(האתר שלי)
, 21:09 26/2/2006:
לא.
לא נעים להודות, אבל בשנים האחרונות אני כמעט ולא קוראת ספרות יפה. אין לי זמן, אין לי סבלנות. כמעט כל שעות הערות שלי אני טוחנת עבודה בראש.
(האתר שלי)
, 21:24 26/2/2006:
כן, המקצוע שלי באמת ממלא אותי. היום לדוגמא, הוא מילא אותי מ 4:30 בבוקר עד לפני שעה בערך. אני גמורה.
האמת שהקטע הלא-פתיר אצלי זה ארגון הספרי קריאה (שזה בעיקר מחוסר זמן). ברגע שאני מצליחה לשים יד על ספר שווה, אני בדר"כ מוצאת גם זמן לקרוא אותו. זה מתקדם אמנם לאט, (שוב, זמן..) אבל מתקדם.
(האתר שלי)
, 21:34 26/2/2006:
אל תשאל, התקלחתי במים קרים.
זה נכון. בשנים האחרונות אם אני מספיקה לקרוא כמו שצריך במשך השבוע את העיתון של יום שישי - אני יודעת שהיה לי שבוע פנוי.
(האתר שלי)
, 19:42 25/2/2006:
אמא שלך בתמונה איתך ועם אחותך נראית כמו בפרסומות מהתקופה. דונה אידיאלה כזו.
ובכלל, התמונות נהדרות. אפשר לצלול מול כל אחת מהן שעה.
(האתר שלי)
, 20:13 25/2/2006:
זה נכון ש"השתחררתי", אבל אם הייתי חושבת שניתן לזהות אותי מהתמונות הללו - לא הייתי מעלה אותן. בתמונה מגיל 16 הפנים שלי לא ממש ברורות, ומגיל 12... נו, ב’מת.
(האתר שלי)
, 21:09 25/2/2006:
אה, בנתיים הגעתי למסקנה שזה לא מטריד אותי. אני לא בקשר עם אף אחד שמכיר אותי מגיל 12, ומה הסיכויים שמישהו שהיה איתי בכיתה ו’, יראה את זה ופתאום ייזכר בי? אני יודעת שלי זה בחיים לא היה קורה (כלומר: שהייתי נתקלת פתאום בתמונה של מישהו שהיה איתי בכיתה לפני מאה שנים ומזהה אותו).
(האתר שלי)
, 21:21 25/2/2006:
גם אצלי זה השתנה מחרדה היסטרית ל’לא נעים-לא נורא’.
למרות שאולי זה כן יהיה נורא? לא יודעת. מעדיפה לא לבדוק...
השהיה הממושכת כאן גורמת לי להרגיש שהרבה ’סטיות מן הנורמה’ מתקבלות בסלחנות ואפילו באהדה. די קל לי לשכוח שבחיים סביבי לא השתנה כלום מאז שאני כאן...
(האתר שלי)
, 21:47 25/2/2006:
אני מתכוונת לנורמות המקובלות. על היחס לכל מיני דברים שפרסמתי כאן. כאן הכל גלוי ופתוח ואוהד...כמו קבוצת תמיכה ווירטואלית.
בחוץ? - לא יודעת...בכל אופן ודאי שלא השתנה כלום בשנתיים האחרונות...
(האתר שלי)
, 22:08 25/2/2006:
יש כמה בלוגים פרובוקטיביים, גבריים בדרך כלל, אך כלפייך וכלפי אני לא זוכרת שראיתי משהו לא אוהד. (חוץ מהתגובית של דוד אבל זו סתם איזה אי הבנה, כמדומני )אני מניחה שכשיש ביקורת פשוט שותקים... אין כאן אלמנט של רכילות. אולי זה מה שהופך את הקהילה הזו לשונה כל כך. זהו זה. אי אפשר לרכל כאן...
(האתר שלי)
, 22:46 25/2/2006:
הצורך באמת קיים, גם אצלי, אבל כדי לממש אותו אני חייבת לפרוש הצידה ולהרים טלפון או אי מייל או לסוע למרחקים... זותומרת שאני יוצאת מתחומי הקהילה הזו...
(המשכתי את הנושא בפוסט אצלי.)
(האתר שלי)
, 21:15 25/2/2006:
ו’או אחד גדול!!
איזו הפתעה שולה!
אני מאוד נהנית מהתמונות
אני רואה דמיון בינך לבין סבא שלך
(בתמונות של סבא שלך בגלויית השנה טובה המצויירת והתמונה שלך מגיל 16)
בתמונה שלך עם אמא שלך ואחותך הגדולה -
במה אתן מסתכלות?
(כל המבטים מופנים לאותה נקודה
ואת, מאמי, נראית מאוד מוקסמת מאותו המשהו הזה
ואפילו חיוך קטן מסתמן על שפתייך :) )
אוף, את ילדה כזאת מתוקה! :)
חחח והרכב של ההורים שלך...
להורים שלי הייתה סוסיתא :)
(האתר שלי)
, 21:37 25/2/2006:
דימיון ביני לבין סבא שלי? לא, אין מצב. אני דומה לאמא שלי (שזה הצד השני של המשפחה).
לא יודעת על מה הסתכלנו, ובאמת הייתי מתוקה. נכון? :-)
הרכב הזה ממש מגניב, לא יודעת איזה סוג זה (אולי מישהו יזהה?). בתמונה הזו לא רואים, אבל היו לו כיסויי מושב משובצים בצבע אדום.
(האתר שלי)
, 21:13 26/2/2006:
זו לא הגינה של ההורים שלי, אין סיכוי. העציציה שעל הרקע שלה אני מצולמת זה מקסימום הפריחה שאמא שלי הצליחה אי פעם להפיק מהמגרש של הדונם וחצי עליו יושב הבית של ההורים שלי.
לא ממש הבנתי איך סידרת ככה את התמונות, אבל זה נראה מעולה.
ולמה מחקת את הבלוג שלך?
Oren (האתר שלי)
, 22:11 26/2/2006:
אוי זו כבר שאלה של גאוגרפיה כי "נכבש" חהחה, ממני לטעום חמוצים ישראלים כמו שצריך. לפת כבושה...הפה שלי כבר מתמלא געגועים.
חוץ מחצילים אני לא לוקח שבויים, או כמאמר השופט "הכל כביש"
Oren (האתר שלי)
, 16:26 27/2/2006:
לגבי הרישא, אז אמש טעמתי כרב כבוש/חמוץ במסעדה קוריאנית, יימממי.
וכן גם אני חצילים רק בתנאים מאוד מסוימים, מוצק ולימון ושום...
ולבירור הסוגיה הנפתלת לה, לא אני הוא האיש ששלח לך מינק לבלוגו, כי פשוט אין לי. ואין דבר כזה צילומי עירום יפהיפיים, יש רק עירום יפהיפיה. ואני אפסיק כאן כי זה מתחיל להיות מעניין. סיפא רות.
(האתר שלי)
, 09:49 26/2/2006:
וואו, את לא יודעת מה עשית לי, אחרי שראיתי את הפוסט שלך אתמול הלכתי לבית של אמא שלי ופישפשתי בתמונות שלה ומצאתי... סבא שלי בירושלים, בתקופת הבריטים, עומד עם מלא תלמידים שלו, מורה, ואמא שלי ביניהם... וכל הגלויות האלה, והתמימות הזו... כמו יין ישן שמחלחל בתודעה, והסתכלתי על אמא שלי היום, כל כך מבוגרת ועייפה...
תמונות יפהפיות, ואת בעצמך נראית שדה לא קטנה...
נכון, לא קשקשתי אתך זמן מה, אבל אני עוד עוקב אחרי מעלליך.
וואו, היית כוסית בגיל 16, אני מאמין שמאז רק הבשלת. נסי חיוכים מפתים, יושב עליך יותר טוב מהבעה החמוצה. הגיע הזמן להיפטר ממנה. חיוך מפתה וזנותי יהלום את המכנסיים דמויי העור...
, 23:09 3/3/2006:
כן, שולה, אני קוראת, באופן קבוע. רק, נו, את יודעת, בשקט.
אבל פתאום הבליח ה"לא" ולא יכולתי להתאפק.
מיסטר נוט, מה קורה איתך? איך חיי הנישואים?
אתה עדיין בסביבה??
(האתר שלי)
, 21:20 26/2/2006:
תאר לעצמך שחשבתי. הגעתי למסקנה שלא הגיוני. (מי מצייר שקיעה על שנטובה? ברור שזו זריחה שמסמלת התחלה חדשה וכל זה)
אהבתי את המסקנה שלך. מאוד. :-)
עובדת קשה. :-(
(האתר שלי)
, 10:46 27/2/2006: איך אני לא ישים לב? וואי וואי וואי איזה כוסון! וגם קצת יותר מבוגר מ-35 (לתשומת ליבו של ג’יימס שחושב שאחרי הגיל הזה כבר מתים)
שוש
, 14:28 28/2/2006:
איזה מגניב
התמונות דומות לתמונות ילדותי
אפילו האוטו של אבא שלי היה דומה
בתור ילד ידעתי להגיד את שמו
"לארק דה-לוקס אירוביליס"
אני יכול לראות את עצמי בתמונות שלך
זוכרת אותי?
eie
שוש
, 17:01 2/3/2006:
איזה יופי שאת זוכרת...
אפילו את הנבואה שלי
שלא הרבה זכו לשמוע
ואף אחד לא טרח לזכור
נראה לי שזה היה לפני שנה וחצי
הוא לא צייץ בכיוון של התמודדות על ראשות המפלגה
באותה תקופה הוא כנראה התחיל להבין שזה מה שעליו לעשות - להתמודד על ראשות המפלגה ומשם תוך נסיון אחד או שניים להיות ראש ממשלה...
(האתר שלי)
, 17:56 2/3/2006:
דווקא את הקטע עם פרץ לא זכרתי, זה אתה הזכרת לי לפני כמה שבועות באיזו תגובה נדירה שלך.
ואיך אני יכולה לשכוח מישהו שהיה לו אופנוע, תגיד לי? איך?
שוש
, 16:02 13/3/2006:
יונה הייתה מסמיקה
אם היא הייתה שומעת שקראו לה אופנוע
ילידת 1961 עם הצבע המקורי עדיין
טורקיז
עם עיטורים מגוחכים
ומאה וחמישים סמ"ק שאפתניים
היא הייתה עלולה להסמיק
או אולי להתרגז קצת
(אני הייתי יד שנייה!)
חוץ מזה
פעם גודי לוץ ארחה את צביקה פיק בתכנית אחהצ בטלוויזיה
פיק שאל "מה את זוכרת מהתקופה ההיא"
והיא אמרה
"את ההופעות והמעריצות שלך"
פיק אמר שהוא יכול היה להעלב
"זה מה שאת זוכרת???"
(האתר שלי)
, 17:54 2/3/2006:
תשמע, ברגע זה ניפצת לרסיסים את התדמית של ההומואים כ"מבינים עניין". אני לא יפה, בכלל לא, אפילו לא קצת. המקסימום שאפשר להגיד עלי זה שאני "נראית נחמד".
מצטערת.
ותודה, בכולופן.
קצרה ידי מלשכנע. אם היית רואה את הצחוק ההיסטרי שתוקף את מי שמכיר אותי מכאן למקרא קביעתך - זה בטח היה עוזר.
אז כנראה שכל ההומואים שאני מכירה (ואני מכירה) נימנים על ה"שניים וחצי" הנ"ל.
רצה לחדרכושר. אדיוס.
איתי() (האתר שלי)
, 23:48 3/3/2006:
תמונות מקסימות, כבר אמור. צללנו, כבר אמרו.
קיויתי שאני אהיה זה שיפציע עם עניין השמש הזורחת מהים, אבל מישהו כבר העלה גם את הנושא הזה.
כיכר פריז, אמרו, ואפשר רק להוסיף: התחנה הראשונה של הכרמלית.
אתם כולכם משפחה יפה מאד.
בתמונה שלך בגיל 12 את מזכירה את אחותי הגדולה. משהו במבט העצוב.
(האתר שלי)
, 08:55 4/3/2006:
תודה, איתי. אנחנו לא משפחה יפה, ממש לא. אולי כשהיינו ילדים קטנים אבל לא מעבר לזה. טוב, לך אני לא צריכה להסביר את זה, ראית במו עיניך.
מוזר מה שאמרת על העצב בגיל 12. הזמן הזה הוא שלהי התקופה הטובה שלי, רק אחרי זה הכל התחיל לההתדרדר. כבר אז רואים את הניצנים?
איתי() (האתר שלי)
, 11:10 6/3/2006:
רואים עיניים מדהימות. מי יכול להרשות לעצמו להיות מאושר בגיל 12? זה הגיל הנורא מכל.
אני לא יודע איך להגיב לפרובוקציתך. ראיתי והבנתי למה מתחילים איתך ילדים. תהיי יפה ותשתקי.
איתי() (האתר שלי)
, 23:53 3/3/2006:
שכחתי משהו טכני אבל חשוב: כשמעלים תמונה ל- imageshack, אפשר לשים אותה בבלוג. בחלון "צירוף תמונה" הנפתח אחרי שלוחצים על "הוסף תמונה", מתחת ל"צרוף תמונה מאתרים אחרים", רושמים את כתובת התמונה, לדוגמא: http://img113.imageshack.us/img113/1849/18wq1.jpg
עצמאית בשטח
תגובות לקטע: מנהרת הזמן הוספת תגובה חדשה
שולה, התמונות מקסימות. הדמיון שלי עובד שעות נוספות. סבא שלך בכיכר פריז - אני נהגתי לאכול שם פלאפל, 60 שנים אח"כ.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני גם הייתי מסתובבת שם כשהייתי סטודנטית. מתה על העיר התחתית בחיפה, שלא לדבר על המועדונים שפרחו שם בכל מיני חירבות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן, יש שם אקשן, שלא לדבר על שמישורי ואפשר לצעוד. זו הסיבה שני מחבב את דרום ת"א.
בסה"כ 74 שנים חלפו ממועד התמונה הראשונה. איך המציאות השתנתה, לא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אבל בת"א גם במרכז יש אקשן. וגמני מתה על דרום העיר, היו לי אפילו כוונות לגור שם אבל לא יצא.
השתנתה לחלוטין. מקצה לקצה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קראת את "במרחק הליכה" של ארנה קזין?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא.
לא נעים להודות, אבל בשנים האחרונות אני כמעט ולא קוראת ספרות יפה. אין לי זמן, אין לי סבלנות. כמעט כל שעות הערות שלי אני טוחנת עבודה בראש.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כיף לך שהמקצוע שלך ממלא אותך :)
זה ספרון דקיק, מסה על השיטוט הרגלי במרחב העירוני.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן, המקצוע שלי באמת ממלא אותי. היום לדוגמא, הוא מילא אותי מ 4:30 בבוקר עד לפני שעה בערך. אני גמורה.
האמת שהקטע הלא-פתיר אצלי זה ארגון הספרי קריאה (שזה בעיקר מחוסר זמן). ברגע שאני מצליחה לשים יד על ספר שווה, אני בדר"כ מוצאת גם זמן לקרוא אותו. זה מתקדם אמנם לאט, (שוב, זמן..) אבל מתקדם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה באמת הרבה. לדעתי, הרווחת ביושר אמבט מפנק.
לשמחתי, תמיד יהיו יותר ספרים טובים מאשר זמן פנוי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אל תשאל, התקלחתי במים קרים.
זה נכון. בשנים האחרונות אם אני מספיקה לקרוא כמו שצריך במשך השבוע את העיתון של יום שישי - אני יודעת שהיה לי שבוע פנוי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את חייבת ללמד את מיצי להדליק את הבוילר. סכמו על סימן, למשל שני צלצולים וניתוק בטלפון.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אי אפשר. זה הסימן שלנו ל"לחם וחלב מהמכולת".
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אח, הוא גאון.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה מה שאני טוענת כל הזמן!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שוליק
את פשוט מוכרת לי
לא מצליחה לזכור מאיפה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
באיזה פורמט בדיוק אני מוכרת לך? של גיל שנתיים או 12?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
12
זה ממש טורד את מנוחתי
מוכר נורא אפילו
זה עוד יבוא לי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הלו, הלו, בלי טרדות מיותרות בשבת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
Bitter yet pretty lady.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וואו שולה
תמונות מקסימות !
בעיקר סבא,חתיך עולמי
לי לצערי את לא מוכרת כי כשאת היית חיפאית אני הייתי ירושלמי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אבל אני בכלל לא חיפאית. גרתי בעיר רק כשהייתי סטודנטית, וזה היה הרבה אחרי התמונות הללו (93’ עד 96’).
תודה!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אמא שלך בתמונה איתך ועם אחותך נראית כמו בפרסומות מהתקופה. דונה אידיאלה כזו.
ובכלל, התמונות נהדרות. אפשר לצלול מול כל אחת מהן שעה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
עכשיו כשאת אומרת את זה, זה באמת נראה לי ככה. התמונות של פעם משום מה ייפו את המציאות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גם התמונות של היום נראות יותר מחויכות מחובקות מהמציאות. ככה זה. איך שרואים עדשה עושים פוזה.
ועוד משו. נדמה לי שגם עלייך עבר תהליך שחרור ו’יציאה מהארון’ אם את לא חוששת מפרסום תמונות כאלה. לא מי יודע מה השתנית, את יודעת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה נכון ש"השתחררתי", אבל אם הייתי חושבת שניתן לזהות אותי מהתמונות הללו - לא הייתי מעלה אותן. בתמונה מגיל 16 הפנים שלי לא ממש ברורות, ומגיל 12... נו, ב’מת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
א. הן בכלל מזהות אותך
ב. על אחת כמה וכמה למי שהכיר אותך אז...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אז? למחוק?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אה, בנתיים הגעתי למסקנה שזה לא מטריד אותי. אני לא בקשר עם אף אחד שמכיר אותי מגיל 12, ומה הסיכויים שמישהו שהיה איתי בכיתה ו’, יראה את זה ופתאום ייזכר בי? אני יודעת שלי זה בחיים לא היה קורה (כלומר: שהייתי נתקלת פתאום בתמונה של מישהו שהיה איתי בכיתה לפני מאה שנים ומזהה אותו).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גם אצלי זה השתנה מחרדה היסטרית ל’לא נעים-לא נורא’.
למרות שאולי זה כן יהיה נורא? לא יודעת. מעדיפה לא לבדוק...
השהיה הממושכת כאן גורמת לי להרגיש שהרבה ’סטיות מן הנורמה’ מתקבלות בסלחנות ואפילו באהדה. די קל לי לשכוח שבחיים סביבי לא השתנה כלום מאז שאני כאן...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אצלי דווקא השתנה המון מאז שאני כאן.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מתכוונת לנורמות המקובלות. על היחס לכל מיני דברים שפרסמתי כאן. כאן הכל גלוי ופתוח ואוהד...כמו קבוצת תמיכה ווירטואלית.
בחוץ? - לא יודעת...בכל אופן ודאי שלא השתנה כלום בשנתיים האחרונות...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן, מבחינה זו שהחוץ נשאר כשהיה את צודקת. וכאן הכל אוהד? לא ממש. לא בעיני. (ולא שזה מפריע לי)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יש כמה בלוגים פרובוקטיביים, גבריים בדרך כלל, אך כלפייך וכלפי אני לא זוכרת שראיתי משהו לא אוהד. (חוץ מהתגובית של דוד אבל זו סתם איזה אי הבנה, כמדומני )אני מניחה שכשיש ביקורת פשוט שותקים... אין כאן אלמנט של רכילות. אולי זה מה שהופך את הקהילה הזו לשונה כל כך. זהו זה. אי אפשר לרכל כאן...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את טועה. אבל עזבי, זה לא המקום לדון בזה.
וכן, הקהילה כאן במובן מסוים שונה ולטובה. אבל עדיין - אנשים, נו. מה, לא ירכלו?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הצורך באמת קיים, גם אצלי, אבל כדי לממש אותו אני חייבת לפרוש הצידה ולהרים טלפון או אי מייל או לסוע למרחקים... זותומרת שאני יוצאת מתחומי הקהילה הזו...
(המשכתי את הנושא בפוסט אצלי.)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חזרתי לא מזמן מהצפון הרחוק, אשלים פערים כבר מחר. לילה טוב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ו’או אחד גדול!!
איזו הפתעה שולה!
אני מאוד נהנית מהתמונות
אני רואה דמיון בינך לבין סבא שלך
(בתמונות של סבא שלך בגלויית השנה טובה המצויירת והתמונה שלך מגיל 16)
בתמונה שלך עם אמא שלך ואחותך הגדולה -
במה אתן מסתכלות?
(כל המבטים מופנים לאותה נקודה
ואת, מאמי, נראית מאוד מוקסמת מאותו המשהו הזה
ואפילו חיוך קטן מסתמן על שפתייך :) )
אוף, את ילדה כזאת מתוקה! :)
חחח והרכב של ההורים שלך...
להורים שלי הייתה סוסיתא :)
איזה כיף שקנו סורק למשרד שלך
שבוע מעולה שיהיה לך!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ברח לי למטה. פדיחה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
דימיון ביני לבין סבא שלי? לא, אין מצב. אני דומה לאמא שלי (שזה הצד השני של המשפחה).
לא יודעת על מה הסתכלנו, ובאמת הייתי מתוקה. נכון? :-)
הרכב הזה ממש מגניב, לא יודעת איזה סוג זה (אולי מישהו יזהה?). בתמונה הזו לא רואים, אבל היו לו כיסויי מושב משובצים בצבע אדום.
שבוע טוב. מחר אני צריכה לקום ב 4:30... אוף.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
נו טוף, הרי לך ילדות מתוקנת...
אני מתגעגע לחצרות הפרחים המשוגעים שאמותינו טרחו לטפח.
http://www.cameraobscura.org/shula
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זו לא הגינה של ההורים שלי, אין סיכוי. העציציה שעל הרקע שלה אני מצולמת זה מקסימום הפריחה שאמא שלי הצליחה אי פעם להפיק מהמגרש של הדונם וחצי עליו יושב הבית של ההורים שלי.
לא ממש הבנתי איך סידרת ככה את התמונות, אבל זה נראה מעולה.
ולמה מחקת את הבלוג שלך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אין לי מה למחוק כי אין לי בלוג.
פוטושופ 10 לוקחת את הקרדיט לשינויי הצבע.
ואני להבדיל כן מחבב את החמיצות אבל אני בכלל אוהב חמוצים אז אני זר לעדות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מממ, לא היה לך במקרה פעם בלוג עם צילומים שלך? או שאני מתבלבלת עם אורן אחר?
מה החמוץ הכי שווה בעיניך? כבושים גם הולך? (אני חולה על לפת כבושה).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוי זו כבר שאלה של גאוגרפיה כי "נכבש" חהחה, ממני לטעום חמוצים ישראלים כמו שצריך. לפת כבושה...הפה שלי כבר מתמלא געגועים.
חוץ מחצילים אני לא לוקח שבויים, או כמאמר השופט "הכל כביש"
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גמני לא סובלת חצילים! אם כי פעם טעמתי (בטעות) חצילים קטנטנים מוחמצים וזה דווקא היה טעים.
רגע, אני חייבת לברר את הסוגיה - אתה לא הצלם שפעם שלח לי לינק לבלוג שלו? עם צילומי ערום יפהיפיים?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לגבי הרישא, אז אמש טעמתי כרב כבוש/חמוץ במסעדה קוריאנית, יימממי.
וכן גם אני חצילים רק בתנאים מאוד מסוימים, מוצק ולימון ושום...
ולבירור הסוגיה הנפתלת לה, לא אני הוא האיש ששלח לך מינק לבלוגו, כי פשוט אין לי. ואין דבר כזה צילומי עירום יפהיפיים, יש רק עירום יפהיפיה. ואני אפסיק כאן כי זה מתחיל להיות מעניין. סיפא רות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ועוד שאלה: התמונות בלינק שמופיע - אתה צילמת?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן. אבל אני הרבה יותר אופטימי, ככה זה שאבא שלך פולני והאמא מאפגניסאטן.
ואם תשימי בסוף הלינק את הטקסט
navy
ny
תראי דברים אחרים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איפה הם הצליחו להיפגש?
שמתי. ראיתי. יפה וגם עצוב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
רק בישראל, בכפר נופש בזכרון. הוא היה עסוק בלעשות רושם והיא בלהפסיק להיות בישנית. ומה העירוב שלך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ההורים שלי ילידי הארץ. שניהם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הלינק לתמונות נראה חיוור בתגובה אחת מעלי אך הוא קיים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
את פשוט יפה ומהממת!!!
התמונה מגיל 12, את דוגמנית על.
גיל 16 את נראית חמוצה.אבל יפה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יב"ז - מאחורייךךךךךךך!!!!!!!!
חמוץ זה אחלה. אני מתה על חמוצים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וואו, את לא יודעת מה עשית לי, אחרי שראיתי את הפוסט שלך אתמול הלכתי לבית של אמא שלי ופישפשתי בתמונות שלה ומצאתי... סבא שלי בירושלים, בתקופת הבריטים, עומד עם מלא תלמידים שלו, מורה, ואמא שלי ביניהם... וכל הגלויות האלה, והתמימות הזו... כמו יין ישן שמחלחל בתודעה, והסתכלתי על אמא שלי היום, כל כך מבוגרת ועייפה...
תמונות יפהפיות, ואת בעצמך נראית שדה לא קטנה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני נורא אוהבת תמונות ישנות. נורא.
איפה שדה ואיפה אני. רק בגיל 18 התעוררתי לחיים, עד אז הייתי בתרדמת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אחותך, שווה !
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
היא היתה ילדה יפה. עבר לה בגיל 12 בערך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איי אם ספיצ’לס.
איזה יופי לפתוח ככה את הבוקר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
איזה בוקר, מה בוקר? איפה היית אתמול, איפה???
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הי מותק!
נכון, לא קשקשתי אתך זמן מה, אבל אני עוד עוקב אחרי מעלליך.
וואו, היית כוסית בגיל 16, אני מאמין שמאז רק הבשלת. נסי חיוכים מפתים, יושב עליך יותר טוב מהבעה החמוצה. הגיע הזמן להיפטר ממנה. חיוך מפתה וזנותי יהלום את המכנסיים דמויי העור...
מה בדבר איזו תמונה עדכנית?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ינעל אבוק, יא-ערס. לאיפה נעלמת?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני לא מהמתמידים, אין מה לעשות. הורדתי מינון. אבל אני קורא אותך במינון סביר.
ולעיקר- מה אם איזו תמונה עדכנית? רצוי בלבוש מינימלי אם בכלל?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אבל נורא קר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תירוצים הא? מה, לא תשקיעי קצת צמרמורת בשבילי?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חליק, הזדקנתי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני זוכר שראיתי פה פעם איזה זוג בונבונים חצופים שלך, משו משו, אז אל תבלבלי לי את המח עם ההזדקנתי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה היה לפני איזה שנה וחצי, כשעוד הייתי צעירה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יאללה יאללה!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עזוב, העירום שלי כבר יצא לכולם מכל החורים. עכשיו אני בקטע של בגדים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן, שולה, אני קוראת, באופן קבוע. רק, נו, את יודעת, בשקט.
אבל פתאום הבליח ה"לא" ולא יכולתי להתאפק.
מיסטר נוט, מה קורה איתך? איך חיי הנישואים?
אתה עדיין בסביבה??
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כפרה עליך יא-פאנטה. נוט עדכן אצלו, תבדקי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יאמי יאמי! אכן מנהרת הזמן, המממ! יקירתי, מה המצב?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מכיוון שהשמש במערב כפי שציינת, חשבת שאולי מדובר בשקיעה ?
כמה שיורדים אצלך בגיל את יותר ויותר חמודה :)
איפה נעלמת ?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תאר לעצמך שחשבתי. הגעתי למסקנה שלא הגיוני. (מי מצייר שקיעה על שנטובה? ברור שזו זריחה שמסמלת התחלה חדשה וכל זה)
אהבתי את המסקנה שלך. מאוד. :-)
עובדת קשה. :-(
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עד כמה שזכור לי את חייבת לי ארוחה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ועד כמה שזכור לי אתה חייב לי mp3
תאמין לי שאני מחכה ליום בו יתאפשר לי להתחפף מהמשרד באמצע היום יותר ממך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
בשנה הבאה בחיפה הבנויה!
יא-דויד, במיוחד בשבילך הבאתי את סבא מהנפטלין. אם-לא-שמת-לב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוא אמנם עדיין איתנו (חגג את יומולדתו ה 93 לפני שבועיים), אבל האמת - זה כבר לא חיים...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
החבר שלך מהסוואנה ראה את זה?
http://news.walla.co.il/?w=/8/866158
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תשמע, כנראה שאנחנו פוסלים מראש קהילה שלמה בעלת פוטנציאל לזוגיות. צריך לחשוב על זה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
התמונות הללו מקסימות, ממש יפה!
אני חולה על הבלוג שלך :)
" בן תמותה לא יבין ריקוד בלי מנוחה האלים חוגגים אבל ונוס בוכה "
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה, מותק.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה מגניב
התמונות דומות לתמונות ילדותי
אפילו האוטו של אבא שלי היה דומה
בתור ילד ידעתי להגיד את שמו
"לארק דה-לוקס אירוביליס"
אני יכול לראות את עצמי בתמונות שלך
זוכרת אותי?
eie
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
בטח שזוכרת.
אז מה? הלכת עם ע. פרץ לתפור חליפה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה יופי שאת זוכרת...
אפילו את הנבואה שלי
שלא הרבה זכו לשמוע
ואף אחד לא טרח לזכור
נראה לי שזה היה לפני שנה וחצי
הוא לא צייץ בכיוון של התמודדות על ראשות המפלגה
באותה תקופה הוא כנראה התחיל להבין שזה מה שעליו לעשות - להתמודד על ראשות המפלגה ומשם תוך נסיון אחד או שניים להיות ראש ממשלה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
דווקא את הקטע עם פרץ לא זכרתי, זה אתה הזכרת לי לפני כמה שבועות באיזו תגובה נדירה שלך.
ואיך אני יכולה לשכוח מישהו שהיה לו אופנוע, תגיד לי? איך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יונה הייתה מסמיקה
אם היא הייתה שומעת שקראו לה אופנוע
ילידת 1961 עם הצבע המקורי עדיין
טורקיז
עם עיטורים מגוחכים
ומאה וחמישים סמ"ק שאפתניים
היא הייתה עלולה להסמיק
או אולי להתרגז קצת
(אני הייתי יד שנייה!)
חוץ מזה
פעם גודי לוץ ארחה את צביקה פיק בתכנית אחהצ בטלוויזיה
פיק שאל "מה את זוכרת מהתקופה ההיא"
והיא אמרה
"את ההופעות והמעריצות שלך"
פיק אמר שהוא יכול היה להעלב
"זה מה שאת זוכרת???"
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
החלטתי לעזוב מקוריות בתגובות בצד.
מ-ק-ס-י-ם!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה, שצק’ה!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חתיך סבא שלך :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ומסתבר שעד לעלייתו ארצה גם היה הולל לא קטן. מה שהוא הספיק בין הגילאים 13 ל 20 - אחרים לא מספיקים גם ב 30 שנה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה יופי.
מענג.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה, בובה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את יפה ברמות שלא יאמנו, יופי נקי של פעם.
אני מת מסקרנות לדעת איך את נראית היום, מהמר שאת פי אלף יפה עם התבגרותך.
(אני הומו, כך שזאת לא דרך להתחיל איתך או משהו, רק תדהמה על יופי נדיר)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תשמע, ברגע זה ניפצת לרסיסים את התדמית של ההומואים כ"מבינים עניין". אני לא יפה, בכלל לא, אפילו לא קצת. המקסימום שאפשר להגיד עלי זה שאני "נראית נחמד".
מצטערת.
ותודה, בכולופן.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא שיכנעת אותי.
ומניסיוני, הומואים לא "מבינים ענין", אולי שניים וחצי תל-אביבים(ואני).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קצרה ידי מלשכנע. אם היית רואה את הצחוק ההיסטרי שתוקף את מי שמכיר אותי מכאן למקרא קביעתך - זה בטח היה עוזר.
אז כנראה שכל ההומואים שאני מכירה (ואני מכירה) נימנים על ה"שניים וחצי" הנ"ל.
רצה לחדרכושר. אדיוס.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תמונות מקסימות, כבר אמור. צללנו, כבר אמרו.
קיויתי שאני אהיה זה שיפציע עם עניין השמש הזורחת מהים, אבל מישהו כבר העלה גם את הנושא הזה.
כיכר פריז, אמרו, ואפשר רק להוסיף: התחנה הראשונה של הכרמלית.
אתם כולכם משפחה יפה מאד.
בתמונה שלך בגיל 12 את מזכירה את אחותי הגדולה. משהו במבט העצוב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה, איתי. אנחנו לא משפחה יפה, ממש לא. אולי כשהיינו ילדים קטנים אבל לא מעבר לזה. טוב, לך אני לא צריכה להסביר את זה, ראית במו עיניך.
מוזר מה שאמרת על העצב בגיל 12. הזמן הזה הוא שלהי התקופה הטובה שלי, רק אחרי זה הכל התחיל לההתדרדר. כבר אז רואים את הניצנים?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
רואים עיניים מדהימות. מי יכול להרשות לעצמו להיות מאושר בגיל 12? זה הגיל הנורא מכל.
אני לא יודע איך להגיב לפרובוקציתך. ראיתי והבנתי למה מתחילים איתך ילדים. תהיי יפה ותשתקי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איתי, אתה מעצבן אותי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
למה, אתה רואה כאן ש. אחרת?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שכחתי משהו טכני אבל חשוב: כשמעלים תמונה ל- imageshack, אפשר לשים אותה בבלוג. בחלון "צירוף תמונה" הנפתח אחרי שלוחצים על "הוסף תמונה", מתחת ל"צרוף תמונה מאתרים אחרים", רושמים את כתובת התמונה, לדוגמא:
http://img113.imageshack.us/img113/1849/18wq1.jpg
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הו, איזה רעיון מצוין. לא ידעתי את זה, תודה. אולי אני באמת אעשה את התיקון הזה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: