והשנים חולפות.

יש ג'וינט במעטפה על השולחן שלי, מתנת יומולדת, הדלת נעולה אבל לא בגללו, אלא כי אני כותבת. פתק ששירז שלשלה מתחת לדלת ומקל לשיער שלה שלא מחזיק את שלי, הדיוידי של הצניחה החופשית מאתמול להקרין בלוויה, תשתקי. מה שהכרטיס האשראי החדש והשני במספר שלי התכסה בו, פלאפון שאני שוכחת בכל מקום וכבר כמעט נותנת את המספר שלו, שלי, זאת אומרת, שלט מחזיק יד לי יד לאסקפיזם שכל לילה במיטה איתי. שני בקבוקי מים קטנים ריקים וכוס עם נענע להתחיל את היום בצהריים נקייה, דפדפת לאותה המטרה, סיכת בטחון מהג'ינס, פצירה, עט מימי הלא מדברים על הלשכה, מסקינטייפ מימי הגם על המגמה לא מדברים, הקלמר שהכנתי מצמר ומתחתונים, קופה עם מה שנשאר מהטיפים שלי דאז, קופסת כוכביםנעצים לקישוט, הדיסק של אסף הפוך, חזייה, בושם של אמא ושרשרת שלה גם, טבעות שגדולות לי, וזלין ש'את יפה גם בלעדיו', קיסמי אוזניים בסיטונאות, דאודורנט, מסקרה שאני מורחת באצבעות, ושולחן. תסתכלי עליו תראי אותך