היא פשוט כל החיים שלי!!!

אמ....אחרי הרבה זמן שלא כתבתי..

אני לא יודעת בדיוק מה לספר, ואני בכלל לא יודעת אם קוראים פה אנשים.

אני יכולה להגיד לכם משהו, אבל אני לא בדיוק יודעת איך להגיד את זה במילים (כי זו הרגשה).

אני משנה כל הזמן גישה..כאילו אני מנסה כמה שיותר ללמוד מטעויות, וכמה שפחות להתעצבן אלא יותר להבין את הטעויות שלי.

אני כל הזמן אומרת לעצמי...שכל מה שקורה, קורה כי הוא צריך לקרות, ולכל דבר יש משמעות, וצריך להתמודד עם הכל, גם אם זה הכי קשה בעולם,

ולדעת להמשיך הלאה, גם אם הכי נפגעת בעולם, ולא לתת למה שקרה תמיד להשפיע עלייך, כי אתה יכול להיפגע בגלל זה. צריך לדעת לקבל את הדברים,

להפיק מהם את הטוב ביותר וללמוד מהם, ולא להתייאש אף-פעם  -  זו תרופה לחיים גרועים.

אני יכולה לפתח את זה עוד הרבה...אבל אני פשוט לא אסיים, אז השורה זה מספיק.

היום...בשעה 18:00 אני נפגשת עם המאמן שלי (לרכיבה) עם החברה החמודה שלו (מאלפת כלבים), עובד מהחווה וחבר טוב להצגה של חברה

מאוד טובה שאני רוכבת איתה. היא והכיתה שלה מעלים הצגה של בערך שעתיים וחצי על תקופת הרנסאנס אני חושבת....ואני מקווה שיהיה כיף וטוב.

ואח"כ המאמן שלי והחברה שלו באים אלינו הביתה לכוס קפה ועוגה (שאני עוד מעט הולכת להכין..).

עוד קצת דברים..יש לי כלב, רועה אוסטרלי קטן ומדהים, פשוט 'הדבר' של אחד רוצה!!!

הוא אצלי כבר חודשיים וחצי, והוא בן 4 חודשים וקצת....אמ...אני חושבת שזהו בינתיים.