איכס
בבלוג זה
בכל הבלוגים
