א.
דיווחי החדשות בפרשת הילדה האוסטרית החטופה כולם מציינים שהיא סובלת מ"סינדרום שטוקהולם". אני לא פסיכולוג, אבל לא ברור לי איך ההבחנה-אינסטנט הזו עולה בקנה אחד עם העובדה שברגע שהוא לא שמר עליה היא ברחה.
ב.
כל סוכניות הידיעות דווחו בנימה מלנכולית משהו על פלוטו המסכן, שאיבד אחת ולתמיד את סטטוס "כוכב לכת" היוקרתי שהחזיק בו. התגובה האינסטינקטיבית הראשונה שלי הייתה "סו וואט?" למי אכפת איך חבורה של פיזיקאים ממושקפים בוחרת לסווג סלעים בחלל? אבל אז נזכרתי בכל אותם אנשים ששוכנעו על ידי יועץ ההשקעות שלהם לשים את כל כספם בפקדון מובנה הצמוד לעובדת היותו של פלוטו כוכב לכת. המסכנים האלה איבדו את כל עולמם ברגע אחד.
ג.
אגב פקדונות מובנים, אולי הגיע הזמן לכמה מוצרים יצירתיים באמת. מדוע שלא נוכל לקנות פקדון לשנתיים הצמוד למספר בכירי הממשל שייחקרו באזהרה? או למספר המאמנים שיעברו בבית"ר ירושלים? או למדד האלימות במשפחה המשולב? אם כבר קורים דברים רעים בעולם, למה שאיזה איציק לא ירוויח מהם כמה שקלים?