בניגוד לדעה הרווחת, אני סבור שיש לי חוש אופנה, אמנם מוגבל אבל לא מבוטל לחלוטין. על כל פנים, אני יודע לזהות טרנד כשאני רואה אותו. וכמו כל יהודי טוב, כשאני מזהה טרנד מדאיג, אני יודע לדאוג. מה שטורד את שנתי לאחרונה, היא שקיעתו של ערכו היחסי של בן האנוש, ביחס לשאר הייצורים והדברים איתם הוא חולק את עולמנו כחול הימים.
במה דברים אמורים, תכל'ס? באלף ואחד דברים קטנים. בכביש שש, למשל, שמלבד הפיתולים המיותרים שבו, שנועדו להמנע מחילול קברים, צריך גם לעשות שמיניות באוויר כדי שלא לפגוע חלילה בהביטאט של איזה צבי מסכן, שלא יודע לחצות את הכביש כמו דובי דוברמן. בכלל, אומרים הירוקים, לא צריך לסלול כבישים חדשים לרווחתם של הנהגים (שזה אנחנו, למי שלא זוכר), משום שגם ככה כל כביש חדש שיסלל, ייסתם בפקקים בעוד אי אלו שנים. לפי אותו הגיון מצוין, אין צורך בכלל בבתי חולים - הרי גם ככה כל אדם שנרפא היום ימות מאיזו סיבה אחרת בעתיד.
אסור לאכול טונה בגלל הדולפינים; אסור לבנות מגדלים ליד חוף הים כי זה מסתיר לעניים; אסור לגור במרכז באופן כללי; אסור לנסוע ברכב מוחכר, כי זה מעודד את זיהום הסביבה. אסור להדליק מזגן כי הקרחונים נמסים; צריך למחזר, לרכב על אופניים, להשתמש בתכשירים קוסמטיים שאולי רעילים ואולי לא, ובלבד שלא נוסו על בעלי חיים. כל כלכלות העולם צריכות מייד להפסיק לצמוח, לקבל עליהן את פרוטוקול קיוטו בהכנעה ולהסב את כל מפעלי התעשייה לחוות חקלאיות שמייצרות עגבניות אורגניות בשבעים שקל לקילו. אז מה אם המוני אנשים יהיו מובטלים. לפחות תהיה להם סביבה ירוקה להיות מובטלים בה.
במקום לייצר חשמל ממאובנים, שעולה מעט ולכל הדעות יספיק לנו ללפחות עוד חצי מאה, צריך להשתמש בטורבינות, תאים פוטו-אלקטריים, ושאר דברים מגניבים וירוקים, שמייקרים את מחיר החשמל בלא יותר מפי עשר. יותר טוב כך, אומרים הירוקים בסתר ליבם: יהיה להם, לממזרים הקפיטליסטים, פחות כסף; או אז לא יוכלו לקנות מכוניות פרטיות ויאלצו ליסוע אתנו באוטובוס. אולי גם יבואו אתנו להפגין נגד הגלובליזציה, שהיא כידוע דבר איום ונורא: היא מאפשרת למדינות העניות להרוויח ולאזרחיהן לאכול, אך אינה חולקת עימם שווה בשווה, כמו שחינכו אותנו בגן הילדים, את פירותיה. באמת לא יפה מצידה.
והכי גרוע מהכל: ביצי חופש. שלם עוד כמה שקלים, אומרים לי הירוקים, ותקבל בתמורה את ההרגשה החמימה הזו בלב, ביודעך שהתרנגולת שהטילה את הביצה, שוטטה לה באין מפריע בחצר רחבת ידיים, שיחקה במחבואים עם התרנגולות האחרות, והטילה את תוצרתה הטעימה בלא כל כפייה חיצונית, באושר ובעושר. אני מצטער, יקירי: פה אני מותח את הקו, ואומר לאותה תרנגולת חביבה: שלום, שמי צביקה, אני הומו-סאפיינס. לפני אי אילו מאות אלפי שנים החלו אבותי לצמח מוח מגודל, שאפשר להם לעשות כל מיני דברים: להלך זקופים, לייצר כלים ולצוד ממותות, בין השאר. אבותיך, לעומת זאת, המשיכו לקרקר ולהטיל בעצלות. לו היה מצב העניינים הפוך, ודאי הייתי אני כלוא היום בכלוב צר, ומטיל ביצים למענך בתנאים-לא-תנאים. הייתי מקבל זאת בהבנה. אלא שגלגל הרולטה של האבולוציה לא הסתובב ככה, לרוע מזלך, וכרגע החופש שלך עולה לי הרבה כסף, שאותו אני יכול להוציא על צרכים דחופים יותר, כמו הימורים, כדורי ויאגרה וציורים של וורהול. את פשוט תצטרכי להסתדר בלעדיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
