נימוקים של צורה ותוכןכיס מלא מלמולים |
| 10/2007
מי היה האיש שהיה
(מחווה למדורו המופתי של אבי כצמן במוסף "הארץ" - וגם חידה כמובן)
כנראה היה בן למשפחה אריסטוקרטית, אף שלא ידוע לנו דבר על קורותיה לפניו. הוא עלה על במת ההיסטוריה כמפקד צבא צעיר, שהוביל את כוחות ארצו בקרב על אדמת אי גדול, בשלהי מלחמה רבת שנים. ארצו הפסידה במלחמה זו, אך תמרוניו המתיקו את תנאי כניעתה. הצלחתו אפשרה לו להפליג הביתה מבלי להכנע לאויב.
בשובו הביתה הורד מגדולתו, מסיבות שאינן נהירות לגמרי, אך זמן לא רב לאחר מכן נאלצו יריביו הפוליטיים לקרוא לו חזרה, לאחר שהסתבכו במלחמה מסוכנת עם אותם שלחמו לצידם זה לא מכבר. שוב הציל את המצב על פי תהום, בטקטיקה מבריקה, ומאותה העת ועד למותו שלט למעשה על עמו.
מעולם לא שכח את יריבתו הראשונה, האימפריה מצפון שתחת תנאי הכניעה לה - ויתורים טריטוריאילים, וגם קנס כספי כבד - נאנקה ארצו הגאה. את שלושת בניו שנולדו לו (לאחר שלוש בנות), גידל לשנאת אותה אויבת, והכינם לחיות על חרבם כנגדה. את כשמונה שנותיו האחרונות עשה במלחמות בשבטים מקומיים במערב הרחוק, שם קיווה להקים לו בסיס ממנו יצא ביום מן הימים מזרחה, לשוב ולהלחם באותה מעצמה אשר שנאה נפשו. בקרב מול אחד משבטים אלה מת - לפי גרסה אחת טבע בנהר תוך כדי מנוסה, כשהוא מושך אחריו את הרודפים וממלט תוך כדי כך את בניו שנלחמו לצידו.
הגדול שבבנים אלה עלה על אביו כמצביא והנחיל למעצמה שחונך (ואף הושבע) על ידי אביו לשנוא, תבוסה צבאית בקנה מידה חסר תקדים. אולם לבסוף גברה האויבת על ארצם של האב והבן. כותבי ההיסטוריה אף שהיו, כדרכו של עולם, מן המנצחים, לא העלימו את גדולתו של יריבם המובס מדברי הימים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
