מוצאי שבת,לפני יומיים היא חגגה יום הולדת;
הנוכחות שלו בחייה בהחלט שידרגו את היום הולדת,
את הסמס הארוך שלו היא קראה שוב,ושוב,ושוב (ושוב).
המילים הכתובות מילאו את החזה שלה בחום,איזו מתיקות שאין דומה לה.
שום דבר אני לא צריכה בעולם,חוץ מלחוות לנצח את התחושה הזו,היא חשבה.
ההגיון שלה ממזמן נדם,המֹח עיסה של רגשות והזיות. הורס,מושלם,אני נמסה - אוצר המילים מצטמצם פלאים לכעשר מילים.
והנה הגיע היום המדובר,מוצאי שבת,לפני יומיים היא חגגה יום הולדת;
כל המתנות מתגמדות לעומת הפגישה שלהם.
הם קבעו מאוחר,הקרנת חצות. בהתחלה הם בחרו בטלפון (תוך צחקוקים והליכות חזור-ושוב במרפסת) בסרט אימה עם ביקורות מזועזעות,
היא מסמיקה לעצמה בלילה הזה. מדמיינת את הסיטואציה הנדושה,
כשהזוג הולך לסרט אימה סוג ז' כשהדבר האחרון שהוא עושה זה לצפות בו.
צחוק מרוגש בוקע משני צדי הקו,מרחק של 40 דקות נסיעה מפריד ביניהם.
לבסוף הם משנים את זה לסרט עטור שבחים ונחשב בפי כל,
כי בכל זאת...אם כבר סרט,שיהיה סרט לעניין.
יש בה מן השיגעון בבחורה: לא הפסיקה לחשוב עליו בשבועות האחרונים. מגחכת לה כך סתם באמצע היום,כשנזכרת בשיחה הלילית.
או מחכה כבר לשיחה הבאה,לספר לו איך שכך וכך ומה וודאי הוא יגיד ואיך תצחק ותסמיק וגם תעקוץ אותו בחזרה.
ועכשיו,משוגעת שכמותה,מתחילה להתארגן 3 שעות לפני,בטקסיות ואיטיות.
מקלחת ארוכה ומחויכת,מלטפת את הגוף שלה בעדינות. משתדלת לאהוב אותו,לפחות הלילה.
בוחרת את הלבנים האהובים עליה,נעמדת מול המראה ומתבוננת ביסודיות הרגילה. אך הערב העין לא ביקורתית,הערב היא מקלה עליה.
טקס בחירת הבגדים,היא משתדלת להנות ממנו ככל האפשר. מנסה גם אופציות הזויות,משתעשעת בארונה.
לוקחת את הזמן.
היא מחליטה להתלבש פשוט,ג'ינס וגופייה וכפכפים. מממנטרת לעצמה את קלישאות 'את הכי יפה שנוח לך' , 'לכי על הלוק של לא התאמצתי להראות טוב' וכד'.
ב23:00 הוא שולח לה סמס,הוא יצא לכיוונה.
-המשך יבוא. לילה טוב.
עדכון : 1.3.10
כשדמיינה את הרגעים האלו,הרגעים לפני שהם נפגשים - ראתה אותם מתוחים ואיטיים,מלאי חרדות והתעסקות במראה.
דווקא לא,הערב משהו בתוכה רגוע,חש בנוח,נכון.
המכונית הקטנה שלו החנתה מול גדר ביתה,והיא ירדה במדרגות כמעט בריצה,שלחה מבט אחרון לראי,לקחה נשימה ויצאה אל האוויר.
היא נכנסה אל האוטו. הוא נשק על לחיה,שם רגל על הגז ו... זה מתחיל.
המבוכה שררה באוטו למשך 3 שניות,היא הוחלפה במהירות בשיחה קולחת. לרגעים סרקסטית,לרגעים רצינית,לרגעים מבדרת.
אך לאורך כל הנסיעה,ליבה חייך.
הכבישים סיפקו להם בידור,הנסיונות למצוא את הדרך,העקיצות ההדדיות,החיוך הבלתי פוסק.
הם הגיעו לבית הקולנוע,הכל הרגיש לה כל כך טבעי.
הרי המילה "דייט" היוותה בשבילה סמל למבוכה,שקט ומצבים בלתי רצויים.
הסרט מצוין,הוא מאוד מרוכז בו.
אבל היא ..
שלא תבינו,גם היא צופה בו בהתעניינות - בהחלט סרט מצויין. אבל מכירים את התחושה הזו,שאתה מודע לכל חלק בגוף?
שאתה מרגיש את הדם זורם בעורקים? שכל מפגש בין ידה לידו,בין רגלה לרגלו - בוער בה,היא מרגישה את הדופק שלה במפגשים האלו,האקראיים.
כל תזוזה שלה מכוונת ליצירת מגע,הכל נעשה באיטיות ובאגביות.
כמובן,הסרט..סרט מצוין,במאי מהולל,שחקנים נחשבים ויפי תואר,והזרוע שלו. איך היא נושקת לזרועה.
והברך שלו,מלטפת את שוקה.
והפסקה. הם מביטים זה בזו,עיניהם אפופות כמי שצפו סרט,והשיחה נעימה לה.
היא שולחת מבט בפלאפון,השעה כבר מאוחרת. זו הצגת חצות,היא מבליעה פיהוק.
ראשה מתיישב אט אט בין כתפו לראשו,ידיה עוטפות-לא עוטפות את שרירי זרועו. מתחננות בלי מילים ליחס.
הוא שולח יד לירכה.
וכך הסרט משתדרג לו באלפי מידות. בהחלט סרט משובח,מגיע לו כל פרס ופרס שקצר עד שהגיע לאולם צנוע זה.
נחיל אנשים יוצא מן האולם וגם הם. השעה כבר 3 לפנות בוקר,והם נכנסים לאוטו.
גם בחזור הם נאבדים בין כבישי ישראל.
הוא מתקשר לייעוץ,שם על רמקול ואוחז בידה. מבחינתה הם יכולים לאבד כל הלילה,כל עוד ידו בידה.
הלילה נגמר,הם חונים בפתח ביתה.
וזו אימתה הגדולה,רגע הפרידה הכה מפורסם. זה שמחייב נשיקה ונותן את טון הערב.
היא משכנעת אותו להכנס לקפה,נסיון להרוויח קצת זמן. הוא מתרצה אחרי תחנונים והם יושבים בגינה ומדברים ומדברים.
כשהשעה מתקרבת ל5 בבוקר היא מבינה שהרגע הגיע. היא מלווה אותו אל השער והם נעמדים על יד האוטו.
ומדברים,פתאום השיחה מקבלת גוון רציני. מדברים על מוות. היא נשענת על העץ,נרגשת מכל חלק בפניו.
והסוף הגיע , היא מוכנה להישבע שזה קרה בהילוך אטי. היא התקרבה אליו,חיבקה אותו,
הרחיקה את פניה מפניו,הביטה בו ואמרה: נדבר .
חיבקה אותו שוב,נשקה ללחיו,הרחיקה פניה לשבריר שניה נוסף,ואז השתחררה מהמגע ואמרה להתראות.
מתפללת שהוא יתפוס בידה,יסחוף אותה לנשיקה והם יטבעו בתשוקה.
ידה מונחת על ידית השער,הוא חורק כשהיא פותחת אותו. היא נכנסת אל ביתה,הוא נוסע לדרכו.
זה הסתיים טוב,היא יודעת. ובכל זאת,היא הייתה צמאה למגע שלו.
היא פושטת בגדיה ומביטה במראה. לובשת פיג'מה,מחייכת לדמותה.
מתכסה בשמיכה הקרה,מכבה את האור. עוצמת את עיניה,שפתיה נמתחות לחיוך דק,ממתיק סוד.
היא יודעת בדיוק על מי תחלום הלילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Her Majesty.