Twisted Nerve

עוד יום הגיע לסיומו.

ומחר, כשהשמש תפציע מחדש, אני אדע שקמתי לעוד בוקר של שיגרה.

ואני לא רוצה, כ"כ לא רוצה,

לקום מחר,

לראות פרצופים,

חדשים-ישנים.

קפה של בוקר, עוד שני שקל למכונה בשביל חצי כוס קפה.

ועוד סיגריה כדי להרגיש שאני ממלאת את הריאות בכל טוב,

ובנתיים אשמיד ואהרוס את הבריאות ככל שרק אפשר.

ואז צלצול, רעש של כסאות נגררים, ריחות שונים מתלמיד לתלמיד.

המורה נכנסת...דממה.

או שלא-

ואז כל הפרצדורה, יום יום מחדש.

ולי היה כייף, שבוע לא להגיע לבית הספר, לנצל כל יום בחופשה הזו עד תום.

ועכשיו...לדרוך שוב, במקום שאני כ"כ מתעבת.

שהשנה הזו תיגמר כבר.