לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

OldNavy


הבלוג הזה מיועד לאנשים עם אופי מסויים. אנשים מיוחדים. אנשים רגישים שכל תחלואות העולם גורמים להם להרגיש עצובים. אנשים עם מבט מיוחד בפנים. כאן אני אכתוב מדיי פעם את ההרהורים שלי לגבי החיים, תמיד בצירוף חוויה אישית שלי מהיומיום. אתם מוזמנים

Avatarכינוי:  OldNavy

בן: 41

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2012

אכזבות מתחפשות לתקווה


ביום רביעי האחרון היה פרק של משפחה חורגת עם אלון גל. אני אוהב את התוכנית הזאת. היא מוציאה אנשים מהסרט שהם חיים בו. מעבר לסיפור הרגיל של הוצאות גדולות מהכנסות היה זוג שלא אהב אחד את השני. אחד שותק, חסר ביטחון, לא מסוגל ליזום כלום, כנוע, מיואש. והיא, תוקפת, מתוסכלת, מאשימה אותו בכל צרותיה, מיואשת. הוא בחר בה כי זה מה שהוא מכיר, שתמיד אומרים לו מה לעשות, שתמיד יורדים עליו שהוא לא בסדר, שהוא שוכח הכל, שצריך לדבר אליו כמו אל ילד. היא בחרה בו כי מה שהיא רגילה מהבית, לתקוף. תמיד היה לי יותר קל להסתכל על אנשים אחרים ולהגיד להם מה הם לא עושים בסדר, אבל לעצמי לא ידעתי. עכשיו, ברור שאם זאת תוכנית טלויזיה יהיה לזה "סוף" טוב. אבל המציאות, ואני בטוח בזה, היא אחרת. אני בטוח במאה אחוז שאחרי שנה הכל חוזר למצב של לפני התוכנית, במקרה שלהם. בזמן שראיתי את הפרק לא הפסקתי לחשוב עלינו. עליה ועלי. אני לא רוצה להגיע למצב הזה. אני לא רוצה להגיע למצב שבו אני עושה בחירה במישהי בגלל שהיא דומה לאמא שלי, שאני בכלל לא מעריך, רק בגלל שזה מה שאני רגיל. אני לא רוצה להתחתן ולהביא ילדים ורק אז להבין שעשיתי טעות. אני לא רוצה להיות זה שסופג וסופג ולא מסוגל (ורוצה) להחזיר. הדבר הכי חמור שראיתי אצלה הוא שהיא עושה את זה למי שהיא אוהבת. היא עושה את זה לאמא שלה במיוחד, אבל גם לאבא שלה. ואמא שלה, במקום להעמיד אותה על מקומה, קוראת בשמה חצי בצחוק, חצי ברצינות, אבל מה שבטוח שככה זה קרה. חברה שלי סובבה ומסובבת את אמא שלה על האצבע הקטנה. אין לאמא שלה יכולת (או רצון) להחזיר. היא פשוט מדברת בחוצפה לאמא שלה. רק אחרי שראיתי את זה קורה הבנתי למה היא מתנהגת ככה גם אלי. אף אחד לא לימד אותה שאם מדברים לא יפה אל אנשים קרובים זה מרחיק אותם. משפחה נשארת משפחה, אבל חברים (וביניהם אני) לא חייבים להישאר. ואם אני רוצה להיות כנה עם עצמי, אני חייב להודות שהיו רגעים שבהם שאלתי את עצמי מה אני עושה בקשר הזה. יש כל כך הרבה דברים שאני אוהב בה, אבל יש לה קטע סוציומאטי ברמות אחרות. היא בנאדם קשה מאוד.


לא שכבנו כבר חודש וחצי בערך. היא בקושי מראה אלי קרבה. רבנו ממש ביום שני כשבאתי אליה לראות סרט. היא בכתה בכניסה לאולם כי רבנו בקול רם. אנחנו שנה וחצי ביחד. אם להודות על האמת, יש לנו יותר רגעים רעים מאשר רגעים טובים. ואני שואל את עצמי כל הזמן האם זהו הקשר שבו אני רוצה לבלות את שארית ימיי? והאם זה קשור בכלל לזה שאני מתוסכל מהלימודים ומכך שאני בן 27 ובלי עבודה?


http://www.youtube.com/watch?v=v7UeoK75WLs


שבת שלום,


אני

נכתב על ידי OldNavy , 25/5/2012 10:28  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,577
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOldNavy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על OldNavy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)