פוסט מקיטרו

אני כותב פוסט מהחנות הכי מגניבה (וקשוחה) שיש, קיטרו!

חוץ מזיו, האדם הכי קשוח שיש, אני היחידי שעושה את זה!

אקס, קשוח! (לא קשיח, סוטים!!!!)

פוסט ארוך, יחסית

עכשיו זה נראה כאילו אני כותב הרבה פוסטים בשביל הרבה כניסות.

אבל אחרי אתמול (ע"ע פוסט למטה) זה כבר לא משנה לי. קיבלתי את מנת הצומי לשבוע הקרוב...

אז דרשתם פוסט ארוך יחסית, אז הנה.

מה עשיתי היום?

רצוי לציין שאתמול נרדמתי בערך בעשר וחצי, בעודי רואה טלוויזיה.

קמתי (לבד) בשש וחצי.

הטלוויזיה נדלקה ב7.

ב0730 כבר הייתי די מוכן...

ב0840 התחילה המתכונת בפיזיקה.

בואו נגיד שהלך על הפנים. אבל ממש.

ביום שישי, לפני המתכונת ב' (ביום חמישי [לפני המפגש] + ביום שישי יש לי מתכונות ב' במתמטיקה. אני הולך לנסות לשפר את ה85 וה94 שלי  {קפצו לי, עד שיש לי ציונים טובים במתמטיקה....}) אני הולך לקבל את התשובות... נראה כבר מה יקרה.

אח"כ אבא לקח אותי למרכז, שם הסתפרתי [קצוץ, מספר אפ0] - תמונות יהיו מהמפגש.

אחרי השעה וחצי שזה לקח [ספר איטי והיו 2 לפניי...] דיברתי איזה שעה עם מיכל, המוכרת במכולת. כו0ית פ33ת עולם. לומדת שכבה מעלי.

לאחר מכן הלכתי הבייתה, נשלחתי להביא חצילים מסבתא, סבתא שלחה אותי לקנות לאמא גבינה - הבאתי לאמא את החצילים - אמא שלחה אותי, אם כבר אני הולך, להביא [עוד] גבינה.

אז חזרתי למרכז, הלכתי וקניתי במכולת את הגבינות, עם כל השקלים שנתנו לי (שילמתי ב21 ש"ח, 20 בשקלים ועוד שקל בשני חצאים....).

הלכתי למכולת [השנייה], כדי לראות אם מיכל שם (פשוט תענוג להסתכל עליה ), אבל היא לא הייתה. קניתי לי ארטיק בשקלים שנותרו (שני חצאים ו10 עשיריות השקל) והלכתי הבייתה.

התקלחתי, הייתי קצת על המחשב, נכנסתי למיטה לקרוא ספר ("שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש", דאגלס אדאמס) ונרדמתי.

התעוררתי מSMS שקאטי הפ33ה שלחה לי, ואחרי שהתעשתתי, עליתי שוב למחשב.

אח"כ נקראתי למטה, כדי לעזור - אז באתי לעזור, ולא היה במה.

אבא אמר שהולכים לבית כנסת. אמרתי שאני לא אוהב בית כנסת. הוא אמר רק שעה.

חשבתי על זה. אמרתי לעצמי, למה לא? מי יודע מה יקרה מחר, חס וחלילה? החלטתי לנצל רגעים אפשריים עם המשפחה.

אז התלבשתי והלכנו לבית כנסת.

היה סיוט, אבל חפיף, לאבא זה חשוב. נעשה לו קצת נחת, אחרי הכל, ביום חמישי אני נעלם למי-יודע-כמה-זמן (אבל חוזר כדי לישון מספיק שעות לפני המבחן....)....

חזרנו הבייתה, אכלנו ארוחת ערב עם כולם:

אבא, אמא, אני, שירי (14), יובל (11 וחצי), ליאור (2 וחצי, תכף).

רותי, איתמר (2).

סבא, סבתא.

גלי, אבי, ליהיא (4?), ניצן (3?).

דרור, סמדי, רוני (8?), טל (6?).

ככה שאתם יכולים לנחש כיצד הרגשתי....

עליתי מהר למחשב, והשתעממתי פה.

מתישהו נקראתי למטה, כדי לעזור לסדר.

עזרתי.

וחזרתי.

זהו.

נכון שזה לא באמת מעניין אתכם?

רואים?

ידעתי.

173??

מה נסגר אתכם אנשים?

פעם אחרונה שהייתה לי כזו כמות כניסות, זה היה כשארגנתי את המפגש - ונתתי קישורים מבערך 8 בלוגים אחרים....

ירושלמים?
אני מחפש ירושלמים נחמדים שיבואו איתי למפגש....
מישהו מתנדב?


אקס, בדד...שמור   בטל

איזו מדינה
איזו מדינה, מיוחדת במינה.שמור   בטל

מנויי אקסלטר יקרים
אל תאמרו נואש, הגיליון הבא כבר ישלח אליכם - ברגע שגילת'י יצליח לסדר את הבעיות במערכת...
מצטער על האורך של החופשה....שמור   בטל

אני שונא את היום הזה.
כל דקה ודקה ממנו.
הלוואי והוא לא היה מתקיים בכלל.שמור   בטל

ברוך הבא
מנוי חדש נוסף לרשימה...
מישהו בשם חתלתול קטלני.
את\ה יודע\ת מי את\ה.
ברוכ\ה הבא\ה....
בא לך להזדהות או שאת\ה נשאר\ת אלמוני\ת? (וגם זה בסדר! באמת...)


אקס, 18שמור   בטל

אין לי חשק לפיזיקה
אז מה אם יש לי מתכונת מחר?
למי אכפת?

דיברתי עם ליאור (בערך). שאלתי אם היא תוכל להגיע למפגש. אמרה שלא. שאלתי אם אני אוכל לקפוץ אליה אחרי זה. אמרה שלא.
אני כבר לא יודע.
פעם, פעמיים... זו כבר בערך פעם רביעית שזה קורה.
לא נפגשתי איתה כל כך הרבה זמן, שזה פשוט כואב.
אני מתגעגע.
והכי גרוע, שאני מתחיל להטיל ספק באמינות הדברים.

אני לא יכול להעביר את מה שאני מרגיש אל תוך מילים.
זה פשוט גדול ממני.
אני רק יודע שאני אוהב אותה.
ומקווה, שיש לה בשבילי פינה בלב.


אקס, דמעות מרות של געגועיםשמור   בטל

גם אני מפרסם את המפגש!
תבואו, יהיה מגניב.
גם אם אתם לא בלוגרים או בלוגרים של ישרא (אהם דרור, אהם).

פרטים? פה.


אקס, בואו!שמור   בטל