Through My Minds

או שכן. אנערף, הלוואי והיתי יודעת מה יש לי. 

מזכיר לי קצת את כיתה י"א. אומנם זה רע מאוד, אבל אין שום דבר שאני יכולה לעשות עם עצמי, חוץ מלחכות שזה יעבור, ולקוות שאני לא אאבד יותר מידי בדרך.

בדרך מתקבלות פה ושם כמה החלטות , אני מאמינה שרובן שגויות כי נובעות בעיקר מיתר אמוציות. ועקב היותי בן אדם אמביולנטי להחריד , אני מאמינה שאני אתחרט עליהן עוד לא פעם.

בכל מקרה, אומנם חיי משתנים בצורה קיצונית אני רוצה להאמין שזה זמני בלבד , וכן, בחלקי שמחה על הדברים החדשים, אבל מצד שני התרחקתי מיותר מידי אנשים שחשובים לי. מקווה לישר את הענינים הנ"ל ברגע שיפתרו לי הבעיות הרגשיות.

אני וקבב , כפרה עליו

ומצב הרוח הנוכחי -