אז אני לא אכתוב אותה.
אבל אני מרגיש רע.
ועכשיו זה לא בגלל בית ספר, למרות שמחר יש לי מתכונת שאני לא חושב שאני הולך להוציא בה יותר מ60....
זה בגלל כל מיני דברים.
זה בגלל טים, זה בגלל גלי, זה בגללה, זה בגללה, זה בגללה, זה בגללו, וזה בגלל עוד הרבה אנשים.
כל אחד מהם הוא סיפור שונה, אבל אף אחד מהם לא רצה לפגוע בי, אבל ככה יצא.
אני כל הזמן חושב על מה שקרה, על מה שלא קרה, על מה שהיה עשוי לקרות, על מה שרציתי שיקרה, על מה שלא רציתי שיקרה, על מה שהם רצו שיקרה.
המחשבות רצות לי בראש.
אנשים מדברים ואני מתנתק מהם, נודד לי למחשבותיי...
נדב [ע"ע פוסט קודם] מדבר, מסביר לי משהו, ואני חושב על ל"ג בעומר.
יערה מקריאה לי עמוד שלם מהספר לאזרחות, ואני חושב על טים.
אני לא יכול ככה.
כשזה היה בית ספר, לקחתי לי חופשות פה ושם.
מעצמי אני לא יכול לקחת חופשה.
אקס, כאס אמק.