אני רגילה לחגוג את יום הולדתי בערב יום השואה, כל שנה כמובן כי אני חוגגת את העברי.
ויש איזו הפסקה דרמטית בין היומולדת והעליזות לבין יום השואה שמסיים את החגיגות בסרטים מצמררים וטקס זה או אחר.
השנה הקדימו את יום השואה ביום, הוא נפל על יום ההולדת שלי, זו הסיבה שהחלטתי לחגוג את הלועזי, לראשונה בחיי, והיה לי מאוד מוזר, הקימה בבוקר שאחרי וההפנמה שזהו, עוד שנה עברה, איכשהו יום השואה מנטרל לי את מחשבות ה"כמה מוזר שאתמול הייתי כלת היום ועכשיו זה סתם עוד יום", חסרה לי המורכבות, כנראה, למרות שלא קל לחגוג בערב יום השואה.
נראה לי שבשנה הבאה אחזור לחגוג את העברי.
________________________
הקטע נחסם לתגובות באופן זמני בגלל שני מפגרים, אתכם הסליחה.