בלוג מאמרים, מדעי החיים - כתבו הודעה אם אתם גברים (או נשים...) כתובת מקוצרת: vodo51.tk

ב. חמשת התגובות הנבחרות:

1. בנוגע ל: סיכום – סמים משבשים את פעולת הסינפסות.

דליה (האתר שלי) , 21:54 14/3/2005: האם אתה יכול להסביר לי מה הבעייה בשימוש באקסטזי? תודה מראש על ההתיחסות

VoDo , 16:39 2/4/2005: דליה, תודה על השאלה. מקווה שאעזור: רבים טוענים כי אקסטזי איננו סם ממכר, אך אף על פי כן הוא מסוכן מאוד. בטווח המידי האקסטזי גורם להתחממות יתר של הגוף, רוב מקרי המוות מאקסטזי הם לא מהתערובת עצמה אלא מהתייבשות או מהרעלת מים. בכמויות גדולות, אקסטזי גורם לסחרחורות, התקפי חרדה ואיבוד שליטה. צריכה של אקסטזי במשך תקופה ארוכה מפחיתה את מספר קולטני הסרוטונין במוח בצורה דרסטית וגורמת להפרעות נפש, כמו פרנויה,דיכאון קליני ועוד. למידע נוסף, ראי: http://www.infomed.co.il/questions/q_111502_6.htm ואף קישורים שאתר זה מפנה אליהם, כמו: http://www.drugabuse.gov/pubs/teaching/teaching4/largegifs/slide16.gif http://www.drugabuse.gov/drugpages/mdma.html מקווה שעזרתי!

2. בנוגע ל: מזל טוב, נולדה לך סינפסה

דן בן ארי , 19:52 1/4/2005: אם כך האם אפשר יהיה : 1. לשפר למידה באמצעים כימיים? 2.לבצע למידה ע"י אמצעים כימיים?

VoDo , 16:23 2/4/2005: שלום לדן בן ארי! תודה על השאלות, הן בין המעניינות ביותר שנשאלו! אתחיל דווקא מהסוף, ואומר לך שכיום עוד לא ממש ניתן לבצע למידה באמצעים כימיים, אך ייתכן מאוד וזה יהיה אפשרי בעתיד. התחום המדובר מאוד מתפתח ולכן צריך לעקוב אחר החידושים בעקביות ולהתעניין בתגליות חדשות ובהתקדמות המהירה. -ראה הערה בסוף תגובה זו. לגבי השאלה הראשונה, הרי שהדרך לשיפור למידה בעזרת אמצעים כימיים כבר נסללה בחלקה. אני סבור שבעתיד אמצעים אלו יהיו הרבה יותר יעילים, אך כבר היום ישנם תרופות מסוימות שיכולות לעזור לשיפור הזיכרון ואף לאלו הסובלים מקשיי למידה ובעיות ריכוז. עד כמה תרופות אלו עובדות, לא ניתן לומר, אך כפי שאמרתי, הם ילכו ויתייעלו. בקרוב אוסיף קישורים בנושא, במטרה להרחיב את הדעת והעניין. מקווה שהייתי לך לעזר.

3. בנוגע ל: פרס נובל 2004 והומאוסטזיס ברמה מולקולרית

עוזי פרום דה בלוג , 10:49 31/3/2005: עבודה יפה, דן! אבל הסיכום חסר קצת. לא יכול להיות שתסכם את כל עבודתם של הפרופסורים המדוברים באמרך "הגילוי של המדענים קשור במנגנון המסמן חלבונים מסוימים בעזרת יוביקויטין, שהוא פוליפפטיד, אשר מפורקים לאחר מכן במהירות ע"י מבני תא הקרויים פרוטאזומים." הדבר נשמע כמו סינית גם לאנשים כמונו שחיים, נושמים ועובדים ביולוגיה. אודה לך אם תואיל להסביר במילים פשוטות לי, לך ולשאר קוראי הבלוג את המשפט הזה. תודה!

VoDo , 11:26 31/3/2005: תודה לעוזי על התגובה המתעניינת הזאת. עוזי, הסיכום עוד לא גמור, לכן הוא בוודאי נראה קצר ולא מעמיק.

בקשר לשאלתך: פרוטאזומים הם מבנים מסוימים בתא אשר אחראיים על פירוק חלבונים. כמובן שבתא יש כל מיני סוגים של חלבונים, ולא כולם מיועדים לפירוק, לכן אנו צריכים מערכת בקרה כשלהי אשר תכריע מי יפורק ומי לא. המדענים חקרו ומצאו את אותו מנגנון בקרה, שזהו תפקידו. המנגנון מכריע מי יפורק ומי לא ע"י סימון החלבונים שצריכים להתפרק ביוביקויטין, שהוא מולקולה גדולה של חומצות אמיניות (אבני הבסיס של החלבונים). אתן לך אף מטאפורה: הפרוטאזומים הם כמו חוטב עצים אשר נמצא ביער וצריך לחטוב סוג מסוים של עצים (חלבונים), אך הוא איננו יודע לזהותם בעצמו. לכן, לפני שהוא מתחיל בחטיבה, עובר מנהל הגזם ביער (מנגנון הבקרה) ושם חוט אדום (יוביקויטין) על כל עץ שצריך לחטוב. חוטב העצים יודע אילו עצים אכן מיועדים לחטיבה ועושה את עבודתו בשלום. סוף טוב הכל טוב! מקווה שעזרתי

shroov , 18:42 5/4/2005: תודה רבהה.. עזרת מאד..אפילו אני הצלחתי להבין..

VoDo , 10:41 6/4/2005: שמח לשמוע!, אתה מוזמן לשאול בקשר לנושאים נוספים...

VoDo , 10:47 6/4/2005: הבהרה נוספת בקשר לתשובה לעוזי: במטאפורה שניתנה חוטב העצים הוא זה שאקטיבי והולך ביער ואילו היוביקויטין הוא סטטי ונשאר תלוי על העצים. בתא המצב לא כך: הפרוטאזומים (החוטב) הם סטטיים, ואילו היוביקויטין אקטיבי והוא זה שמביא את החלבונים הנכונים אל הפרוטאזומים כדי שיפורקו.

4. בנוגע ל: כשהתא עושה חתוך\הדבק

עומרי ישראלי , 19:17 27/4/2005: עדיין לא הבנתי מה ההבדל בין אקסונים לאיטרונים??

VoDo51 , 16:15 29/4/2005: שלום עומרי ותודה על השאלה. בקשר לשאלתך: ב-DNA נמצא המידע התורשתי שבאמצעותו נבנים חלבונים בגופינו. בניית החלבונים נעשית באברונים ששמם ריבוזומים, אך הDNA עצמו הוא לא זה שמגיע לאברונים אלו. ה-mRNA או ר.נ.א שליח, הוא זה שמוביל את המידע המצוי ב-DNA אל הריבוזומים. הוא נבנה על גבי גדיל אחד של DNA לפי רצף מקטעי הDNA ובכך מצליח להעביר את המידע, את אותו הקידוד, אל הריבוזומים. אולם, לפני שה-mRNA מגיע אל הריבוזומים הוא עובר תהליך של עריכה, תהליך הנקרא שחבור. בתהליך זה מסולקים חלקים אחדים ממקטעיו של ה-mRNAואילו חלקים אחרים נותרים. בחלק מן המקטעים של ה-mRNA לא נמצא מידע תורשתי שנחוץ לבניית החלבונים בריבוזומים, למקטעים אלו היו תפקידים אחרים, אך בשלב זה הם אינם נחוצים עוד ולכן מסולקים בשחבור. חלקים אלו נקראים אינטרונים. במקטעים אחרים של ה-mRNA כן קיים מידע תורשתי שנחוץ לבניית החלבונים. לכן, מקטעים אלו אינם מסולקים. אלו הם האקסונים. עומרי, מקווה שעזרתי! אם יש לך שאלות נוספות או שאתה רוצה הבהרה נוספת אתה מוזמן לשלוח תגובה...!

5. בנוגע ל: הורמונים

דנית (האתר שלי) , 17:13 10/4/2005: י ש לי בעיה עם בלוטת התריס ואני מקבלת יוד בשם אלטורקסין האם תוכל להסביר לי את הקשר ? תודה דנית אגב הבלוג שלך מדהים באיזה מסגרת אתה מקיים אותו ?

VoDo51 , 19:44 29/4/2005: שלום דנית, תודה רבה על המחמאות. את הבלוג אני מקיים במסגרת פרוייקט ייחודי לתיכון בו אני לומד, תיכון הדסים. על הפרוייקט תוכלי לקרוא עוד ב-"ברוכים הבאים" בקישור משמאל. לפני שאני עונה על שאלתך, אני רוצה להבהיר שאני לא רופא, ואני מאמין שכל שאלה בנוגע לתרופות שאת מקבלת רצוי שתפני לרופא שלך. ובכל זאת, עשיתי מעט בירורים וקראתי קצת בספרים והנה תשובה: האלטורקסין ידוע יותר בשם לבותירוקסין, והוא מהווה תחליף סינתטי להורמון הטבעי המיוצר ע"י בלוטת התריס. אנשים המקבלים אותו הם בדר"כ אנשים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), ובגופם לא מיוצרת כמות מספקת של הורמוני בלוטת התריס - לכן הם זקוקים לתחליף. יש גם תופעה של חוסר מולד אצל יילודים הנקראת קרטיניזם וגם אז ניתן האלטרוקסין. בנוסף, משמש הורמון זה לדיכוי פעילות בלוטת יותרת המוח במקרים בהם בלוטת התריס מוגדלת. יתר על כן, משתמשים באלטרוקסין לטיפול בסרטן בלוטת התריס. תופעות הלוואי העיקריות של האלטרוקסין קשורות בלב, רמת הסיכון ממנת יתר בינונית והסיכון מפיתוח תלות נמוך.

מקווה שעזרתי, את מוזמנת בחום לשאול עוד!

VoDo51 , 21:22 29/4/2005: דנית, הנה מספר קישורים של מידע בנושא: www.pigur.co.il/search/cretinism.htm www.tevalife.com/article.asp?id=626 www.health-pages.co.il/article.php?article_id=3493 www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=139

נושאים הקשורים בהורמונים - http://www.snunit.k12.il/science/biology/hormones/Hormones.htm

I. הורמונים והזיכרון הרגשי

כתובת: http://www.snunit.k12.il/science/biology/hormones/Ad6.htm

המאמר עוסק בשני סוגי הזיכרון הקיימים באדם וכן במחקרים שהוכיחו את ההשפעה הבלתי מבוטלת של ההורמונים אדרנלין ונוראדרנלין על אחד מסוגי הזיכרון.

1.    מהם שני סוגי הזיכרון המוזכרים במאמר, ואיזה מהם מתקשר להורמונים אדרנלין ונוראדרנלין?

תשובה: במאמר מוזכרים שני סוגי זיכרון: האחד, זיכרון של מידע רגיל. השני, זיכרון של מידע טעון רגשית.

חוקרים אשר שיערו כי לאדרנלין ולנוראדרנלין יש השפעה על הזיכרון "הרגשי" , ערכו ניסויים ובדקו את השערותיהם. הניסויים הוכיחו כי אנשים שקיבלו תרופה החוסמת את השפעות האדרנלין והנוראדרנלין, התקשו לזכור אירועים טעונים רגשית, וזאת לעומת אנשים אשר לא קיבלו את התרופה וזכרו אירועים אלו יותר טוב. לגבי מידע רגיל, זיכרון שתי הקבוצות היה זהה.

הממצאים הוכיחו כי אכן יש לאדרנלין ולנוראדרנלין השפעה על הזיכרון, של מידע טעון רגשית. 

2. במה דומה תפקוד האדרנלין כהורמון שעת חירום, לתפקודו בזכירה של פרטים טעונים רגשית?

תשובה: האדרנלין מתפקד כהורמון שעת חירום שכן הוא מופרש (בין השאר) במצבים קיצוניים של לחץ(Stress)  אשר דורשים הגברת הפעילות- בריחה או לחימה. האדרנלין גורם לעלייה כמות הגלוקוז המשתחררת מהכבד ומוריד את רמת ניצול הגלוקוז בשרירים. הוא גורם לפעילות לב מהירה, דריכות שרירים, הרחבת אישונים והיערכות הגוף להישרדות.

הדומה בין תפקוד זה לתפקוד בזיכרון של פרטים טעונים רגשית הוא הערך ההישרדותי המשותף לשניהם. לזיכרון של פרטים טעונים רגשית יש ערך הישרדותי רב: הוא דואג לכך שבעלי חיים יזכרו בצורה חיה את האירועים והנסיבות המאיימים עליהם ביותר.

אין זה פלא כי הורמון המשמש לשעת חירום בכל הנוגע לפעילות לב ושרירים וכן קצב חילוף החומרים ישפיע גם על זיכרון הקשור במצבי חירום – זיכרון הישרדותי.

כתובת: http://www.snunit.k12.il/science/biology/hormones/T6.htm

המאמר מספר על מחסור ביוד שקיים אצל בני אדם החיים במדינות מתפתחות, כמו מדינות אפריקה, ועל פתרון חדש בצורת שמן מיודד שככל הנראה יוכל לעזור לאותם אנשים.

1. מהי השיטה לטיפול במחסור ביוד המובאת בידיעה?

תשובה: השיטה המובאת בידיעה היא טיפול במחסור ביוד באמצעות מינון קטן של שמן מיודד.

2.    מהו היתרון בשימוש בשמן מיודד?

תשובה: השמן המיודד מהווה פתרון יעיל וארוך טווח, הוא הפחית את המחלות הנגרמות עקב המחסור ביוד בקרב רוב המטופלים והשיפור שהוא גורם לו נמשך כשנה. בנוסף, המינונים הדרושים מינימליים ביותר ולכן קל לטפל בעזרתו, אף מבחינה כלכלית.

3. מהן התופעות של מחסור ביוד?

תשובה: מחסור ביוד מגביר את סכנת הפיגור השכלי, החירשות, נמיכות הקומה ובלוטת תריס נפוחה.

קישורים נוספים:

• איך עובד הזיכרון האנושי: http://www.religioustolerance.org/rmt_memo.htm
• מצגת הנוגעת למחסור היוד אצל תושבי אפריקה: http://www.doh.gov.za/department/foodcontrol/idd.pdf

מקור: הארץ

תאריך: דצמבר 2001

כותב: מרית סלוין

סיכום המאמר:

צוות מדענים ישראלי מהאוניברסיטה העברית, אונ' תל אביב והמרכז הרפואי ע"ש רבין, פיתחו תרופה חדשה למחלת הפרקינסון. התרופה מהווה פריצת דרך הכך שניגוד לכל שאר התרופות, היא מטפלת בגורם המחלה ולא בתסמיניה. ניסויים בבע"ח הראו תוצאות מבטיחות.

מחלת הפרקינסון היא מחלה קשה שבה נהרס בהדרגה האזור במוח האחראי על תיאום התנועות. באיזור זה נמצאים תאי עצב המפרישים דופאמין. בתחילה, מתבטאת המחלה ברעד לא רצוני וככל שהזמן עובר נעשים החולים איטיים ותנועותיהם מתקשחות עד למצב של אובדן שיווי המשקל והקואורדינציה.

כבר בשנות ה-60 החלו לפתח תרופות למחלה. בתחילה, ניסו להזריק את הדופאמין ישירות לגוף, אך הורמון זה לא הגיע למוח, שכן המוח עטוף בקרומיות המונעות כניסת חומרים.

הפתרון שנמצא היה מולקולה קטנה, "אל-דופה", המסוגלת לחדור למוח, והיא תוצר ביניים בתהליך יצירת הדופאמין. תרופה זו, הנקראת גם "לוודופה" , משמשת חולים עד היום.

בהמשך השנים פותחו תרופות אשר מעלות את כמות הדופאמין אך אינו יכולות למנוע את מותם של תאי העצב המפרישים אותו. גם מדענים ישראלים, בראשות פרופ' דפנה אטלס מהאונ' העברית ופרופ' אלדד מלמד מהמרכז הרפואי רבין, שיפרו את תרופת הלוודופה ויצרו תרופה בעלת תופעות לוואי מעטות יותר, הנספגת טוב יותר בגוף.

אולם, החוקרים הישראלים לא נעצרו והמשיכו לחפש טיפול יעיל יותר למחלה שיפעל נגד גורמיה ולא למניעת תסמיניה. החוקרים ניסו להבין מהו הגורם לניוון התאים המפרישים דופאמין ובכך לפתח תרופה שתמנע את מות התאים.

החוקרים שיערו כי בתהליכי ההרס מעורבים רדיקלים חופשיים, שהם מולקולות פעילות מאוד הנוצרות בתהליך חילוף החומרים בתא. הרדיקליים החופשיים דרושים לפעילות הגוף, אולם בכמויות גדולות מדי הם מסבים נזק חמור לרקמות ע"י חמצון חלבונים ופגיעה בתפקודם התקין – שכנפגעים חלבוני המפתח מת התא כולו.

גם הדופאמין וגם האל-דופה מתפרקים ויוצרים רדיקליים חופשיים, אך במוח קיימים אנזימים המנטרלים את רעילותם. השערת החוקרים הייתה, שאצל חולי פרקינסון, נפגע אותו מנגנון אנזימטי ולכן הרדיקלים אינם מנוטלרים.

טיפול יעיל, יהיה אם כן, מורכב מחומרים נוגדי חמצון אשר ינטרלו את פעולת הרדיקלים החופשיים במקום האנזימים.

ויטמין E מהווה חומר כזה, אך הוא אינו מצליח לעבור את מחסום הדם במוח ולחדור לתוכו.

החוקרים חיפשו חומר אחר שיהיה נוגד חמצון, יוכל לעבור את מחסום הדם-מוח ולא יהיה רעיל, ולאחר מאמצים רבים הצליחו לבסוף להפיק חומר העונה על כל הדרישות.

ניסויים שנערכו בעכברים וחולדות המשמשים מודל למחלת הפרקינסון* הסתיימו בתוצאות חיוביות: החומר לא היה רעיל לגופם, הוא נקלט והועבר לתוך המוח וכן הצליח לנטרל פעילות של רדיקליים חופשיים ולמנוע מוות של תאי עצב.

השלב הבא, אומרת אטלס, הוא ניסויים קליניים בבני אדם. החוקרים מקווים שהחומר שמצאו יוכל לעזור גם לחולים במחלות נוספות הנגרמות מהאפקט ההרסני של הרדיקלים החופשיים, כמו מחלת האלצהיימר.

*VoDo: שימו לב לשימוש של העכברים חולי הפרקינסון במחקר זה. על העכברים ניתן למצוא מידע בסיכום: "האם קוטלי המזיקים משמידים גם תאי מוח" בקישור משמאל. 

קישורים רלוונטים:  

• על מחלת הפרקינסון והטיפולים הניתנים לחולים: http://www.ninds.nih.gov/disorders/parkinsons_disease/parkinsons_disease.htm
• אתר הקרן של השחקן מייקל ג'יי פוקס, חולה הפרקינסון. מידע על המחלה, תסמיניה, דרכי טיפול ועוד: http://www.michaeljfox.org/parkinsons/index.php