סוף סוף הייתה המתכונת, והייתה מקסימה נפלאה קלאסית יפהיפיה - כיף גדול :)) לדעת הכל.

יצאתי מהכיתה וירדתי במדרגות וראיתי את זהר (עם קלסר ומליון דפים ביד - הפתעה) ואמרתי עם חיוך מרוח על הפנים "סיימתייייי" היא הסתכלה עליי המומה ואמרה "כבר?" ואמרה מהר לעלות לספר לשרית, היא בחדר מורים.

אז בטח שעליתי לחדר מורים לשרית :-))

יצאתי החוצה וראיתי את ענבל שגם סיימה ושתינו עשינו יאייייייייי ביחד, וחכיתי איתה למורה שלה ללשון ובנתיים ראיתי את מיטלול ששאלה איך היה ואמרה "אוף אבל אני לא מצליחה להכנס לפייסבוק הזה..... תלמדי אותי......" אז הסברתי לה איך ומה - והיא תכנס היום לראות את "הקבוצה הגדולה של מיטלול !!!!1" בפייסבוק. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.

ענבל ואני יצאנו החוצה עם דני ויהלי ודיברנו אודות המתכונת המרגשת, ואז עוד כמה אנשים יצאו ואז הגיעה זהר שביקשה עזרה לסדר את הכסאות בעולם להצגה. אז עזרנו.

ואז הלכתי לזהר2 ודיברנו ... (כמה זמן שלא) :-)

היינו בחוץ כולם עד 11, דיבורים על מתכונת, מדורה, פייסבוק והכנוף.....

ב-11 התחילה ההצגה, דניאל וטלי ישבו מצדדי (טלי הלכה באמצע) והיה ..... נחמד.

תלו את ציוני המגן במחשבת - קבלתי 96, מה שהכי לא מגיע לי בעולם, אבל מי אני שאתלונן.... ;-)

טרמפים והביתה - לישון, תכננתי, אבל אחרי שעה של חוסר הרדמות לא התחשק לי יותר.

כמה שאני אוהבת סוף שנה - לא משנה כמה אני מתלוננת ואמשיך להתלונן בחודש הקרוב שנורא קשה לי בלימודים ובאמת שזה לא כיף ללמוד למתכונות ובגרויות ועוד שמונים מבחנים בדרך , אבל יש משהו אחר באויר של סוף שנה שאני נורא מתגעגעת אליו אחר - כך. וכן, יהיה לי קשה כשהכל ייגמר.

יהיה לי לא קל.