נדב שהיה בארה"ב

צהריים טובים לכולם!

כמדי שנה, המצור על ישראל מתקדם בצעדי ענק. מעברי הגבול כבר נסגרו, התחבורה הציבורית תיכף תפסיק ובעוד כמה שעות תתחיל פעולת "גדודי יהוה", זורקי האבנים שאוכפים את עוצר הנסיעות. הצד המשעשע של הדבר הוא שברדיו דיווחו על סגירת המעברים לרשות הפלסטינית כאילו שמדובר במשהו חריג ליום הזה בלי לשים לב לאירוניה שבדבר. לא נורא, זה רק יום אחד, או כמו שאומרים חובבי הכפיה הדתית: "מה איכפת לכם?".

גם הפעם יש רשימה ארוכה של אנשים שחייבים לנו התנצלות. בנוסף, גם הפעם אני בטוח שלא נשמע מהם התנצלות אחת.

הראשונים הפעם הם חדשים ברשימה, בריוני מאבק הנכים (בעיקר קבוצת "הנכים הופכים לפנתרים"). עם כל הכבוד למאבק (וגם על אותו "כבוד" צריך לדבר), חסימת כביש היא עבירה פלילית ואת זכותם הצודקת למחאה הם יכלו לנצל במקום אחר. הדרישה עצמה היא חצופה בצורה יוצאת דופן (שבעה מיליארד שקלים לפי הערכות חסר) והתעללות באנשים שאמורים לשלם את החשבון היא בבחינת הרצחת וגם ירשת. הצטרפות ההסתדרות לדרישות הנוראיות האלה זו עוד הוכחה לברית הבריונים בישראל (וכמו בכל מאפיה שמכבדת את עצמה, ,הם אפילו מסוכסכים בינם לבין עצמם - ראש החלק המיליטנטי של המחאה אמר שהוא לא מקבל את ההסכם שנסגר היום). כולי תקווה שאם אכן יתממשו איומי החסימות ביום ראשון משטרת ישראל תבצע את תפקידה ותחלק להם דוחות עם כ"כ הרבה נקודות שהם יצטרכו קורס נהיגה מונעת כדי להסתובב ברחוב.

הבאים בתור הם אורחים קבועים בפינה הזאת - הפוליטיקאים החרדים. גם השנה הם חרגו מהדרישות התקציביות שלהם ופלשו לתחום העצבים הרופפים של הציבור החילוני עם תלונותיהם על עבודות הרכבת בשבת וסאגת סגירת המרכולים. בכל פעם שהם נכנסים לממשלה הזיכרון שלהם עף מהחלון והם מתחילים להעלות דרישות שמזכירות לכולם עד כמה הם מנסים להתערב לנו בחיים. אם הם לא ירגעו מהר, את הסליחה על בחירת לפיד בפברואר הם יצטרכו לבקש מהציבור שלהם.

הבא בתור הוא משה כחלון שצריך להתנצל באופן אישי בפני כל אחד ואחד מזוכי הגרלות מחיר למשתכן ומשלמי המיסים בישראל. לא מספיק שהוא לוקח מיליארדים מהקבוצה השניה כדי להעביר לקבוצה הראשונה, העברת הכסף ממש גרועה והוא בפועל מעביר להם ניירות והבטחות לדירות אי שם בעתיד. ניסיון כל כך נואש להצלחה לא נראה פה הרבה זמן וכולי תקווה ששר האוצר הכושל הזה יממש את הבטחתו ולא יתמודד בבחירות הבאות אם מחירי הדיור לא ירדו (והם לא).

הבאה בתור היא מירי רגב. די, אי אפשר כבר עם הצעקות האלה. שקט.

האחרון מבין כל הפוליטיקאים השנה הוא בנימין נתניהו (יש עוד, אבל אין מספיק זמן בשביל לעבור אחד אחד). הוא הממונה על הממשלה הזאת והוא מאפשר לכל השרים שלו, במיוחד לשר האוצר הנורא, להשתולל כאילו אין מחר. גם הכניעה שלו לכל קבוצה פופוליסטית והניסיון לשמור על הכיסא גם במחיר אי-מימוש תוכניות שיכולות לעזור לציבור (כמו מתווה הורדת המיסים שלו ואי-פתיחת התקשורת לתחרות) דורשת התנצלות מיוחדת. אם הוא לא יתעורר בקרוב נמצא את עצמנו בנחיתות אדירה לעומת ארצות הברית (אם טראמפ אכן יצליח להעביר את רפורמת המס שלו) וכל חוסר התגובה הזה יקרא על שמו. על אשתו הפסיכית והבן שירש את הפסיכוזה נוכל אולי לסלוח, על החמצת הזדמנות היסטורית כזו הוא יופיע בכל פוסט סליחות מעתה ועד עולם.

ולסיום, גם השנה, חברות הכבלים והלווין נדרשות להתנצל על חסימת ה-VOD ביום כיפור. לא ברור ממה החשש, הרי אין באמת תחרות בתחום ואין ללקוחות לאן לעבור. אפשר להשאיר שם שקופית שמודיעה שלא יתוקנו תקלות עד מוצאי יום כיפור ולא תינתן תמיכה טכנית במקרה של תקלות. רוב הציבור יבין.

שיהיה צום מענה למי שמוותר על האוכל ביומיים הקרובים וצפיה מהנה לכל השאר.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

בוקר טוב לכולם!

שנת תשע"ז תיכף עוזבת אותנו לטובת שנה אחרת של התעללות ממשה כחלון. כמיטב המסורת, כעשרים מיליון רכבים ימלאו את כבישי ישראל בדרכם צפונה (מוזר שאין פקקים בכיוון השני. רק בצפון מארחים?) ויצבעו את מפות וייז באדום כהה. לאחר מכן ישבו כולם סביב גפילטע פיש, תפוחים ורימונים וינסו להבין איך עשרים אנשים יכולים לאכול שמונים ק"ג אוכל. החילונים ימשיכו משם הביתה והדתיים ישארו אצל מארחיהם המאושרים עד למוצאי שבת. אלוהים אולי מרשה להדליק אש עם להבה שדלקה מלפני החג, אבל הוא עוד לא ברא את הפראייר שישאיר את הרכב פועל במשך יומיים.

היום, כדי להתחיל את השנה ברוח טובה, נחנך קו הרכבת לכרמיאל. מדובר בעוד קו עם עתיד מזהיר שאמור להסיע נוסעים רבים במחיר שגובהו שני רק להשטתם באוניות דרך החול. חמור מכך, הוא יגביר את תנועת הרכבות דרך תחנת בת גלים. אמנם כבר מזמן התרגלתי לרעש הרכבות ולפעמוני הרכבת, אבל מדי בוקר אני נדרש לחצות את הפסים ונראה שמשימה זו הולכת להיות קשה יותר מתמיד. גם ככה ישנם מצבים שבהם אני צריך לחכות לשלוש רכבות כדי לעבור, וככל הנראה עכשיו זמן ההמתנה יעלה עוד קצת. החלק הגרוע באמת הוא שלא נותנים את האפשרות לבצע נסיעה ללא תשלום מחיפה וחזרה כמו ברכבת העמק. ממש לא לעניין. גם השבתת הרכבת לשלושה ימים קצת בעייתית, אבל היו צריכים לגזור את הסרט עכשיו.

גם ביונדאי החליטו שיש דברים שאי אפשר לעשות בחינם, כמו למשל לקבל שירותי סלולר. לפני כחודש הפסיק לעבוד שירות הנתונים הסלולריים שמותקן אצלי ברכב. אחרי שבועיים נשברתי והתקשרתי ליונדאי בנתניה כדי להבין מה הבעיה. הם אמרו שמדובר בתקלת חשמל ואני צריך להגיע אליהם למוסך. מכיוון שהגעה למוסך בנתניה לא באה בחשבון ניסיתי את מזלי באחד מהמוסכים הקרובים בעיר התחתית בחיפה מתוך מחשבה שאם כבר נגזר עלי להגיע לשם, עדיף לעשות את זה היום בבוקר ולא לבזבז ימי עבודה (ואולי גם לנצל את הלחץ של כולם לפני החג למוסך פנוי).

אחרי שתיארתי לנציגת השירות את הבעיה היא העלתה את הסברה שאולי פג התוקף של תקופת הנתונים בחינם (למרות שבנתניה אמרו לי שזה עד סוף השנה). נתתי לה את מספר הסים לבדיקה ואכן התברר שהגיע הזמן לשלוף את הארנק. מיד הקראתי לה את מספר האשראי וחידשתי את המנוי ל-13 חודשים נוספים (מי שיודע למה דווקא לתקופת הזמן הזאת ולא לשנה מוזמן לספר). באותו יום הייתי צריך לנהוג וגיליתי לשמחתי שהנתונים הסלולריים חזרו ו-וייז חזר לחיים. עכשיו רק צריך לזכור לחדש את זה עוד שנה. וחודש.

בתחום האינטרנט גם התרחשה מהפכה אצלנו בדירה. לפני כשנה פניתי לאתר הבוררת על מנת לקבל הצעות מחברות שונות לגבי אינטרנט וטלוויזיה. מסתבר שהפרטים האלה נשמרים באתר וגורמים להם לחזור אחרי שנה עם שאלה האם להשאיר שוב פרטים אצל החברות השונות. שתי חברות קיבלו את הפרטים והתקשרו, אחת מהן אפילו זכתה במכרז שנערך אצלי בראש וקיבלה אישור להתחיל בתהליך ניוד. יומיים לאחר מכן קיבלתי טלפון מחברת האינטרנט הראשונה עם מחיר נמוך אפילו יותר. לא נותרה לי ברירה אלא להסכים גם להם ולבקש מהם העברה. מסתבר שיש תחרות כלשהי בתחום ספקיות האינטרנט. מי היה מאמין.

ולסיום, בנימה אישית, שנת תשע"ז התבררה כלא רעה בכלל. היא נפתחה בטרגדיה אבל המשיכה עם אירועים חיוביים יותר. תשע"ח אמורה להיפתח בטיול לארה"ב, כך שתידרש הרבה עבודה כדי לשפר אותה אפילו יותר.

שנה טובה!

יום טוב.

שלכם,

nadavs

ערב טוב לכולם!

בשבוע שעבר קרתה תקלה חמורה: שנת הלימודים נפתחה ללא בעיות. בנט חייך, ביבי נאם וכל התלמידים התרגשו נורא מהשעתיים שהם נאלצו לבלות בבית הספר. מיד לאחר מכן חזרו כלי התקשורת לעסוק בהספד המופלא שנתן יוסי ביילין ונראה היה שחודש ספטמבר הולך להיפתח בפיהוק אחד גדול. בחמישי בערב כבר היו רמזים לסערה שעומדת לבוא, ובשישי בבוקר כבר התבררו מימדי האסון שאליו הכניס אותנו ראש הממשלה המעצבן בהיסטוריה, זה שהצליח לגרום לי להיות בצד של ישראל כץ ויעקב ליצמן.

הסיפור כולו התחיל בגלל שישראל כץ הביע שאיפות לשבת על כיסא ראש הממשלה, משהו שלא הסתדר עם התוכנית של ביבי לשבת על אותו כיסא בדיוק. מכיוון שאי אפשר, מבחינה ציבורית, לפטר את כץ סתם כך, נתניהו נאלץ ליזום משבר. הראשון היה בשבוע שעבר, עם העבודות בנתיבי איילון. מישהו החליט שהגיע הזמן להעיר את מפלצת העבודות בשבת מרבצה ולהציק לכץ, ולבסוף הצליחו להגיע לפשרה שלפיה תוקם ועדה שתצטרך לאשר את העבודות האלה.

הפוליטיקאים החרדים אולי לא אוהבים עבודות בשבת, אבל ברור להם שאין להם אפשרות לעצור את זה לגמרי מבלי למצוא את עצמם מוקפים באזרחים נושאי לפידים. עד עכשיו הם פשוט העלימו עין ולא אישרו את העניין במפורש. כל זה עד שהגיע חוכמולוג, נקרא לו ב"נ, שהחליט שהגיע הזמן לשאול אותם במפורש ולקבל, איך לא, תשובה שלילית. מפה העניין התנפח עד עצירת תנועת הרכבות בין הצפון לדרום עד היום בשבע בערב. החרדים ניסו להגן על עמדתם ולהסביר שהם לא יכולים לאשר חילול שבת והעלו כמובן את טיעון ה"סטטוס קוו", ומהצד השני עלו קריאות של כפיה דתית והפרדת דת ומדינה, אבל גם כאלה שראו דרך התרגיל הזה והאשימו את נתניהו עצמו בכל המשבר.

נראה שהפעם גם החרדים נפלו קורבן לתרגיל של ביבי, מכיוון שלא היה להם שום אינטרס להתחיל שוב את מריבות השבת האלה. בפעם האחרונה שהם השתוללו, הגיע יאיר לפיד. אמנם בכנסת הזאת אלי ישי עסוק בהחזר חובות ולדרעי וליצמן טון דיבור פחות מעורר אנטגוניזם, אבל משברים כמו השניים בשבוע האחרון עלולים לחזק את לפיד ולהדיח אותם לעוד שנתיים במדבריות האופוזיציה, ואין להם שום כוונה שהדבר הזה יקרה.

מצד שני, אם ימשיכו לחטט בפצעי העבודות בשבת, הפוליטיקאים החרדים לא יוכלו לרדת מהעץ שהם טיפסו עליו והמשבר עלול לגלוש עד נובמבר. נובמבר הקרוב הוא חודש חשוב במיוחד - זהו החודש בו אמור לעבור התקציב. אם השותפות לקואליציה לא יצליחו להגיע להסכמות, חובשי הכיפות בממשלה עלולים להגיד שלום לכיסאות שלהם במשרדי הממשלה ובמקומם יבואו החברים של בוז'י שיקחו את משרד הפנים, משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הדתות (שיועבר לזוהיר בהלול). במקרה המאוד נדיר, שבו בוז'י יגלה עמוד שדרה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בבחירות בחג האהבה 2017 שגם בהן ביבי ינצח, הפעם בזכות קמפיין שימומן כמעט כולו על ידי תעשיית השוקולד והפרחים הישראלית.

הרחק מהמשבר, במפלגת הבית היהודי, התברר שיש שרה שיודעת מדי פעם להגיד את הדבר הנכון. מדובר על איילת שקד, שהפליאה בנאום על הבעייתיות בעודף החקיקה בישראל, על ויתור החירות שחוקים גוררים ושאר מילים שיכולות לגרום למישהו לחשוב שמדובר בנציגת המפלגה הרפובליקנית האמריקאית שנחתה בטעות בכנסת. עכשיו רק נותר לקוות שהיא תפעל לאורו של הנאום הזה ותעזור לפחות לחבריה לקואליציה להבין את ההשלכות של מעשיהם. זו כבר תהיה התחלה טובה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs