כל מה שאת צריכה עכשיו זה

ובכן, אחרי שני פוסטים סוחטים רגשית החלטתי שיש מקום לקצת קלילות בבלוג הזה והחלטתי לספר לכם עוד קצת דברים מביכים עליי. והפעם קטעים מוזרים שיש לי עם אוכל. תרגישו חופשי לבהות במסך אחרי זה ולחשוב "ובכן, זה בלוג אליו לא אחזור לעולם".

[אבל אתם תחזרו, כי הפוסט הבא יהיה על פורנו. נשבעת לכם.]

1. אני אוהבת אוכל מסויים קר. אני לא מדברת כאן על סלט פירות מתקתק או פרוסת גבינה צהובה מהמקרר אלא על אוכל אמיתי מבושל קר. למשל אני אוהבת לאכול אורז הישר מהמקרר, משהו שהאנשים מסביבי מפרשים כחוסר סבלנות לחימום בן דקה במיקרוגל - אבל זה פשוט טעים לי יותר ככה.

2. אם גמבה/פלפל נגעו בזה - אני לא אטעם את זה. אפילו הריח הקלוש של גמבה יכול לגרום לי לבחילה. בימים עברו בבסיס שלי היה טבח [שבמקרה היה גיסי!] ששם גמבה ב-ההההכל, בסוף הייתי צריכה לאיים עליו שאני לא אשמור על הילדים שלו יותר כדי שהוא יפסיק עם זה.

3. יש לי בעיה עם עגבניות. אני לא יכולה לסבול אותן בצורתן הטבעית. עגבניות הן או מלאות גרגרים [ITS A THING!] או מלאות במיץ מעיק או שהן רכות מדי/ קשות מדי ובעלות צבע חיוור ואיום. לא עוזר שבמשך עבודתי "בתחום המזון" הייתי צריכה לדאוג לתחלופת פירות וירקות במדפים וראיתי עגבניה רקובה אחת יותר מדי. עגבניות כרוטב לעומת זאת - ARE FINE

4. ריח של צ'ילי יכול להוציא ממני את תחושבת הרעב ליומיים.

5. אני אוהבת אפונה ברמה כמעט מביכה. היה פעם חודש אחד שכל מה שאכלתי בו היה מרק אפונה עם שקדי מרק. I HAD THE TIME OF MY LIFE

6. בגלל החינוך הדתי שלי והסביבה השמרנית שגדלתי בה לא יצא לי לנסות צ'יזבורגר עד גיל 22. זה היה חביב לכל היותר.

7. ואם כבר התעסקנו בהמבורגרים - אני אוהבת את שלי בלחמניה, בלי כלום. לא חסה לא חמוצים לא עגבניה לא רטבים. אני אטבול את זה בקטשופ מפעם לפעם, אבל אני לא יכולה שהקטשופ -בתוך- הלחמניה. זה מרגיש לי ספוגי ומזעזע. 

8. אם המלפפון מקולף, הוא לא אכיל מבחינתי.

9. זה לא משנה כמה מלוח זה יצא לכם, אני אוסיף לזה מלח.

10. פסטה זה אוברייטד חברים. עוד לא טעמתי אחת עם רוטב אדום שבאמת אהבתי. לעומת זאת המוקרמות הן לא רעות בכלל

מה הסטיות הקולינריות שלכם?