יעלילה: ואיך הן הסתדרו ביניהן?
אורדינר: האגדה מספרת שלכף התקווה הטובה נולדו כפית אחת יפה ואחת מקוערת
יעלילה: כפית זו גם מילה כל כך חמודה, ואפשר לעשות לה באצבע כך וכך והיא תתקמר ותתקער על השולחן כַּ-פית כַּ-פית.
אורדינר: מעניין - הרי בפוסט הקודם דיברתי על כפית. יש לה צד קעור וצד קמור. בצד הקעור ההשתקפות הפוכה - זה מגניב לי את המח הכלי הקטן הזה.
יעלילה: שאלה אותי המדריכה לציור: למה עז? אמרתי לה שעז היא דבר פשוט. אני יכולה למצוא בה דברים שאני רוצה אחרי שאני מתבוננת בה הרבה זמן. גם כפית היא משהו כזה. זה כמו לקרוא בקפה.
אורדינר: קופסה גדולה הודו - האננס תופס רק חלק מהחלל. גם החלל שהוא כבר תופס, חלול באמצע.
יעלילה: לא התכוונתי לדבר בשמו :(
יעלילה: אננס בקופסה: סוף סוף, רואים את האור! רק בשביל זה נסענו להודו וחזרה ;)
אורדינר: כן, תפסיק להסניף לבטים מצינצנות, לך תתגלגל על אננס, אולי יצא ממך משהו. בגיל שמונה עשרה כבר תעשה מה שאתה רוצה.
פותחן קופסאות חלוד: מישהו חיפש אותי? תגיד ליעלילה שאני מאחורי התבלינים :(
אורדינר: בחנויות אר-דקו, בחנויות ניו אייג’, בבתי קפה ידועים, או אפשר לעשות לבד.
יעלילה: הפותחיים האלה, איפה משיגים?
אורדינר: לקשיים שימי גבס וללבטים פותחיים
יעלילה: יש לי קשיים עם שברים
ולבטים עם סוגריים
אורדינר: רק חזרתן לבית הספר וכבר יש לכן שיעורים בחשבון?
יעלילה: ועם חילוק בידיים ובעיות מילוליות?
אורדינר: אז בואי עם עצמך במטרו עם צל במבטא מסוגנן עם יציאה ממדרגות תחנה עם כפל בבגד.
יעלילה: היום בחצרות של הבתים בפרברים אי אפשר לגדל קומפוסט. אבל אולי בגבעתיים בבתים הישנים יש חצרות עם אדמה שאפשר לחפור. חוצמזה אם אתה מסתכל עלינו הולכות אז אנחנו נענטז ונדרוך האחת על רגלי הצל של השניה :)
אורדינר: ותלכי עם עצמך כמו שאת אומרת - אני רוצה לראות את זה.
אורדינר: סוף סוף קלטתי חובבת קומפוסט - זה מסביר הרבה (עכברכלב מוחק כפיים כפיים)
הדף הקודם
הדף הבא