למרות הכל

אני רוצה לפרוק תשוקתי

רק בתוכך.

עם כל אישה, בכל מקום או מצב אחר-

נראה לי מגוחך.

לפרוק אהבתי

ברוחך,

בנשמתך הבלתי נסבלת.

בהבל פיך הארסי

המכאיב לאזני.

בשירייך המביאים אותי כמעט

לאירוע לבבי.

לצרוב בך זכרוני השנוא,

הארור, הלא מחונך.

אני העלה הצהוב, המרוסק שלך,

שלא קם מהרצפה.

רוצה להישמר

בתאים האפורים של מוחך

במודע ובתת מודע גם יחד,

אפילו כנקמה או מעשה כפוי טובה.

למה?

כי אני מזוכיסט?

טיפש?

משועמם?

רוצה את הבלתי מושג?

כל התשובות נכונות

ואף אחת.

שונא אותך

ואת עצמי על כך.

לא מאמין לך למילה

אבל רוצה לרכז אהבתי

רק בך.

רק תחת כנפייך- כנפי השכינה.

לא רוצה להיות רומנטי בשום מקום אחר,

רק במקום האחרון בו אני רצוי-