בלוגיעדה

תגובות לקטע: (ללא כותרת) הוספת תגובה חדשה

(האתר שלי) , 15:31 6/4/2014:
לא יודע יש לי תחושה שהפוסטים שכתובים בשירה הם קצת עגומים

אבל מצד שני,מה אני מבין בשירה ובכלל יש לי פטור,אולי צריך להתחיל להשתמש בו :-)

עדה ק.

(האתר שלי) , 20:52 6/4/2014:
יודעי דבר אומרים שאין מה להבין בשירה, צריך להרגיש, אבל בכל מקרה אני אניח לך להחליט לבד אם להשתמש בפטור או לא :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 15:33 6/4/2014:
אהבתי. כנראה בגלל שאני מכיר את התחושה. ופשוט כתוב יפה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 20:52 6/4/2014:
תודה :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

מיכל (האתר שלי) , 15:42 6/4/2014:
אוף.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 20:53 6/4/2014:
כן.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

culture vulture

(האתר שלי) , 16:27 6/4/2014:
בדיוק. אבל ממש בדיוק.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 20:53 6/4/2014:
אני שמחה שדייקתי :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

נ*גה

(האתר שלי) , 17:24 6/4/2014:
מציאותי

קצת עצוב...(?)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 20:54 6/4/2014:
איך לפעמים :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 17:52 6/4/2014:
עצוב

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 20:54 6/4/2014:
מדי פעם

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

voyager

(האתר שלי) , 19:11 6/4/2014:
איכשהו אני מרגישה שאת המשהו שלא דועך לא מתאים להחזיק בצפרניים אלא יותר לסוכך עליו בעדינות בין ידיים קעורות, כמו יש בינהן פרפר.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 20:55 6/4/2014:
אוי זה רעיון יפה. ואז אולי הוא גם לא היה בורח!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

עדה ק.

(האתר שלי) , 11:04 9/4/2014:
ויישמתי את זה בפוסט הבא.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 20:12 6/4/2014:
ואנמקווה שאחרי רגע או יותר,
יעלה הדבר הבא שכן ניתן להיאחז בו ולאמצו ללב...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 20:55 6/4/2014:
גם אני מקווה :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 20:43 6/4/2014:
לפעמים זה כך, שמשהו מבטיח אבל מאכזב.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 20:56 6/4/2014:
אכן. עד לפעם הבאה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 21:19 6/4/2014:
קצת הפתיע אותי התדר הרגשי.

והזכרת לי את השיר הנפלא הזה
http://www.youtube.com/watch?v=bHpxkrRV3c0

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 23:42 6/4/2014:
אני אצטרך איזה הסבר על כוונתך בעניין התדר הרגשי :)

השיר באמת נפלא. (זכרון אחלמה?)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 05:56 7/4/2014:
זכרון אחלמה נשמע יפה, כמו זכרון החלמה!

ולגבי התדר, את נשמעת יותר כועסת משאני רגילה, אולי. כמו שכתבת לי פעם מזמן שהייתה בכתיבה שלי יותר דחיפות וחשבת שאולי זה פוסט אורח, זוכרת?

בכל מקרה, גם בתדר הזה אני אוהבת לקרוא אותך. רק ציינתי את השוני.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

עדה ק.

(האתר שלי) , 20:11 7/4/2014:
עכשיו הבנתי. תודה :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

אוגניה

(האתר שלי) , 08:56 7/4/2014:
כאילו קראת אותי, ככה אני מרגישה לגבי מעריב וישראב, ואפילו שחזרו, עדיין אני בתחושה

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 20:11 7/4/2014:
אף פעם אי אפשר להרגיש בטוחים לגמרי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

שלי ב (האתר שלי) , 20:45 7/4/2014:
טעם ההחמצה?

מקווה שלא מדובר בחלום, כי לחלומות יש מין נטייה לא ברורה להתפוגג.

כתבת מדויק, אישי אבל גם כל כך אוניברסלי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 21:00 7/4/2014:
כן, חלומות הם המתפוגגים הקלאסיים.

תודה :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 20:52 7/4/2014:
בודהיזם על רגל אחת. אולי לא צריך להיאחז בכלל?

נדמה לי שאת מצוברחת קצת. בואי לטייל איתי בפארק. יאללה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 21:00 7/4/2014:
בטוח לא צריך להיאחז. בתיאוריה של זה אני ממש מעולה. הפרקטיקה זה כבר עניין אחר.

כבר באה :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

עדה ק.

(האתר שלי) , 11:05 9/4/2014:
אבל יישמתי את זה בפוסט הבא.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

גליתחתן

(האתר שלי) , 19:14 8/4/2014:
מייאש משהו... אבל זה אם זה קרה שוב, אז זה עוד יקרה שוב, וכבר יודעים את הטריקים להתמודד עם זה - לא?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 22:08 8/4/2014:
לא תמיד

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 19:42 8/4/2014:
אולי, עשר צפרניים חזקות מבהילות אותו, וצריך רק ללטף בכף היד

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 22:08 8/4/2014:
אפשר לנסות

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

עדה ק.

(האתר שלי) , 11:06 9/4/2014:
ואכן ניסיתי, בפוסט הבא.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

שלי ב (האתר שלי) , 15:40 9/4/2014:
אהבתי את הגוזל הרך של השלוה, ולו רק בגלל ההבטחה הסמויה שהשלוה תצמח ותגדל כמו הגוזל שטיפול מסור יגרום לו להפוך לעוף בוגר.

מבטיחה לטפל יפה בשלווה להניח (כפי שאת ממליצה) בסלסילה ולקוות לטוב.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 16:35 9/4/2014:
בהצלחה :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 11:48 11/4/2014:
איזה יופי של שיר

וגם עצוב

אבל גם מעורר תהיות....

הלא הדבר היחיד הבטוח בחיים האלה הוא שהכל משתנה כל הזמן

ברור שלא ניתן להאחז בשום דבר בחזקה ולדעת שלבטח לא ידעך

ולכן

אולי עדיף לא לנסות כלל להאחז...

כי האחיזה עצמה - שנידונה מראש לכישלון - גורמת לנו להרגיש רע...

אולי מראש צריך לדעת לשחרר.....

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

עדה ק.

(האתר שלי) , 16:08 11/4/2014:
באופן תיאורטי אני מסכימה אתך לחלוטין. הבעיה הקשה שלי בחיים היא להפוך את התיאוריות למעשים :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 17:51 11/4/2014:
חיבוק

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

הוספת תגובה חדשה: