נדמה לי שאת כל-כולי אפשר לסכם בשורה אחת פשוטה; שיעבור כבר הזמן.
זו תקופת מעבר עכשיו; הכל נמצא על הולד, כאילו אני עצמי קפאתי ורק מחכה להפשיר. ההמתנה הזאת כמעט-בלתי-אפשרית.
(אני זוכרת איך עד לפני כמה חודשים, הרגשתי שאני ממש חיה בכל דבר שעשיתי, כל הזמן.)
;