ככה קוראים לו.
my baby
אז כן, ילדתי ילד בריא, יפה להפליא.
3.4.06
בשעה 3:19 AM נולד שיין מייקל קופר.
לאחר 12 שעות של צירים איומים, סבל שפשוט לא נגמר, זה היה נראה כמו נצח, שבסופו נולד לי בן במשקל 3.400 ק"ג
גדול ובריא.
נכון לעכשיו הוא אוטוטו בן 4 חודשים, מתפתח כל כך מהר, לא מפסיק לגדול.
יש לו עיניים גדולות, וחכמות ופה קטן ויפה.
אני מניקה אותו, ולילד יש לסת חזקה.
גבר חסון יהיה לי.
oh god, he's the perfact child.
אני מהופנטת ממנו, לא יכולה להפסיק להביט בו, לא רוצה לעזוב אותו לרגע.
מה גם, נרשמתי למכון כושר כדי לחזור לעצמי ולגוף הנורמלי שלי, כי סימני מתיחה קשה להעלים ככה סתם.
אני עובדת בחצי משרה עכשיו ולומדת דרך האינטרנט, מה שמשאיר אותי צמודה לשיין, המלאך שלי.
המלאך שלי שלא נותן לנו לישון בלילה שמעיר אותנו וזועק לאוכל.
אבל יש הרבה קשיים, המון.
קשה לשמר זוגיות כשיש תינוק, קשה לא לחשוב על יסמין.
ניר קורע את התחת, הוא חוזר מהעבודה ומהלימודים סחוט, כשהדבר היחידי שהוא צריך זה אוכל, מקלחת ומיטה.
הוא מדהים, הוא כל כך מדהים, לא מתלונן לרגע, ממשיך לקרוע את התחת וללמוד.
הוא עשה את כל המבחנים של הסמסטרים שהוא למד ועבר אותם.
נשארו לו רק עוד 4 סמסטרים והוא יקבל תואר ויוכל לפתח את זה.
מה שחשוב לי זה לתת לו תמיכה מלאה, רגשית ופיזית, לטפל בשיין, לדאוג לבית, ולעבוד.
הלימודים זה צ'ופר, זה חלום שצריך להגשים.
לסיכומו של עניין.
יש לי חיים מדהימים עכשיו, קשה, אבל שווה כל רגע.
בוקר טוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
