יוז׳ק: אובייסלי, זה היה לפני שלוש שנים. אז לא, זה לא תקף. חוסר האפשרות להגיב הוא תוצאה ישירה של חוסר עניין בתשומת לב מזרים.
מר פיסטוק: מקווה שתחזירי את האופצחה לכתוב תגובות בפוסטים שלך. לפני שלוש שנים אמרת שתשומת לב זו הכתובת אצלך, עדיין תקף?
שוב אני :|: לפוסט ממאי 15’- למה שתלמדי משהו שלא באמת מעניין אותך? אני מבינה את הצורך להוכיח שאת חכמה, אבל ברגע שתפסיקי לנסות להוכיח משהו ופשוט תהיי עצמך, יהיה לך הרבה יותר קל. לא כל מי שלומד תכנות בהכרח חכם, חוכמה מתבטאת באלפי רבדים.פשוט תרדפי אחרי מה שעושה לך
יוז’ק: oh i bet you could.
ישלי בלוג: באתי להגיב וראיתי שהמגיב האחרון זו אני. כמה מפתיע. אני מגיבה לפוסט האחרון שלך(של ינואר 2015) סתם כי אני ממש שמחה, שאת שמחה. ופשוט אני מרגישה הזדהות מטורפת אתך. אני לא סתם קוראת את המילים שאת כותבת, אני מרגישה כאילו אני יכולתי לכתוב אותן.
בלה בלה: את תמיד יכולה למצוא מה לעשות, רק תסתכלי סביבך. צאי, תעשי ספורט, תמצאי עבודה, תצאי עם אנשים, תאווררי את הראש ואז הכל יחזור אלייך אני בטוחה, בהצלחה:)
בלה בלה: להתאמץ תמיד שווה את זה, המיטה היא המקום הבטוח שלך כשאת נוחתת עליה אחרי ימים שלמים של עבודה בפרך. תזכרי שככל שיותר תסבלי בעשייה כך יותר תהני בהמשך, תזכרי שאת חייבת לעבור את הרגע הכי קשה הזה, הרגע שאת אשכרה מקימה את עצמך מהמיטה
בלה בלה: אני מגיבה על פוסט של מ16.9.אני מבינה אותך, אם אחרי תקופה ממושכת של לחץ באה לך מן הפסקה ענקית בבום המוח והגוף יכולים להשתגע. וזה נורמלי להשתגע מזה וזה נורמלי להתקע במיטה אבל את לא צריכה לקום את חייבת לקום, לקום משמע לחיות.
יוז׳ק: ספסיבה בולשוי סוצ׳קה
היי שקטה: חחחחח כלבה הבלוג שלך באמת מיוחד
יוז’ק: תודה לאל
ז׳: Fucking never.
יוז’ק: פב לכי מפה!
ז׳: אז יש לך בלוג מפגר אחותי!
יוז׳ק: זה כמו להגיד על ילד מפגר מיוחד
הילדה שמשחקת באש: יש לך בלוג מיוחד
יוז’ק: אני יודעת נכון?
אנדי: רותם נשמעת מאוד מגניבה.
יוז’ק: במקרה לא
אשת האמצע.: את גרה בזכרון במקרה?
הדף הבא