נדב שהיה בארה"ב

בוקר טוב לכולם!

בימים האחרונים חלק ממי שנוהג בכבישי ישראל יכול לשים לב לתופעה מדהימה: משטרת ישראל לא יודעת מה לעשות עם בריונים. מישהו נוסע מהר מדי בכביש חצי ריק? דו"ח. השוטר חושב שלא עצרת בתמרור עצור? קנס ונקודות. התנהגת כמו בריון ועקפת את כולם דרך השוליים? תחטוף, והרבה. החלטת שמגיעים לך מיליארדי שקלים וחסמת את הדרך למאות אלפי נהגים במשך שבע שעות? תקבל שוטרים שעומדים מהצד והכי רחוק שהם מוכנים ללכת זה דו"ח על הפרעה לתנועה (500 ש"ח וארבע נקודות).

חבורת הבריונים הבלתי-ניידים לא הפכה לפנתרים, אלא לבטונדות. כבר ביום ראשון, כשהתברר שאת התוספת שכבר נחתמה לנכים יאלצו לממן ע"י קיצוץ בתקציב (הפתעה! מי היה מאמין?), הודיעה חבורת "הנכים הופכים לשודדי דרכים" שהם לא מוכנים לקבל את ההסכם (בסופו של דבר, אין סיכוי שהם יוכלו לחיות מ-4000 ש"ח בחודש. לעומת זאת, עם 5000 ש"ח בחודש הם כבר יכולים לקנות וילה ומרצדס) וימשיכו לחסום כבישים. משטרת ישראל, מצידה, לא מוכנה לנקוף אצבע לטובת הציבור שעליו היא אמורה להגן. אולי כדאי להתקשר למע"צ כדי שיסירו את המטרד מהכביש.

מכיוון שאנחנו בישראל, מיד לאחר שראו חברי הכנסת הנוראיים שלנו שעם קצת לחץ אפשר לסחוט את כל מדינת ישראל, חתמו 70 (שבעים! יותר מחצי!) חברי כנסת על הצעת חוק להגדלת קצבאות הזקנה לשכר המינימום. אם חשבתם שהנכים רוצים הרבה כסף, היכונו לביאת איציק שמולי ודרישותיו שיעלו משהו כמו-30-40 מיליארד שקלים בשנה. אחרי שגילו את עץ הכסף של הנכים (שככל הנראה עוד לא הבשילו כל השטרות עליו. עוד קצת חסימת כבישים והם יקבלו קצבת נכות בגובה השכר הממוצע במשק) עוברים חברי הכנסת שלנו להרוג אותנו סופית עם קצבת הזקנה. אני רק מקווה שלא ירצו לקחת את כל הסכום הזה מהחרדים והמתנחלים, כי נצטרך בערך פי 10 חרדים ומתנחלים ממה שיש היום כדי לקצץ להם בתקציב.

הרחק ממחוזות הטמטום בירושלים, אי שם בטכניון (היי, חיפשתם מקור תקציבי לשבעה מיליארד שקלים, לא? באקדמיה יש יותר מ-10), הגשתי סוף סוף את מסמכי ההרשמה לתואר שני (אחרי שהובהר לי שהסיכוי לקבלה למסלול המיוחד לדוקטורט שואף לאפס). בשביל להתקבל הייתי צריך לעבור בערך שמונה עמודי הרשמה (ללימודים ולמלגה) ולמלא כל פרט אפשרי על חיי. למזלי למדתי בטכניון לפני כן, אחרת היו דורשים ממני עוד תעודות ומסמכים. לא זכור לי שבתואר הראשון ביקשו כל כך הרבה פרטים, אבל יכול להיות שכבר שכחתי.

כחלק מתהליך ההרשמה נדרשתי למצוא שני ממליצים. המועמדים הטבעיים היו המנחה המיועדת והמנחה לפרויקט. שלחתי מיילים לשניהם וקיבלתי תשובות חיוביות. בנוסף לתשובה החיובית מהמנחה של פרויקט הגמר, הוא גם הודיע לי שהוא עדיין לא קרא את הדו"ח הסופי ששלחנו (בסוף אפריל) ורצה לדעת האם המאסטרנט קיבל אותו. יום לאחר מכן פנה המאסטרנט לשותף שלי לפרויקט וביקש להיפגש איתנו (זו פגישת הסיכום שדיברנו עליה. בסוף אפריל). התשובה היתה "יום שישי או שבע בערב". עם כל הכבוד, אין לאף אחד מאיתנו תכנון להפסיד עבודה בשביל משהו שנקבע לפני חמישה חודשים.

עדיין לא קיבלתי תשובה לגבי ההרשמה, אבל אני מקווה שאחרי סוכות התהליך יושלם. את החלק שלי מילאתי במלואו הרבה לפני הזמן. עכשיו תורו של הטכניון להחליט מה לעשות עם ההרשמה שלי.

ולסיום, ההכנות לטיול ממשיכות במלוא המרץ. אפילו הדרכון שלי הגיע השבוע. כלומר הוא הגיע כבר בראש השנה, אבל מכיוון שההורים שלי מבלים בחו"ל ואח שלי שכח לבדוק את הדואר, הדרכון שכב במשרד הדואר של ההורים שלי (שלחתי לשם כי אני לא סומך על הדואר כאן) ללא דורש. לשמחתי, בעזרת קשרים עם מחלקת הדואר, אח שלי הצליח להשיג את הדרכון ביום שלישי האחרון.

הדבר הראשון שעשיתי עם הדרכון היה להירשם ל-ESTA, אישור הכניסה הפטור מויזה לארה"ב. לאחר שאישרתי להם שאני לא חולה באבעבועות שחורות ושילמתי (זה החלק החשוב ביותר) קיבלתי מסך שאומר שלא ניתן להגיע להחלטה כרגע ועלי להמתין. המתנתי בדיוק דקה לפני שבדקתי שוב את מצב הבקשה וגיליתי שהיא אושרה. מחלקת ההגירה שם עובדת ממש מהר או שהמחשב שלהם עובד ממש לאט.

גם בלאס וגאס יש עדכונים. לאחר הטבח המזעזע נראה שהיו כמה ביטולים במלון שבו אנחנו מתכננים להתארח והוא הציע חדרים לסוף השבוע במחירי אמצע השבוע. לא היססתי לשניה והזמנתי את החדר במחיר הזה, הנחה של שישים דולר. כזה אני, תמיד שמח לעזור לבתי מלון במצוקה למלא חדרים (אח"כ ביטלתי את ההזמנה הקודמת, כי אין לי מה לעשות שם שני חדרים). ניסיתי לבדוק כמה לוקח מלון מנדליי ביי אחרי הטבח עבור התאריכים שלנו. המחיר שהם דרשו היה ממש גבוה ומצדיק בקשה מהמלון לכמה כלי יריה אוטומטיים בחדר.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

בוקר טוב לכולם!

שנת תשע"ז תיכף עוזבת אותנו לטובת שנה אחרת של התעללות ממשה כחלון. כמיטב המסורת, כעשרים מיליון רכבים ימלאו את כבישי ישראל בדרכם צפונה (מוזר שאין פקקים בכיוון השני. רק בצפון מארחים?) ויצבעו את מפות וייז באדום כהה. לאחר מכן ישבו כולם סביב גפילטע פיש, תפוחים ורימונים וינסו להבין איך עשרים אנשים יכולים לאכול שמונים ק"ג אוכל. החילונים ימשיכו משם הביתה והדתיים ישארו אצל מארחיהם המאושרים עד למוצאי שבת. אלוהים אולי מרשה להדליק אש עם להבה שדלקה מלפני החג, אבל הוא עוד לא ברא את הפראייר שישאיר את הרכב פועל במשך יומיים.

היום, כדי להתחיל את השנה ברוח טובה, נחנך קו הרכבת לכרמיאל. מדובר בעוד קו עם עתיד מזהיר שאמור להסיע נוסעים רבים במחיר שגובהו שני רק להשטתם באוניות דרך החול. חמור מכך, הוא יגביר את תנועת הרכבות דרך תחנת בת גלים. אמנם כבר מזמן התרגלתי לרעש הרכבות ולפעמוני הרכבת, אבל מדי בוקר אני נדרש לחצות את הפסים ונראה שמשימה זו הולכת להיות קשה יותר מתמיד. גם ככה ישנם מצבים שבהם אני צריך לחכות לשלוש רכבות כדי לעבור, וככל הנראה עכשיו זמן ההמתנה יעלה עוד קצת. החלק הגרוע באמת הוא שלא נותנים את האפשרות לבצע נסיעה ללא תשלום מחיפה וחזרה כמו ברכבת העמק. ממש לא לעניין. גם השבתת הרכבת לשלושה ימים קצת בעייתית, אבל היו צריכים לגזור את הסרט עכשיו.

גם ביונדאי החליטו שיש דברים שאי אפשר לעשות בחינם, כמו למשל לקבל שירותי סלולר. לפני כחודש הפסיק לעבוד שירות הנתונים הסלולריים שמותקן אצלי ברכב. אחרי שבועיים נשברתי והתקשרתי ליונדאי בנתניה כדי להבין מה הבעיה. הם אמרו שמדובר בתקלת חשמל ואני צריך להגיע אליהם למוסך. מכיוון שהגעה למוסך בנתניה לא באה בחשבון ניסיתי את מזלי באחד מהמוסכים הקרובים בעיר התחתית בחיפה מתוך מחשבה שאם כבר נגזר עלי להגיע לשם, עדיף לעשות את זה היום בבוקר ולא לבזבז ימי עבודה (ואולי גם לנצל את הלחץ של כולם לפני החג למוסך פנוי).

אחרי שתיארתי לנציגת השירות את הבעיה היא העלתה את הסברה שאולי פג התוקף של תקופת הנתונים בחינם (למרות שבנתניה אמרו לי שזה עד סוף השנה). נתתי לה את מספר הסים לבדיקה ואכן התברר שהגיע הזמן לשלוף את הארנק. מיד הקראתי לה את מספר האשראי וחידשתי את המנוי ל-13 חודשים נוספים (מי שיודע למה דווקא לתקופת הזמן הזאת ולא לשנה מוזמן לספר). באותו יום הייתי צריך לנהוג וגיליתי לשמחתי שהנתונים הסלולריים חזרו ו-וייז חזר לחיים. עכשיו רק צריך לזכור לחדש את זה עוד שנה. וחודש.

בתחום האינטרנט גם התרחשה מהפכה אצלנו בדירה. לפני כשנה פניתי לאתר הבוררת על מנת לקבל הצעות מחברות שונות לגבי אינטרנט וטלוויזיה. מסתבר שהפרטים האלה נשמרים באתר וגורמים להם לחזור אחרי שנה עם שאלה האם להשאיר שוב פרטים אצל החברות השונות. שתי חברות קיבלו את הפרטים והתקשרו, אחת מהן אפילו זכתה במכרז שנערך אצלי בראש וקיבלה אישור להתחיל בתהליך ניוד. יומיים לאחר מכן קיבלתי טלפון מחברת האינטרנט הראשונה עם מחיר נמוך אפילו יותר. לא נותרה לי ברירה אלא להסכים גם להם ולבקש מהם העברה. מסתבר שיש תחרות כלשהי בתחום ספקיות האינטרנט. מי היה מאמין.

ולסיום, בנימה אישית, שנת תשע"ז התבררה כלא רעה בכלל. היא נפתחה בטרגדיה אבל המשיכה עם אירועים חיוביים יותר. תשע"ח אמורה להיפתח בטיול לארה"ב, כך שתידרש הרבה עבודה כדי לשפר אותה אפילו יותר.

שנה טובה!

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לילה טוב לכולם!

בימים האחרונים מתרחש אירוע נדיר, מאוד נדיר אחרי בחירות 2015. ביבי בלחץ. לא הלחץ הרגיל שיגרום לו להגיד שהערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי, אלא לחץ של חיה פצועה שיכולה לפתוח במלחמה ללא התראה. הסכמי עד המדינה עם ארי הרו ומיקי גנור לא עושים לו יותר מדי טוב וניתן לראות את זה לפי הדוברים שלו שמפיצים שטויות לכל עבר. דרגת הטמטום של מה שיוצא לדוד ביטן מהפה עולה ככל שהקשר לנתניהו מתהדק, ובזמן האחרון השטויות רק מתרבות. נותר רק לקוות שאכן יתממשו כל התקוות ומנדלבליט יציע לנתניהו מצנח זהב: לפרוש בשקט מסיבה כזאת או אחרת ולקבל מסמוס מלא של החקירות. המשמעות של זה היא כאוס בליכוד, חגיגות בכיכר רבין, פיזור הכנסת בנובמבר, בחירות ב-13 בפברואר הקרוב ועליה של ממשלת ימין אחרת. נקבל את אותו חרא, אבל לפחות בלי הריח של הריקבון.

מי שצפוי להתאכזב במצב כזה הם אנשי מפלגת העבודה שיגלו שגם הפעם הליכוד ינצח. הסיבה לכך פשוטה מאוד: מה שעומד בינם לבין ניצחון בבחירות הוא לא נתניהו (מי אומר לעצמו "טוב, בלי ביבי אני מעדיף את יחימוביץ' במשרד האוצר" ולמה הוא שכח לקחת כדורים?), אלא הציבור. הציבור בישראל עדיין תומך בשליטה על יהודה ושומרון עם יחס נחות לערבים החיים שם. השם של ראש הממשלה לא משפיע על העמדות האלה.

הרחק מהכנסת, אי שם בחיפה, עמד אצלי בבית טופס שדרש ממני סכום מופרך ביותר עבור האפשרות לנהוג ברכב שלי. מדובר כמובן על רישיון הרכב, הנייר האהוב ביותר על נהגים בארץ. מכיוון שסוף אוגוסט מתקרב, הזמן לשלם את הסכום המופקע הזה הלך והתקצר. אחרי שהרכב עבר הכנה לטסט ביום שישי (דיל שהציעו לי ביונדאי שגרם לכך שבמקום להיות במוסך ארבע שעות הייתי צריך רק להגיע לבית ההורים בשמונה בבוקר ביום שישי. משתלם), כל מה שנשאר זה לשלם את הקנס הזה ולגשת לאחד המוסכים הסימפטיים שיש באיזור. אחרי שהרעיון שיונדאי יקחו את הרכב לטסט נפל עקב אילוצי השינה שלי (ממש לא בא לי לקום בשש וחצי ביום שישי), נסעתי בעצמי לסופר פארם בטירת הכרמל כדי להדפיס את רישיון הרכב ומשם לגשת למכון הרישוי.

כשהגעתי לסופר פארם החלטתי שזה הזמן לחפש את ביטוח החובה. אחרי חיפוש של כמה דקות, התברר שהוא נעלם לחלוטין. נסעתי חזרה הביתה מתוך ידיעה שאם אמצא אותו תוך חמש דקות מהרגע שאגיע אוכל עוד להספיק למכון רישוי בחיפה. אחרי רבע שעה של חיפושים התייאשתי סופית (מצאתי עשר דקות אחר כך) ודחיתי את הטסט ליום שני.

ביום שני נסעתי למכון הרישוי בחיפה והופתעתי לגלות שלמרות שבאתר כתוב שהוא פתוח עד שבע, בשעה חמישה לשש הוא היה סגור ונעול. בלית ברירה נסעתי שוב לטירת הכרמל ונהנתי משירות חם ואדיב של אנשים שצעקו לי לתוך האוזן להזיז את ההגה ימינה ושמאלה. בסוף כמובן עברתי ונדרשתי לשלם (במזומן. אה, אין לך? יש כספומט פה בחוץ עם עמלה מטורפת). עכשיו אני פטור מהעונש הזה עד 2018.

ולסיום, תאריך הטיסה הולך ומתקרב ורשימת המלונות פחות או יותר התייצבה. לפני שבועיים ביקרנו בשגרירות האמריקאית על מנת שחברתי תוכל לקבל ויזה (עוד השכמה מוקדמת). כשהגענו למקום גיליתי מהו העסק המשתלם ביותר בישראל - חניה ליד השגרירות. לא פחות מחמישים שקלים לארבע שעות. בכניסה לשגרירות נפרדנו - אני עם התיק שלה והיא עם כמה מסמכים שמותר להכניס. נכנסתי לבית הקפה הקרוב וגיליתי עוד עסק משתלם שמשגשג באיזור - שמירת חפצים. מכיוון שהאמריקאים לא אוהבים שמכניסים חפצים (כל חפץ שהוא) לשגרירות שלהם, עסקי שמירת החפצים באיזור עולים ופורחים. הזמנתי לעצמי ארטיק והתיישבתי להמתין עד שהיא תצא.

בזמן הזה שמעתי המון סיפורים, בעיקר על כך שמרגע הכניסה לבניין ועד היציאה יש בערך שעה. חישבתי שלפי הסיפור הזה אני אגמור את הארטיק הרבה לפני שיהיה סיכוי שאצא משם ואכן בסופו של דבר נשארתי להתייבש באותו כיסא במשך יותר משעה. לבסוף, באחרית הימים, התהליך נגמר והצלחתי לצאת מבית הקפה ומשם לנסוע להורים שלי (ולישון). שבוע לאחר מכן הויזה שלה הגיעה. הדרכון שלי עדיין מחכה לאישור הפיהרר.

יום טוב.

שלכם,

nadavs