גופך מוצק ורך בנשימה אחת.

התענגתי על קיצוניות

נפשך הקוצנית.

נהגת בליבידו במהירות מופרזת

אך לי היא מדויקת

לא הייתי מבקש אף קמ"ש פחות.

ידעת להאיר עליבותן של דירות חדר תל אביביות

כנברשת המאירה בי אור יקרות

ובעיקר את מחשכי חדרי הלב.

בין הדלקת האורות

למשכב הצללים

לא פסקנו

מהרהורי צמתים

ורמזים צובטים.

נשיקות לעומק כתפך השמאלית

הרימו גבתך הימנית

כמו משתהה ומשתאה

מהתקדמות שפתי.

קעקוע פרפר על עצם החזה

עצר מעופו רק כדי להביט בי.

את הקפסולה המחייה אותי,

כמו פוקחת עיני בבוקר

מבלי שאצטרך לעשות זאת בעצמי.