נימוקים של צורה ותוכןכיס מלא מלמולים |
| 2/2006
אלי אשד נגד מארק אדלמן קיביצער הקומיקס אלי אשד יוצא חוצץ נגד גיבור מרד גטו ורשה מארק אדלמן, מכנה אותו חובב קונספירציות אכול שנאה ואת הדברים שאמר למוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות: "בליל דברי שטנה אובססיביים". לא פחות.
אשד מגדיל לעשות ומשווה בין אדלמן - שמלבד היותו פרטיזן שלחם בנאצים הספיק להיות גם קרדיולוג מצטיין, חבר הסיים הפולני ודמות מכובדת עד מאוד בפולין ובמחוזות השפויים יותר של ישראל - לדמויות סהרוריות כמו אמנון יצחק. אגב כך הוא מכנה את יצחק "רב חרדי" וחושף בכך את בורותו הגולשת מתחום ההיסטוריה הכללית לענייני החברה הדתית בישראל. רק מי שיכול לכנות את המחזיר בתשובה התמהוני אמנון יצחק "רב חרדי" יכול להעיז להעלות על נייר אלקטרוני השמצות כאלה על איש כאדלמן.
כתב האישום של אשד כולל את הציטוט מפי אדלמן כי "בן גוריון לא רצה לעזור ליהודי הגולה". עובדה היסטורית בלתי ניתנת להפרכה היא העשייה המועטת של היישוב היהודי בארץ ישראל למען יהודי אירופה, אף לאחר שדבר ההשמדה היה ידוע לכל. וייצמן, בן גוריון, שרת ושאר הציונים לא מצאו לנכון להוציא מכספי המגבית שלהם למען הצלה. את יואל ברנד, שליחו של אייכמן שהציע להם את הצלת מיליון יהודים תמורת משאיות ומוצרים אחרים הם הסגירו לבריטים כדי לסכל את שליחותו. תמיכתם בבריטים נמשכה לכל אורך שנות המלחמה על אף שאלה סגרו את שערי הארץ ומנעו מפליטי ההשמדה למצוא מקלט בארץ ישראל. רק ב-1946 התפכחו והצטרפו למחתרות כדי להקים את תנועת המרי העברי. אז כבר היה - אין צורך לאמר זאת כמעט - מאוחר מדי.
אשד שואל לפי תומו: "ולמה אסור היה לבן גוריון לדבר בשפה אחרת וליצור על ידי כך תרבות אחרת ושונה משום ש-'17 מיליון יהודים בגולה כבר דיברו באידיש '?"
התשובה היא כמובן שאדלמן לא תובע מרוחו של בן גוריון ומן הממסד הציוני את כבודה של היידיש. הוא תובע מהם את דמם של כל אותם מיליונים שדיברו יידיש. חייהם לא היו שווים את טרחתם של הציונים. בן גוריון אשם, לפחות מיניסטריאלית, בכך שההנהגה הציונית בראשותו לא התעלתה מעל הקטנוניות הפנקסנית שלה כדי להתגייס כל כולה להצלת יהודים מפני התופת.
הכי מכאיב בהתקפה של אשד על אדלמן הוא הכינוי "גזען". מי שעבר את מה שאדלמן עבר, ראה את שהבונדיסט הזקן הזה ראה, לא יכול להיות גזען. הוא מדגיש בכתבה יותר מפעם אחת שהדבר המרכזי המנחה אותו היא קדושת חיי אדם. כל חיי אדם. אין עצם גזענית בגופו.
המורשת המפוארת של מארק אדלמן שרדה את הפאנצרים. היא תתגבר גם על הזעם הקדוש של אלי אשד.
| |
|