כל-כך פחדתי שהוא יגיע. כל רציתי שהוא כבר יעבור.

באמת נשמע דרמטי אבל ככה הרגשתי. נורא נורא פחדתי מיום חמישי של אתמול.

 ביום רביעי בבוקר, קמתי וניסיתי ללמוד להיסטוריה. דבר שלא כל כך הצליח בהתחשב בכך שאמא נכנסה ללחץ-מעבר-דירה, התחילה לצעוק על כולם ונרגעה אחרי כמה דקות והתחילה לצחוק. כולם דיברו ממש חזק ובראש ישבה לי אבן גדולה שאמרה - שמחר זה מחר. לא הצלחתי ללמוד.

בצהריים העברנו כל מיני דברים שלא רוצים להעביר בהובלה כדי שלא יקרה להם כלום. אני למשל - דיסקים, עציץ במבוק, עבודה בספרות, מכתביות, לוח תמונות, לוח ברכותחתימותדבריםשאנשיםכתבו... כל מיני שטויות כאלה. . .

ישר אחרי זה באתי לטלי. טלי המהממת שאירחה אותי בלבביות ושתינו למדנו, כל אחת לעצמה וזה היה נפלא כי שכחתי לגמרי מהבית והתרכזתי רק בהיסטוריה.

ב-19:10 חזרתי הביתה, התארגנתי, סידרתי את החדר לגמרי לגמרי עד לפירור האחרון, הכל נארז, ארגנתי תיק למחר , נפרדתי לשלום מבני משפחתי והלכתי לטלי - אמא שלה הכינה רביולי טעים בטירוף, ראינו קצת אחד נגד מאה והמשכנו ללמוד עד חצות.

ואז ה ג י ע יום חמישי.

קמתי ב-05:30, ב-07:30 וב-08:30. ירדתי למטה ושתיתי מיץ תפוזים. דיברתי עם אמא בטלפון.

הערתי את טלילילילי.

אכלנו ביחד ארוחת בוקר מהממת - הכנתי חביתה פשוט מושלמת !

שמנו דיסק של שוטי הנבואה והיה כיף כיף כיף.

ואז המשכנו ללמוד עד שנמאס. התארגנו ואמא שלה הסיעה אותנו לבית ספר -  ב-12:00 שעה לפני הזמן כי רק אז היא יכלה.

טלי למדה באחת הכיתות ואני הסתובבתי והייתי לחוצה נורא. חיפשתי את שרית ולא מצאתי. ואז הגיעו אנשים וזה היה עוד יותר מלחיץ. ואז ראיתי את שרית והיא חיבקה אותי והרגיעה אותי בכמה מילים ואז נכנסתי לכיתה וחילקו את המחברות וקראו שמות וסדרו אותנו בכיתה - ואז שונית נכנסה ברוח פרצים והביא את טפסי הבגרות - אאאאאאאאמממאאאאאאאאאאאאאאא.

היה מעולה :-)

סיימתי תוך שעה ובאתי לבית החדש.

סבא וסבתא המהממים היו כאן מ-10 בבוקר ועזרו לנו לפרוק הכל. אני התחלתי לפרוק את החדר שלי ולסדר אותו.

פתאום כבר היה 16:30 ונסעתי עם אבא לאביחי ואז לישיבת מדריכים.

חזרתי הביתה בסביבות 19:00 והתחלתי כבר לסיים לסדר את החדר :))

מתישהו סבא וסבתא הלכו ואני כבר הייתי נורא עייפה ומאושרת שהיום הזה הגיע לקיצו והתחלתי לשיר בלי הפסקה.

אז נעה צלמה אותי ויצאו שלושה סרטונים משעשעים    אש.

היום בבוקר כבר הגיעו הטכנאי מחשבים, והטכנאי של הוט, והכל מקסים עכשיו. סבא וסבתא שוב פה ובקרוב גם הזוג השני יגיע. והיום בערב יש ארוחה אצל דודה שלי עם כל הקרובים מקנדה ופלורידה וזה כיף חיים. אין לי מילים לתאר כמה אני מאושרת.

נשארו רק עוד שתי בגרויות, והפעם בניגוד לכל שאר הפעמים שאמרו לי את זה השנה - זה קטן עליי.

שתהיה שבת שלום 3>.