מכל האהבות שיש לחלום, ביקשתי לי אותך!

היום אני משוחררת כבר 4 חודשים...

איך הזמן טס...

אני לא מאמינה איך זה עובר כל כך מהר מבלי שמרגישים בכלל... טוב, מרגישים... אבל כבר 4 חודשים, וואו!

אני השתחררתי והייתי ארבעה ימים בבית והתחלתי לעבוד.. אולי בגלל זה הזמן טס לי..

וטוב שכך.. :)

עוד חודש אני פרודה ממוטי שנה... וגם כן, לא מאמינה ששנה עברה, לא מאמינה שזה טס כזה מהר...

הרי שאני נכנסת לבלוג הזה אני ישר נזכרת בו, כי האמת? זה בלוג עליו...

על כל ההתחלה שלנו על כל מה שהיה לנו וקרה לנו... על הכל... ואפילו בכותרת זה משפט מהשיר שלנו.. : "מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך"... כן, זה היה השיר שלנו..

בטח הוא מצא לו איזה מישהי... אבל את האמת? אני שמחה בשבילו [אם הוא מצא..] למרות שיהיה לו קשה.. כי הוא עוד אוהב אותי... אני הייתי האהבה שלו, הוא השקיע את כל כולו בי כשהייינו ביחד... למרות שזה לא הספיק לי..

ואז, שקיבלתי את הסטירה בפרצוף... ממנו... אחרי כל האהבה שכבייכול הייתה לנו..

הגיע היומולדת שלי.... ו....

הוא לא קנה לי כלום.

כן, כן... הייתי בהלם... ועוד הייתי בטוחה שהוא מארגן לי משהו.. כי הרי שלו היה יומולדת הפכתי עולמות ועשיתי מליונני טלפונים ולקחתי אותו לספא... כולי הייתי חיילת שמרוויחה 350 שקל בחודש ולקחתי אותו... כי אהבתי אותו כ"כ שרציתי לפנק אותו...

ושהגיע היומולדת שלי, הייתי בטוחה שהוא יעשה לי גם משהו בסגנון... יפתיע או משהו...

פשוט..

גודל הציפייה כך גודל האכזבה ...

זה היה ככה... יום לפני היומולדת שלי שלחתי לו הודעה לפלאפון: "מאמי אני הולכת לבסיס מחר".. לא עבר 10 שניות והיה לי טלפון ממנו... ישר היה לי פרצוף כזה :O כיאילו, אולי הוא מתכנן לי משהו ואני הורסת לו?

הוא מתקשר ודיברנו והוא שאל אותי למה וזה.. אמרתי לו סתם כי אין לי תוכניות מה לעשות מחר... (ביומולדת שלי...)

אז הוא אמר לי טוב אם זה ככה, לכי לבסיס.

פה, שנברתי.

הוא התקשר אלי ב12:00 בלילה ואמר לי מזל טוב.. [טוב, לפחות זה...].

ואח"כ ביוולדת שלי, הייתי בחופש

והלכתי להיות עם חברה שלי.. שבינו ביומולדת שלי ע-ב-ד-ת-י במסעדה של אח של חברה... אני הייתי בשוק.. :/

ומוטי? הוא בשלו... העיקר הבטיח שהוא יצא מוקדם מהבסיס... [ממש]

וזהו..

ככה היה יומולדת 20 שלי

כל כך נעלבתי... ונפגעתי... שאני אמרתי לו אתה יודע מה מוטי? נראה לי שאנחנו לא מתאימים.

כיאילו, מה!!!מה!!! היה לו קשה לכתוב לי איזה מכתב? לשלוח לי זר פרחים בטלפון? הוא הרי יודע טוב מאוד שזה היה משתיק אותי ומחמם לי את הלב... אבל הוא החליט לא לעשות כלום..

וזה לא עצם המתנה..

זה הזילזול..

שלא הגיע לי... וביום אחד הגיע בבום.

אז לפי דעתי...

עשיתי טוב.

למרות שהוא לא יכול לצאת לי לא מהראש ולא מהלב... אבל זה יעבור..

רק הזמן ישכיח את מה שהלב לא יכול למחוק...

קארין.